מי לא מכיר את הסיפור הידוע עם הפוניבז'ר רב, רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, שהיה פעם ברומא באיטליה, וזה היה יום שישי, יום חורפי, כמה שעות לפני שבת, והוא אמר למלווה שלו, רבי משה רוטשילד זצ"ל שהקים את בית החולים מעיני הישועה, 'אנחנו צריכים מונית לנסיעה', והגבאי לא הצליח להבין לאן הפוניבז'ר רב רוצה לנסוע בשעה כזו, אולי יש לו איזה בני דודים באיטליה שהוא צריך לבקר לפני שבת? וזה עוד היה יום שישי חורפי וגשום, והם עצרו מונית ונכנסו.
'לאן נוסעים?' שואל הנהג.
'אנחנו נוסעים לשער טיטוס, שער הניצחון', השער הנודע שטיטוס בנה.
על איזה ניצחון? אתה מבינים בטח, אחרי אותו ניצחון הוא חזר עם כל השבויים וכל השלל הגדול לרומא ושם איפה שהם עשו את המצעד הגדול עבור טיטוס על הניצחון הגדול שלו כשהוא החריב את ארץ ישראל הם בנו שם שער גדול, שער טיטוס, שעומד עד היום הזה.
והגבאי לא מבין – מה מחפש הפוניבז'ר רב כמה שעות לפני שבת בשער טיטוס?
מה יש לו לחפש בשער טיטוס?
הם נוסעים ומגיעים למקום שקט, זה היה יום קר, הפארק ריק, אף אחד לא מטייל שם. והם יוצאים ונעמדים ומסתכלים על השער טיטוס עם הציורים החרוטים של חיילים רומאים שסוחבים את כלי המקדש. הציורים המפורסמים.
ומעל השער טיטוס כותב בלטינית ברוב גאוותו 'נפלה יהודה לא תוסיף קום'.
הם עמדו שם והפוניבז'ר רב צעק, 'טיטוס טיטוס, איפה אתה?
כן טיטוס הגיבור שכבש את בית המקדש, מה נשאר ממך?
מה נשאר חוץ מהשער הגדול בפארק שומם.
אתה טיטוס, מי זוכר אותך, מי יודע ממך, אם מזכירים את השם טיטוס צריכים לעשות מבחן לדעת מי אתה בכלל, ואני בא להגיד לך שלומדים תורה בכל העולם כולו.
אני יוסף שלמה כהנמן, יש לי ישיבה בבני ברק שיושבים שמה מאות בחורים ועכשיו שבת שמה והם יושבים ולומדים, וכלל ישראל ממשיך לגדול'.
את זה הרגיש הרב כהנמן חשוב להספיק לפני שבת כדי שהוא יכנס לשבת בשמחה, להראות לטיטוס שזה מה שנשאר ממך, לא יותר.
ובפרט כשמתבוננים במלחמת העולם השנייה לפני שבעים שנה כשהיתה להם תוכנית למחוק את כלל ישראל כליל, אבל לגמרי. מי לא יודע שלאותו רשע ימ"ש וזכרו הייתה תוכנית שלאחר המלחמה לבנות מוזיאון – יתכן שהוא אפילו כתב את התוכניות האלה, מוזיאון של יודאיקה, מזכרות של האומה היהודית, טליתות, תפילין, מזוזות מה עוד, שופרות, קיטלך, אולי אוזני המן… ח"י רוטל. אולי גם יאפצ'יק…
היטלר ימש"ו חישבן שהרי לא יישאר זכר של כלל ישראל ח"ו, הולך להיות יודנריין, אז הוא רצה בשביל הדורות הבאים שידעו בערך שפעם היה יהודי.
והנה מה היה בסופו של דבר איפה הוא היום, ימח שמו וזכרו? איפה הוא, איפה גרמניה? לא נשאר מהם כלום.
(מתוך גיליון 'אסדר לסעודתא')