מה ההיתר לומר 'מודה אני' ללא נטילת ידיים? │ כיצד ינהג אדם כלפי מי שמלעיג עליו על עבודת השם? │ ומתי הוא הזמן הראוי להתפלל על הגאולה והחורבן?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות 'הנהגת אדם בבוקר' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן א' סעיף א' ברמ"א – סעיף ב']
אין להתבייש מבני אדם המלעיגים על עבודת השם
מבואר ברמ"א, שאדם צריך לקיים את רצון ה', לעשות את רצונו, ולא להתבייש בפני אותם המלעיגים עליו על עבודת השם שהוא עסוק בה, וכתב המשנה ברורה, שבכל זאת, לא יתקוטט ויריב עם אלו שמלעיגים עליו, כי מידת העזות היא מידה לא טובה, וכתב הביאור הלכה, שכל זה אמור כאשר הוא מקיים מצוה פרטית שלו, אבל כאשר זה דבר שנוגע לרבים, אם אדם רואה שיש אנשים כאלו שרוצים לעשות דברים ולתקן תקנות הנוגדות את רצון השם, בזה מצוה לריב ולהתקוטט איתם, כמו שכתוב, 'משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים', אבל קודם כל יפתח בדרכי שלום, ואם לא מועיל, אז יריב ויתקוטט איתם.
קימה בזריזות ואמירת 'מודה אני'
עוד כתב הרמ"א, שגם בביתו בהצנע צריך אדם ללכת ברצון השם, ותכף שאדם מתעורר יקום בזריזות, ומבאר המשנה ברורה, שבזריזות זה לאו דווקא, כי אדם שקם בזריזות מהמיטה, זה יכול להזיק לו, אלא הכוונה שישהה מעט, ואחר כך יקום, וכן טוב לומר 'מודה אני לפניך' בשעה שהוא קם, ואף על פי שעדיין לא נטל ידיו, בכל זאת מכיוון שאין בזה הזכרת השם, מותר לומר את זה גם כאשר עדיין לא נטל ידיו, אבל דברי תורה אסור, כיוון שידיו מטונפות, וגם עדיין לא ברך ברכת התורה, ויש נידון, האם מותר לומר 'מודה אני לפניך' במקומות המטונפים, ולעניין הרהור בדברי תורה, שיטת הגר"א להחמיר בזה ולא להרהר בדברי תורה לפני ברכות התורה.
העת הראוי להתפלל על הגאולה והחורבן
אדם המשכים בבוקר להתחנן לפני בוראו, יכוון לשעות שבהם מתחלפות המשמרות, שאז התפילה שמתפלל על החורבן, היא תפילה רצויה. ובאותם שעות יכוון להתפלל על הגאולה והחורבן.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א