יראת שמים מביאה ל'שמחת התורה'
הנקודה השלישית הנצרכת כדי לזכות לתורה, היא יראת שמים. נאמר במשלי (א ז) 'יראת ה' ראשית דעת, חכמה ומוסר אוילים בזו'. וכותב על כך רבינו יונה שם 'תחילת כל דעת [-קודם חכמת התורה] תלמוד לנפשך יראת השם יתברך, כי החכמה ומוסר אוילים בזו, שאין להם יראת השם, ואינם יקרים בעיניהם [-אין התורה חשובה אצלם]. ולא תצליח בלימוד החכמה אם איננה יקרה בעיניך, ולא תתקיים בידך. ונאמר נחלתי עדותיך לעולם כי ששון לבי המה'.
רבינו יונה מלמד אותנו שחשיבות התורה נובעת רק מיראת שמים, והם קשורים זה בזה. אדם שיש לו יראת שמים ממילא תורת השם חשובה ויקרה אצלו, ומי שהתורה חשובה אצלו יודע ומכיר שהתכלית בעולם הזה היא קיום המצוות, שעל ידי כן זוכים להיות כלולים ודבוקים בו יתברך שמו, בעולם הזה ובעולם האמת. ומבין כל המצוות לימוד התורה זו הדרך הכי קרובה להביא את האדם להיות קרוב ודבוק להקב"ה, ולהגיע לתכלית החיים.
פעמים רבות אנשים שואלים, מדוע צריך דוקא ללמוד תורה, הרי אפשר לקיים מצוות אחרות. התשובה היא, שהתכלית שלנו בעולם היא להיות דבוקים בקדוש ברוך הוא, זו השלימות שלנו, והמצוה שמביאה אותנו לדרגה הגבוהה ביותר של דביקות בו יתברך, הרבה מעל כל המצוות, היא התורה. ולכן התורה חשובה כל כך, וצריך ללמוד בה יומם ולילה, כי היא המביאה אותנו אל תכלית חיינו.
כשאדם יודע כמה התורה חשובה הוא מתאמץ ללמוד בכל מצב, גם כאשר אין 'געשמאק' וחשק, כגון בסוגיא קשה ועמוקה, שאין בה סברות וחשבונות, הכל 'יבש', אבל כשיודע שלומד את תורת השם, שאין ערוך לה בתבל, יש לו מכך שמחה וסיפוק. זכורני שמו"ר רבי אהרן קוטלר זצ"ל היה מתעמק בסוגיות שהמפרשים ובני הישיבות לא עסקו בהם, סוגיות 'יבשות' בחשבונות, ורבי אהרן היה עוסק בהם בחשבונות על גבי חשבונות, וראו בכך את אהבת התורה העצומה שהיתה בקרבו. זו הנקודה השלישית, יראת שמים. יראת שמים מביאה את האדם להכרה בחשיבות התורה, וחשיבות התורה מביאה אותו לשמחת התורה, ושמחת התורה מביאה לפתיחת עיני השכל, ויכול על ידי כך להבין סוגיא שלא הבין מקודם, כמו שהביא רבינו יונה שם מן המקרא 'נחלתי עדותיך לעולם כי ששון לבי המה', שכאשר אדם שמח בתורה הוא זוכה להשיגה, וכל זה משיג רק על ידי יראת שמים וחשיבות התורה.
נמצא ששלושת היסודות הנצרכים לזכות לתורה הם: א. מיעוט תענוגים. ב. מידות טובות. ג. יראת שמים. ובדורנו שהקב"ה הביא עלינו יצר חדש של 'טכנולוגיה', בחור חייב ללחום לצמצם את עצמו בכל יכולתו שלא להשתמש בטכנולוגיה, מאחר והיא הורסת לו את היראת שמים, ובלי יראת שמים לא תהיה לו שמחת התורה.
לפעמים בחורים שואלים, מדוע אין להם 'געשמאק' בלימוד התורה. התשובה היא, מפני שאינם מקיימים את שלושת היסודות הנ"ל. תעשו את שלושת הדברים הללו ויהיה לכם 'געשמאק',
אוסיף עוד דבר אחד משמו של רבי ישראל סלנטר, וזה לשונו (אור ישראל אות י"ז): 'כי אדם לעמל יולד, ללחום מלחמת מצוה, והחובה עליו להתייגע בעבודת ה', לא רק לשמור מה שטבעו מניחו מעצמו, ומה שהוא קצת כבידות להזניח, כי בזה האופן אין האדם עובד ה', רק הטבע עושה שלה, ויוכל להיקרא חלילה פורק עול, כאשר לא יתן שום יגיעה לעבודת ה', רק לשמור מה שאין עליו עול. וזאת הוא היסוד מעבודת האדם לבוראו יתברך שמו, לשמור ולעשות גם מה שאין לבו חפץ'. אם אדם מתחיל לעסוק בתורה ובמצוות אף במה שאין לבו חפץ, לבסוף יבוא לידי כך שלבו יחפוץ בכך. הקב"ה יתן לכולם סייעתא דשמיא, שיזכו ליראת שמים, מדות טובות, למעט בתענוגים, לשמוח עם התורה, ושיפתחו עיני השכל לדעת את כל התורה כולה, ולהביא לכבוד ולקידוש שם שמים.
(גליון משנת רמ"ה – נאמר בפני כלל בני הישיבות בברוקלין כ"א שבט תשפ"ד)