רבים הם המעשיות, האגדות והמשלים, על נוכלים ערמומיים שהפילו ברשתם תמימים ופקחים כאחד. המשל שלפנינו הוא מן המשובחים שבהם, בו מעורבים סוחר, נוכל ופסיכולוג.
חנוט בחליפת עסקים מהודרת הוא ירד בזריזות מן המרכבה בטרם זו עצרה כליל, ובעוד העגלון מנווט את סוסיו לעצירה מוחלטת, כבר עמד ובחן ענק יהלומים.
המוכר לא הביט בו יותר מפעם אחת. רבים עמדו, רבים בחנו, רבים לטשו עיניים, אך איש עדיין לא קנה. "ענק יהלומים שכזה קונים פעם ביובל", הדגיש בפניו אביו, מייסד העסק, לפני שהלך לעולמו. "תציב אותו בחנות כדי להגביר את הפיתוי בלב הקונה, כך הוא יקנה יהלומון אחד קטנטן, והיה זה שכרך".
הלקוח נעץ עיניים חדות בענק ובמוכר לסירוגין, ולא חדל עד שהמוכר נפנה אליו.
מדוע אין תג מחיר על הענק?
אין מחיר…
בכל זאת…
כשתרצה לקנות, נדבר.
אני רוצה.
כמה כסף יש לך?
זה לא העניין.
המוכר בחן את הלקוח בעיניים שחשדנות וחמדנות שימשו בהן בערבוביה. אם הוא דובר אמת, זו עשויה להיות עסקת חייו. אם לאו – לפחות יקנה 'יהלומון'.
מי אתה?
אותי אינך מכיר, אך על אבי ודאי שמעת, פרופסור…
המוכר הנהן בראשו. שמו של הפרופסור, מומחה להפרעות נפשיות, נישא בהערצה בפי כל.
אבי שלח אותי כדי לקנות לכלתי את התכשיט היקר ביותר. הוא טוען שזה יכול להוות בסיס לחיי נישואין מאושרים.
אבא שלך צודק מאד, הסכים המוכר בכל נפשו. חבל שאחרים לא חושבים כך.
תבוא איתי להראות לו את הענק?
בשמחה.
המוכר הגיף את החנות, ובחפזונו אף לא הפך על פניו את השלט "תכף אשוב", והזדרז בעקבות הלקוח. עתה כבר קיננה בו גם סקרנות. מימיו לא פגש את הפרופסור המדופלם, זו הזדמנות פז להציג לפניו שאלות אחדות שהטרידו את מנוחתו.
המתן כאן בטרקלין, אכנס לאבי ואראה לו את הענק ואחר כך נסגור עסקה.
הוא חכך את ידיו בהנאה, לגם כוס חמין ששפת לו אחד הפקידים, וחכך את ידיו בעצבנות-מה, כששעון האורלוגין תקתק.
לאחר עשרים דקות הוא מצא את עצמו יושב על הספה המפורסמת מול זגוגיותיו המעוגלות של הפרופסור, משל אמרו: העולם-עגלגל-היום-למטה-מחר-למעלה.
"הכסף", פלט הסוחר. מרוב מבוכה הוא לא מצא מילה אחרת לפתוח בה.
הפרופסור תלה בו מבט רחימאי כאומר: עוד תצא מזה, ושאל "מתי זה התחיל"?
"לפני שעה קלה הבן שלך הופיע אצלי בחנות ואמר שהוא רוצה לקנות…".
"אני מוכן לעזור לך. אלווה אותך בכל המשעולים, מפותלים ומשורגים ככל שיהיו. אך עליך להיות פתוח עימי. מתי התחלת לדמיין שיש לי בן ושמכרת לו ענק יהלומים".
דמו אזל. מחשבותיו עצרו.
עסקת חייו.
יחד ישבו הפרופסור הנבוך והסוחר האומלל וניסו להבין "מתי זה התחיל". איך אירע שהנוכל הצליח להערים על הפרופסור ולספר לו כי הוא יביא לטיפולו אדם המדמיין כי הוא סוחר יהלומים שמכר לו ענק, ולתת לנוכל לחמוק מדלת צדדית כדי להמלט מהטרדותיו…
* * *
זהו רק משל, דוגמה, זעיר מזעיר, לתחושה שעלול לחוש מי שגילה כי כל חייו הוא היה הנוכל של עצמו… עמל במקום הלא נכון.
(מאורות הדף היומי)