צוות לקראת שבת
בהתרגשות רבה היתה לנו הזכות להיכנס אל הקודש פנימה, אל כ"ק מרן אדמו"ר מביאלא שליט"א, ולשמוע מפיו דברי הדרכה וברכה ללומדי ונבחני 'דרשו' די בכל אתר ואתר, וביתר שאת לקראת תחילת לימוד פרק 'ערבי פסחים' במסגרת תכנית הלימוד 'עמוד היומי'. זאת, בשים לב לעובדה שאת הסיום של 'ערבי פסחים' יציינו ויחגגו הלומדים בסייעתא דשמיא ימים אחדים לפני חג הפסח, בבחינת הלומד על מנת לקיים, הזוכה שיתקיים תלמודו בידו.
נקדים ונאמר כי הקשר של ארגון 'דרשו' עם בית ביאלא הנו קשר אמיץ משכבר הימים. עוד מראשית דרכו של הארגון האיר כ"ק מרן אדמו"ר בעל ה'מבשר טוב' מביאלא זצ"ל את פניו לארגון ותמך בכל כוחו במפעלותיו הכבירים, כיבד בנוכחותו את מעמדי הסיום הגדולים, ואף אירח בביתו נאווה קודש מעמד סיום מרגש במיוחד לרגל סיום לימוד חלק ג' של המשנה ברורה במסגרת המחזור הקודם של 'הדף היומי בהלכה'.
גם בנו ממלא מקומו וממשיך דרכו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שימר ואף חיזק את הקשר האמיץ עם 'דרשו', כדי לייקר את התורה ולומדיה ולהורות לצועדים לאורו איזו היא הדרך אשר יצעדו בה בבואם לקנות קנייני נצח ולבוא אל חדרי התורה הקדושה. הרבי אף ניאות להתלוות למסע הקודש המיוחד של 'דרשו' לכנסיה המיוחדת שהתקיימה בווינה בירת אוסטריה, לציון 100 שנה לייסוד הדף היומי וסיום מסכת ברכות במסגרת 'עמוד היומי', יחד עם שאר גדולי וצדיקי הדור שנטלו חלק במעמד ההיסטורי והמרומם, ובאחרונה אף הגיע הרבי לכבד בנוכחותו את המעמד האדיר של מבחני 'קנין ש"ס' ו'קנין הלכה' בבנייני האומה בירושלים – שם נבחנו למעלה מ-1,500 תלמידי חכמים מופלגים על יותר מאלפיים דפי גמרא בחדא מחתא.
פרותיך מתוקים
ואכן, זכתה חצר הקודש ביאלא ורבים מבניה ותלמידיה מתבלטים בתוכניות הלימוד השונות של 'דרשו', אחר שגדול העומד על גביהם מעודד ומפציר בהם להוסיף חיילים לתורה הקדושה, לפעול ולהפעיל ללמוד ולשנן ואף להעמיד את ידיעותיהם בכור המבחן, אשרי עין ראתה אלה.
לפני שנביא את דבריו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, הננו מביאים כאן בחרדת קודש את עיקרי הדברים שאמר אביו, כ"ק מרן אדמו"ר זיע"א, במעמד הסיום של חלק ד' במשנה ברורה, במחזור הלימוד הקודם של 'הדף היומי בהלכה'.
"מהשאלות הראשונות שנשאל אדם בעלותו לבית דין מעלה, אומרת הגמרא בשבת ששואלים אותו "קבעת עתים לתורה", לא שואלים אותו אם למד כל יום אלא אם קבעת עתים לתורה. צריך שיהיה קביעות.
ובמיוחד חשוב עניין הקביעות כשהקביעות היא ללמוד לימוד קבוע בכל יום, דף במשנה ברורה או בש"ס וכדו', והעניין של דרשו שיסדו הקביעות במשנה ברורה ובש"ס, הרי זה דבר גדול, ויש בזה בחינה מסוימת של לימוד כל ההלכות.
חז"ל אומרים בבא מציעא, "אלמלי רבי חייא נשתכחה תורה מישראל", התורה הרי כל כך גדולה, ובוודאי אין הכוונה שהיה חשש שתשתכח כל התורה מישראל, אלא חלקים מהתורה, עניינים בתורה, גם זה נכנס בעניין של נשתכחה תורה מישראל, ויש ללמוד כל חלקי התורה, כמה שאדם משיג.
וענין זה של קביעות זה עושה שלא תשתכח תורה מישראל, מפני שצריך ללמוד את כל החלקים של ההלכה, לא רק הלכות קלות, גם הלכות עירובין, יש ענין לדאוג שלא תשתכח תורה מישראל. כשלומדים את כל התורה, כל המשנה ברורה וש"ס בלימוד קבוע, מונעים מצב שבו התורה תשתכח מישראל חלילה.
אדם שנכנס לבית מדרש, פעם לומד כאן ופעם לומד שם אין זה קביעות. קביעות הכוונה שהוא יודע שכל יום הוא צריך ללמוד עמוד במשנה ברורה, וצריך לעמוד בזה, ואם החסיר יום, חסר לו בקביעות.
ובענין זה הגאון רבי דוד הופשטטר שליט"א קיים בבחינה מסוימת, וזכה לקיים את הענין שאנו מוצאים בתורה, שיחידי סגולה בכל דור זכו לו, שלא תשתכח תורה מישראל, בזה שקבע קביעות ללמוד כל יום עמוד במשנה ברורה, ועל זה אמרו חז"ל "אל תיקרי בניך אלא בוניך", בזה בונים את העולם, על ידי התורה הקדושה.
אחרי דברי קדשו של הרבי זצ"ל, נביא את שיחת הקודש מהרבי שליט"א, הממלא את מקום אביו וממשיך לעודד ולתמוך במפעלותיו הכבירים של ארגון 'דרשו'.
ההכנה הטובה ביותר לחג
נציין כי השיחה התקיימה באידיש, ותורגמה על ידינו ללשון הקודש.
"קודם כל, עצם העניין של לימוד המסכתא העוסקת ביום טוב, לפני בואו של אותו יום טוב, זה דבר גדול בפני עצמו", פותח הרבי שליט"א את דבריו, "צדיקים נהגו ללמוד לפני כל חג את המסכת העוסקת באותו חג. 'פסחים' לפני פסח, 'סוכה' לפני סוכות, 'ראש השנה', 'יומא' לפני היום הקדוש, וגם לפני שבועות היו שלמדו או מסכת 'סוטה' שיש בה 49 דפים כמניין ימי ספירת העומר, דף בכל יום, או מסכת 'שבועות' שיש בה 48 דפים וכנ"ל.
ולמעשה זאת ההכנה הטובה ביותר ליום טוב, לבוא אליו עם סיום של המסכת העוסקת בו. צריכים לדעת שעל אף שבכל מסכת יש גם סוגיות נוספות שלא נוגעות לאותו יום טוב, עדיין, עצם העובדה שחז"ל קבעו את הסוגיא הזאת במסכת 'פסחים', מלמדת על כך שיש לה קשר עמוק לפסחים גם אם אנחנו לא רואים ולא יודעים מה הוא – וכן על זה הדרך בשאר המסכתות. אין שום דבר שנקבע סתם כך במקום כזה או אחר, הכל עם חשבון ויש סיבות עמוקות לכל דבר שעשו חז"ל הקדושים.
הרגשה אחרת לגמרי
ביתר שאת, הלימוד של פרק 'ערבי פסחים' לפני חג הפסח וה'סדר נאכט' (ליל הסדר), זאת צורה אחרת לגמרי לגשת ללילה הגדול והקדוש הזה אחרי שלמדו את כל העניינים בשורשם בגמרא. יהודי שלמד 'ערבי פסחים' והלימוד עדיין טרי בזיכרונו, יודע למה עושים כך ומה העניין בהנהגה הזאת, הוא ניגש לליל הסדר עם הרגשה אחרת לגמרי.
אבל גם בלי כל המעלות האלו, וגם אחרי שיסיימו את מסכת פסחים וילמדו מסכת 'שקלים', אותה יסיימו לומדי 'עמוד היומי' הרבה לפני 'אחד באדר' שזה הזמן שלה, עצם הלימוד בקביעות יומיומית, זה דבר גדול מאוד.
הן אמת שיהודי צריך ללמוד הכל וללמוד כל הזמן, ואפילו מי שהוא עמל לפרנסתו ביגיע כפיו, כבר אמר מרנא החתם סופר זצ"ל, ש'בעל הבית' צריך לעבוד עד שמונה שעות ביממה, ולקבוע עתים לתורה לפחות שמונה שעות ביממה… אמנם, לימוד של סדר יומי קבוע יש לו מעלה גדולה מאוד, העשיר ירבה גם ירבה והדל לא ימעיט.
עם זאת, לא כל האנשים דומים ולא כל הכישרונות שווים, יש מי ששקוע כל היום בלימוד הלכה בעיון, וצריך להשלים ידיעות וללמוד גם גמרא, אבל אין עתותיו בידו ללמוד דף שלם בכל יום, שילמד עמוד. יש מי שיכול ללמוד דף שלם, אבל הוא רוצה ללמוד בעיון, ולכן חייב לוותר על הקצב המהיר ולעבור לקצב איטי יותר. יש כמובן בעלי בתים שקובעים עיתים לתורה ומתקשים לעמוד בקצב של דף שלם ליום, כל אחד והמצב האישי שלו, משך הזמן שהוא מצליח להקדיש לזה, רמת הכישרונות שלו, החברותא שאתו הוא לומד ועוד ועוד. אין בזה כללים כמה צריך כל אחד ללמוד, הכל לפי האדם והמקום והזמן.
חובה קדושה
אבל דבר אחד כן שווה לכולם, הקביעות. חשיבות הקביעות היא גדולה עד מאוד, וכל אדם מחויב לעשות לעצמו קביעות בלימוד התורה, בין אם הוא תלמיד חכם השקוע ראשו ורובו בתורה ובין אם הוא 'בעל הבית' שעמל ביגיע כפיו כל היום. קביעות בתורה היא חובה קדושה, והמעלה שלה אין לשער ואין לתאר את גודל חשיבותה.
והאמת שהקביעות ב'דרשו' יש לה מעלה נוספת ומיוחדת מאוד, כי יש גם מבחן בכל חודש, וכשאדם יש לו קביעות אבל אין לו יעד ברור, הזמן יכול להתבזבז קצת בתחילת הלימוד וקצת בסוף, אין לו עול לנצל את הזמן במלואו. לעומת זאת מי שלומד עם 'דרשו', ורוצה לעמוד במבחן, יש לו עול, והוא צריך ללמוד היטב ולא יכול לעשות לעצמו הנחות ולהחליק דברים שלא הבין, ולאחר מכן צריך לחזור ולשנן כדי שיזכור מה למד, וזאת תועלת גדולה ונפלאה שראוי לכל אחד שישתדל להשיג אותה.
ומדי דברי בארגון 'דרשו', אני חוזר על מה שאמרתי בעניין של קבלת התורה בפורים, כמו שאמרו חז"ל שבמתן תורה בשבועות הקב"ה כפה עליהם הר כגיגית, אבל הדר קיבלו מאהבה בימי אחשורוש. יש לשאול, מה העניין בקבלה מאהבה, העיקר שקיבלנו את התורה, מאי נפקא מינא אם היה זה בכפייה או מאהבה?
אלא התשובה היא שבקבלה מאהבה יש הידור מיוחד, לכן אמרו חז"ל 'הדר קיבלוה', הדר מלשון הידור – כי מצוות שקיבלו ישראל על עצמם בשמחה, נחרטו לזרעם אחריהם עד סוף כל הדורות כמו שאמרו על מצוות מילה. ממילא בפורים יש את ההידור המיוחד הזה לקבל את כל התורה כולה פעם נוספת, מאהבה.
אנחנו רואים בחור שיושב בישיבה, ואינו פוסק מלימודו מתחילת ה'סדר' ועד סופו. איך נדע אם הוא לומד מאהבה? הרי יש משגיח שעומד עליו ושומר בשבע עיניים לבל יבטל את זמנו, יש לפעמים לחץ מההורים ומהסביבה שחייבים ללמוד. איך נדע אם הוא לומד כי הוא חייב או שהוא עושה את זה מאהבה? נבדוק מה הוא עושה בין הסדרים, נבדוק אם הוא לומד רק מה שחייבים ורק בזמן שחייבים, או שהוא מוסיף מעצמו עוד לימודים בעוד זמנים, בערבי שבתות, בשבת קודש, במוצאי שבת, בבין הזמנים וכו'.
והנה הלימוד בתוכניות השונות של 'דרשו' הוא לימוד שאף אחד לא חייב ללמוד. המסגרת בישיבה או בכולל ובוודאי ל'בעלי בתים', לא מחייבת ללמוד ב'דרשו' וכמובן שאינה מחייבת להיבחן במבחנים של הארגון. כל מי שחבר ב'דרשו' עושה את זה מרצון, מאהבה, כי הוא אוהב ללמוד תורה ורוצה לעסוק בה לעשות נחת רוח לבורא יתברך, לא כי חייבים, כי רוצים! ולכן יש מעלה גדולה מאוד דווקא ללומדים עם 'דרשו'. הלימוד הזה מלמד על כל השאר הלימוד שלו שהם מאהבה, ואם הוא עובד כל היום, הלימוד הזה בקביעת עיתים שלו מוכיח שרצונו הוא לעסוק בתורה, אלא שריחיים של עול הפרנסה על צווארו ואין לו ברירה הוא חייב ללכת לעבודה.
יעזור השי"ת וישפיע שפע ברכה והצלחה על העוסקים במלאכת הקודש, הפועלים והמפעילים, כמו שנאמר 'ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד'. אשריהם ואשרי חלקם, וזכות גדולה היא לכל מי שחבר בחבורה הקדושה הזאת, ולומד בתוכניות ונבחן במבחנים, כמה גדולה היא הזכות, אין לשער ואין לתאר, אשריכם תלמידי חכמים, שדברי תורה חביבין עליכם!