הרב צבי גטקר
"זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ', ח')
רבי משה שוורץ שליט"א, הוא אחד מפעילי הקירוב הבולטים בערי השדה, ונציגם של כמה מארגוני הקירוב הגדולים. ידיו רב לו, בקירובם לבבות ישראל לאביהם שבשמים, מעפולה שבצפון, עובר ברמלה, דרומה לקריית מלאכי, ועוד היד נטויה. בקיצור מצודתו פרוסה, ומי שנתפס בה, זוכה לחיי העוה"ב.
במוצ"ש פרשת וארא תשפ"ו, מספר רבי משה, ישבתי להכין שיעור בנושא קדושת שב"ק, וחיפשתי סיפור, פניתי לאברך כלשהוא שישב לצידי, ושאלתי אותו אולי יש לך סיפור על שמירת השבת וכיבודה?
והוא, הרים גבות, לאחר מכן חייך, ואז אמר, טוב, אני רואה שההשגחה פרטית עוזרת לך, רבונו של עולם שולח לך סיפור, שהסתיים ממש בערש"ק האחרונה, לפני יממה.
היטיתי אוזן קשבת, והיהודי הנכבד סיפר.
חמי שיחיה, נזקק לאחרונה לעזרה, ובני משפחתו, כלומר אני וגיסי המסורים שיחיו, הגענו למסקנה כי לרגל המצב אין מנוס, ועל אחד מאיתנו לארח באופן קבוע את 'אבא', מו"ח, שהוא תלמיד חכם נפלא.
אני מאוד מכבד את מורי חמי, והודעתי לבני ביתי, כי מבחינתי, דלתנו פתוחה, אנחנו נהיה משכן הקבע של אבא, לכבוד ולעונג הוא לנו, לזכות בזכות הגדולה הזו, של 'כבד את אביך ואת אמך', בפרט מורי חמי, שהוא גברא רבה.
הם גם שמחו עם כיוון החשיבה שלי, אבל טענו כי ישנה בעיה, משום שמורי חמי, כתלמידו של מרן הרב אלישיב, לא השתמש מעולם, וכנראה גם לא ישתמש לעולם, בחשמל המיוצר בשבת. עם זאת, אנחנו לא הקפדנו על כך בביתנו, כך שאולי ששת ימי השבוע נוכל להיות מקום של קבע לאבינו, אבל לא בשבת.
ומה בכך? אמרתי, אני מזמין ברגע זה מערכת חשמל מהודרת לביתנו, הרמתי טלפון, והזמנתי מערכת אנרגיה מתחדשת. ואכן, הזמנו את מורי חמי, להיות דייר הכבוד.
טלפון מהשדכן
יום חמישי, השעה 20:00 בערב, ולביתי נכנסים מספר אנשי מקצוע, עם כלי עבודה, מצברי ליתיום, פנלים סולאריים, ממירים, כבלי חשמל, וכל הנצרך, ובעוד שעתיים בערך, הכל יהיה מאחורינו, ונזכה להדר בחשמל מהודר, בהכשר של כיבוד הורים.
לא יאומן, אבל כך היה, בשעה 20:04 דקות, ממש כך, בתוך כל הבאלגן, ארבע דקות לאחר שנחת כל המכשור בביתינו, מתקשר ר' נח השדכן, ר' נח, הוא זה שמלווה אותנו ואת ילדינו בשידוכים, הוא מבין את הרגישויות, את ההשתייכות המסוימת שלנו ואת כל השאר, וגם כעת הוא ליווה אותנו במסכת חיפושי השידוך לבתנו החסודה.
ר' נח מתאר לי באריכות, כי הוא כבר הציע את ביתנו לאביו של בחיר ישיבת – – שהוא 'שם דבר', בחור מהולל בתשבחות, מכל בחינה, הן ברוחניות הן בגשמיות, תורה וגדולה במקום אחד, והם התרצו, אך על שאלה אחת קריטית הוא לא ידע מה לענות עלינו, הם שאלו, אמר לי ר' נח, בהדגישו שמבחינתם זוהי נקודה חשובה ומשנה לגמרי, הם שאלו, האם אתם מקפידים שלא להשתמש בשבת בחשמל המיוצר על ידי חברת החשמל בעצם יום השבת.
את כל הדרשה הזו כאמור אני שומע תוך כדי המולת התקנת המצברים, ועונה בספונטניות, "כן ר' נח, יש לנו, יש לנו, אנחנו משתמשים בשבת במצברים".
והנה לאחר שבוע ימים בערב ששבת הזו לאחר חצות, ישבנו ללחיים, ולווארט מזל טוב אצלנו בסלון.
מדהים. כוחו של כבוד השבת, וכבוד אב.
התרגשתי והודיתי לו על השיתוף, על הסיפור, מעורר הלקחים, וההשראה הזה.
לב בנים על אבותם
משם המשכתי לעבר ה'משרד', שם מידי מוצאי שבת אני נוהג לערוך כמה טלפונים, לאנשים שהשתתפו אי פעם בסמינר קירוב, ויש צורך לעודד אותם להתקדם עוד לכיוון הנכון.
התיישבתי, ומיהרתי להתקשר לראשון שביניהם להיום, להב, מהישוב שפיים. להב, כפי שאני מכיר אותו, לא בדיוק התכוון להגיע לסמינר קירוב, והוא גם לא בדיוק מתכוון להתקרב, ובכל שיחה כזו, שמתבצעת מפעם לפעם, הוא דוחה את ההצעות שלי בנימוס, אבל כמובן שכמי שראה דבר או שניים בעולם הקירוב, גם אני לא מתכוון לוותר עליו, על נשמתו היהודית, ועדיין מידי תקופה מתקשר לברר, אולי בשלה העת.
חייגתי, והוא כמובן ענה, שלום רבי משה, מה נשמע, אתה יודע, אמרתי לך כבר, כשאני ירגיש שאני רוצה ללמוד תורה, אני מייד מתקשר אליך, אתה לא צריך להתקשר אלי, לא נעים לי כבוד הרב.
שבוע טוב, הגבתי לפתיחה המלבבת, היום להב, אני רוצה בסך הכל לספר לך סיפור, הרגע שמעתי אותו, משהו מדהים!
וכך התחלתי לספר על המשפחה והאבא שנזקק לסיוע, ותוך כדי הסיפור אני תופס, שזה לא בדיוק סיפור למנותקים כמו להב משפיים, הוא הרי לא יודע בכלל מה זה גנרטור שבת.
אבל כיוון שכבר הייתי באמצע הסיפור, המשכתי, והסברתי לו, שהיה פעם יהודי ענק ומשמעותי, שכינו אותו החזון איש, על שם סדרת הספרים ההלכתיים שלו, ועמדתו ההלכתית היתה כי השימוש בחשמל של חברת החשמל הישראלית אסור בשבת, משום שזה הנאה מחילול שבת, כאשר מספר רב של עובדים יהודיים מחללים את השבת, לצורך הפעלה התקנית של המערכת.
ואמנם יש כאלו שמתירים כי אולי אפשר להסתמך על כך, שייצור החשמל נעשה באופן כללי, והוא מיועד גם לבתי חולים, ולכן אף שאין הדבר מתיר לעובדים לחלל את השבת רח"ל, אבל החשמל המיוצר פחות אסור בהנאה. האבא שבסיפורנו מאוד הקפיד כמו דעתו של הפוסק בעל החזון איש, וכו'.
כוחו של סיפור
כשסיימתי את הסיפור, בתוצאה המשמחת של אירוסי הבת, התגובה מעבר לקו הייתה שקט עמוק.
הלו, להב?, אתה איתי, -שקט-.
להב?
כן, הוא התנער, אני מקשיב ומהרהר, לא תאמין למה.
למה? שאלתי כמובן, ולהב, הסביר, אתה הרי יודע, משה, שאני לומד להיות מהנדס, זה מכבר סיימתי את הלימודים וההתמחויות השונות, וקיבלתי לאחרונה הצעה מתחנת חברת החשמל שבחדרה, לבוא ולעבוד אצלם, ואכן ביום חמישי האחרון, חתמתי עם חברת החשמל על חוזה עבודה, המעניק שכר גבוה באופן כללי, ושכר עוד יותר גבוה רח"ל על משמרות בשבת.
האמת אפילו שאני מגדיר את עצמי 'לא דתי', ועדיין לא בדיוק שומר שבת, בכל זאת לעבוד בשבת, לא בא אצלי בחשבון, כי גם אני מבין שעדיין יש הבדל בין לא להיות דתי, לבין לחלל אותה את השבת בצורה כזו ברוטאלית, של 'יום עבודה', גם אצלי שבת היא יום קדוש, לא יום כלל הימים, ולכן בתחילה שקלתי להתנגד להצעה לעבוד בשבת.
אבל חשבתי לעצמי, חברת חשמל מייצרת חשמל לעם ישראל, בטח זה מצווה לעבוד אצלם בשבת, ולכן הסכמתי. אבל כעת שאתה מספר, אני מבין שממש לא, ויש אנשים שמסכימים לשבת בחושך ובחום העיקר לא ליהנות מהחשמל שמיוצר ביום הזה.
ותוך כדי שאתה מספר ומרגש אותי בעובדות, גמלה בקרבי ההחלטה שאני לא עובד בחברת חשמל, לא, אני להב, לא עובד בשבת קודש, ואולי משה, אם רואים כל כך ניסים ונפלאות, רק מלהדר בכבוד שבת, אולי, אולי אני יראה אם אני יכול גם, לשמור על השבת איך שהוא, תעזור לי בזה משה?