הסביר לו המארח: 'אתה צריך להבין שיש לי משפחה עם ילדים, אז בוא נסכם שאתה מוזמן לאכול אצלנו בכל שבת מברכים, אבל בשבתות אחרות, אתה יודע, חשוב שאהיה יותר עם הילדים'.. וההוא אומר, 'בודאי, הכל בסדר', אך למעשה עובר שבוע אחד והנה הוא מתקשר ביום שישי..

נתחיל את השיעור עם סיפור שמחזק מאוד בעניני אמונה, ראשית ששומר מצוה לא ידע דבר רע, ואין אדם שומע לי ומפסיד.

אחד מחשובי המשתתפים ב'שבת קרבתנו' סיפר לי משהו שאירע אצלו בבית, בבחינת בדידי הוי עובדא. הוא גר פה בניו יורק ויש שם יהודי שנעבאך הוא לב נשבר שבא אצלו לשבתות להתארח, לאכול אצלו בסעודות, בן אדם שבאמת צריכים הרבה סבלנות בשבילו, הוא לא מסוג האורחים שכולם רוצים אותם.

והילדים שלו בבית כל הזמן התלוננו שהם מאוד לא מרוצים מהאורח הזה, כי הוא בא, והוא משתלט על כל הסעודה, אתם מבינים בדיוק על מה אני מתכוון, והילדים ביקשו שהאבא יעשה איזה סדר, שלא יבא כל שבת ממש.

מספר לי היהודי שהוא דיבר עם הבן אדם הזה והוא הסביר לו, 'אתה צריך להבין שיש לי משפחה עם ילדים וכו', אז בוא נסכם שכל שבת מברכים אתה בא לאכול אצלנו. שבת מיוחדת, שבת מברכים, מאחלים ברכות לחודש הבא, אבל מן הסתם, שבתות אחרות, אתה יודע, יש לי משפחה עם ילדים, ואני רוצה להקדיש גם להם זמן. כמובן שבתות מיוחדות אחרות כמו שבת שקלים ברור שגם אז תוכל לבוא'. וההוא אומר, 'בודאי, אין שום בעיה, הכל בסדר'.

אבל למעשה עובר שבוע מאז ההסכם והוא כבר מתקשר ביום שישי. 'תשמע, אין לי איפה לאכול, אני יודע שזה לא שבת מברכים אבל למעשה אנחנו בדיוק בין שני שבתות מברכים, ואני רוצה לבוא השבת. אני לא מרגיש כל כך טוב, אני חייב להיות עם עוד אנשים'. טוב, הוא מסכים, והאורח מגיע, כמובן הילדים לא כך מרוצים אבל האבא אומר להם תהיו בשקט, יש לנו אורח. והוא יושב איתם בסעודה, ולפני ברכת המזון האבא שואל אותו 'אמרת לי שאתה לא חש בטוב, עובר עליך משהו?' והאורח עונה, 'כן, יש לי חצבת'. חצבת, מה שמסתובב עכשיו, בכל הרחובות. זה לא כל כך טוב, וככה הם מברכים ברכת המזון, והוא הולך, גוט שבת גוט שבת. והילדים נסערים, 'טאטי, יש לו חצבת, יש לו חצבת'. עכשיו, במשפחה הזה כולם קבלו את החיסון של החצבת חוץ מילד אחד שנלחם עם הרופא ולא הסכים לקבל, וכל הילדים אומרים לו 'אתה רואה? אתה כעת בסכנה, מה נעשה איתך שלא התחסנת?

אומר האבא לילדים, 'תשמעו, אילו הייתי יודע לכתחילה שהיה לו את החצבת מסתמא לא הייתי מסכים לו שיבוא, אבל לא ידעתי. אז אני מבטיח לכם ששומר מצוה לא ידע דבר רע, זה לא יזיק לאף אחד. לא יתכן שהכנסת אורח לכבוד השבת תזיק לנו, ברור שלעשות כן לכתחילה צריך לשאול אם זה מותר, אבל הרי בדרך הטבע לא הייתי אמור לדעת והוא בא אלי בתור אורח, אז אני מבטיח לכם שאין אדם שומע לי ומפסיד. לא מפסידים מזה שעושים את רצון ה".

אבל למעשה, עברו יום יומיים והילד נדבק בחצבת. והולכים לרופא והוא בודק אותו מכל הכיוונים, הוא הביא לו תרופות, אני לא יודע כמה הן מועילות באמת בשביל החצבת. אבל, ממשיך האברך, עברו עוד כמה ימים, ולא רק שהחצבת נעלמה לו, אלא לילד הזה יש אגזמה מסוימת (פריחה בעור) ברוב הגוף שלו, מאז שהוא נולד. זה דבר נורא, והתרופות לא עוזרות, וזה נורא נוראות, שניהם מגרדים כל הזמן כמו במכת שחין וזה פשוט לא נסבל. והנה ראו פלא בדיוק כשהחצבת עזבה את הילד כך גם נעלמה האגזמה. והאבא רץ לרופא לשאול אותו אם יתכן כזה דבר, והרופא אומר מיד שזה אפשרי. כי הגוף היה אמור להלחם עם האקגמה אבל לא היו לו מספיק נוגדנים, וכשהגיעה החצבת אז הגוף היה צריך להילחם ואז ביחד הם נעלמו, גם החצבת ועם זה האגזמה, ב"ה. והילד הבריא משני הדברים.

(אסדר לסעודתא)