איזה פרשיות נאמרות גם בלילה? │ מדוע לא אומרים בשבת 'יהי רצון' שלאחר פרשת עולה ושלמים ? │ ומה החילוק בין קרבנות הבאים בנדבה לקרבן חטאת?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות 'הנהגת אדם בבוקר' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן א' סעיפים ו' – ז']
אמירת פרשת הקרבנות
מבואר בשולחן ערוך, שפרשת הקרבנות נאמרות רק ביום, והטעם, משום שהסיבה שאומרים פרשת הקרבנות, זה זכר ותחליף להקרבת הקרבנות ממש, והרי כידוע, הקרבנות קרבים רק ביום, ולכן אמירתם נוהגת רק ביום ולא בלילה, ובכל זאת מבואר במשנה ברורה, שפרשת הכיור ופרשת תרומת הדשן, אפשר לומר כבר בלילה, כיוון שהם דברים שהיו נערכים בלילה, עוד כתוב במשנה ברורה, שאדם שאין לו פנאי לומר את פרשת הקרבנות ביום, יכול לומר אותם בלילה, וכנראה ביאור הדבר, כי אמנם פרשת הקרבנות הם זכר לקרבנות, אבל יש עניין גם באמירת הקרבנות ממש, אפילו אם זה לא ממש באותו זמן שהיו מקריבים את הקרבן.
אמירת 'יהי רצון' שלאחר הקרבנות בשבת
בשבת לא אומרים 'יהי רצון' שלאחר פרשת עולה ושלמים, משום שבשבת לא היו מקריבים קרבנות נדבה, ולכאורה, כל שכן שגם לא היו מקריבים חטאת, ואת הקרבנות שבחובה, אז ממילא גם שם לא אומרים 'יהי רצון', כי בשבת לא היו מקריבים אותם.
החילוק בין קרבנות הבאים בנדבה לקרבן חטאת
יש הבדל בין קרבנות של נדבה, עולה מנחה ושלמים, לגבי קרבן חטאת, כי לאחר שמזכיר אדם את פרשת עולה מנחה ושלמים, יאמר 'יהי רצון שיהא חשוב כאילו הקרבתי עולה מנחה ושלמים', כי הם קרבנות שבאים בנדבה, אבל לאחר שאדם אומר פרשת חטאת, אינו יכול לומר 'כאילו הקרבתי חטאת', כי חטאת אינה באה בנדבה, אלא אם כן אדם יודע בוודאות שהוא עבר עבירה שחייבים עליה חטאת, שאז יאמר, 'כאילו הקרבתי חטאת', וכן מספק אינו יכול לומר 'אם נתחייבתי חטאת זה יהיה תמורתו', כי חטאת צריך ידיעה, שהוא יודע שהוא עבר על עבירה שחייבים עליה חטאת, ובכל זאת, אם לבו נוקפו והוא מסופק, והיה לו ידיעה שהוא חטא ושכח, יאמר פרשת חטאת, ויאמר 'יהי רצון' שלאחר חטאת בדרך תנאי.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א