הרה"ח ר' אהרן כהן
קשה עד בלתי אפשרי לכמת ולהקיף את מהפכת לימוד וידיעת ההלכה שחוללה ומחוללת תכנית ה'דף היומי בהלכה' בכל גווני הקשת בציבור החרדי, בארץ ישראל וברחבי תבל.
לימוד ההלכה עלה והתעלה בקרב כלל ישראל לשבטיו ולגווניו בכמות ובאיכות. ממאות ואלפי השיעורים היומיים עובר לאלפי רבבות החברותות העמלים בלימוד ההלכה למעשה. ועדיין לא הזכרנו את מהדורת המשנה ברורה הייחודית עם הביאורים וההוספות שעל שמה נקראת התוכנית 'דף היומי בהלכה' הכוללת את עמוד המשנה ברורה עם עמוד ההלכה ולמעשה בחיבור הנפלא 'ביאורים ומספים' מבית 'דרשו'.
אך ללא ספק אחד מהדברים המביאים את לומדי ה'דף היומי בהלכה' לזכות לידיעת לימודם, לצד שמירה על קביעותם בקביעות ובעקביות, הינו מערך המבחנים החודשיים שכבר יצא שמם לתהילה בכל קצווי ארץ.
כעת לקראת ההתחלה המחודשת של לימוד חלק ד' במשנה ברורה, לימוד הלכות עירובין, פנינו לשיחה מרתקת עם כמה מחשובי הלומדים והנבחנים הוותיקים.
נציין שמדובר בלומדים שהתחילו את הדרך מיד עם ייסוד המסגרת הייחודית בחודש אייר התשס"ח. אחרי כשבע שנים זכו ביום ג' בניסן ה'תשע"ה, לסיים את כל ו' חלקי המשנה ברורה. שנית בקודש התחילו שוב למחרת מחזור נוסף, עד לסיום המרגש ביום י"ט באדר א' ה'תשפ"ב – ושוב, למחרת התחילו בשלישית, כשכיום הם בעיצומו של מחזור זה. בכל השנים הללו, הם זכו בסייעתא דשמיא לשמור על קביעותם בלימוד וידיעת הלימוד החודשי הכוללת השתתפות במבחן החודשי ללא פשרות או ויתורים עצמיים.
כעת לקראת ההתחלה בשלישית בלימוד חלק ד', הלכות עירובין, פנינו לכמה מהם; הרה"ג ר' חיים אדלר, הרה"ג ר' פייבל גולדברג והג"ר ר' יעקב פולק שליט"א לשמוע ולהחכים מפרי ניסיונם העשיר והצלחתם הרבה. קראו ותחי נפשכם.
- מה גרם לכם להצטרף?
הרב חיים אדלר: תמיד הייתה לי שאיפה ללמוד ולדעת הלכה. האמת היא, זה קצת מעניין, אך חלק גדול מהרצון והברע'ן ללימוד הלכה מגיע דווקא ממשפט 'מחריד' ששמעתי. היה זה בהיותי כבן 19 בישיבה גדולה. שמעתי מישהו מסיח לפי תומו; "חרדי רגיל יודע ומכיר את ההלכות הנצרכות". ואז סיים במשפט מחץ: "לימוד משנה ברורה שייך ליתומים שלא זכו ללמוד כיצד יש לנהוג מאביהם, או בעלי תשובה שלא היה מי שילמד אותם בצעירותם".
עד היום. המשפט הזה. ובעיקר עצם הביטוי מקומם אותי. עד כדי כך זילותא בהלכה?! למעשה, הוא חוזר לשאלתנו, מיד כששמעתי על היוזמה החדשה של ה'דף היומי בהלכה' מבית 'דרשו', חשבתי לעצמי, 'זה ממש מתאים עבורי'. גם סדר לימוד מתוכנן וגם מסגרת מבחנים המהווה עבורי 'מחייב' ראוי. אני מצטרף.
הרב פייבל גולדברג: בשנת תשנ"ו יצאתי מארץ מולדתי בלארוס במסגרת עליית יהודי ברית המועצות לארץ הקודש. זכיתי להיכנס ללמוד בישיבה בנתיבות במחיצת מורי ורבי הגאון רבי יששכר מאיר זצוק"ל ולהתחבר ללימוד תורתנו הקדושה. אך כל הזמן הרגשתי, שחסר לי ידע הלכתי רב. אני מקווה שהרוב לומדים את כל זה בחיידר ובישיבה קטנה, ושרק בגלל שלא זכיתי ללמוד בתלמוד תורה ובישיבה קטנה היה חסר לי הידע ההלכתי הנדרש כדי לחיות כיהודי. ברגע ששמעתי על תוכנית ה'דף היומי בהלכה' רצתי ופתחתי 'משנה ברורה', מתוך רצון ושאיפה לזכות להיות חלק מציבור הלומדים הזוכים לידיעת ההלכה.
הרב יעקב פולק: איני זוכר משהו ספציפי שגרם לי להצטרף בשעת ייסוד ה'דף היומי בהלכה', אך תמיד ראיתי בעצמי תועלת ושטייגען בלימוד בכפוף למסגרת מבחנים כדוגמת ה'דף היומי' בגמרא ועוד. כך שכמו"ץ העוסק בלימוד והוראת ההלכה, די בטבעיות הוספתי בקודש והצטרפתי למסגרת המיוחדת שהועילה ומוסיפה הרבה להנחלת לימוד ההלכה בקרב בני דורנו.
- בימים אלו, לקראת ההתחדשות הגדולה עם התחלת חלק ד' במשנה ברורה, נשמח לשמוע את סדר הלימוד שלכם, לתועלת רבבות הלומדים הוותיקים לצד החדשים.
הרב חיים אדלר: ב"ה יש לי חברותא קבוע ללימוד בשעות הבוקר, סדר הלימוד הוא השו"ע וה'משנה ברורה' וכן ה'ביאור הלכה' ו'שער הציון' המהווים השלמה ותוספת נהדרת לידיעת ההלכה. כמובן, מבקש הוא להדגיש, הלימוד המשותף עם החברותא מוסיף הרבה להבנת הלימוד ובעיקר לחידוד ידיעת ההלכה למעשה.
הרב פייבל גולדברג: כאמור, אני נמצא כעת במחזור השלישי, כך שבמחזור הראשון למדתי רק השו"ע וה'משנה ברורה', בהמשך הוספתי והתקדמתי. כיום אני לומד בכל יום את הסדר הלימוד כולל 'שער הציון' ו'ביאור הלכה'.
הרב יעקב פולק: אני לומד עם חברותא להבין כל סעיף על בוריו. בהמשך, בערב אני זוכה למסור שיעור יומי. במהלך השיעור, אנו עוברים על הלימוד בצורה מתומצתת להנאת ותועלת המשתתפים.
- כאמור, לצד הלימוד הנכם זוכים להיות מהנבחנים הקבועים במבחנים החודשיים, נשמח לשמוע האם וכיצד הנכם מתכוננים להצליח במבחן?
הרב חיים אדלר: לצד עצם הלימוד העיקרי במשנה ברורה עם החברותא, הנני מוסיף בימים האחרונים ללמוד בספר 'שונה הלכות' ממרן הגאון רבי חיים קניבסקי זצוק"ל את הסימנים שנלמדו במשך החודש, כך אני מרוויח את סיכום הלימוד עם הוספות להלכה ולמעשה.
הרב פייבל גולדברג: המעלה העיקרי שבהצטרפות למבחנים שהננו מקבלים 'מחייב' לזכור, כי אנו יודעים שבקרוב נצטרך להיבחן על הנלמד – כולל כל סעיף קטן וכדומה. למעשה, אני מקדיש זמן ביום שלפני המבחן ועובר על השו"ע כלומר ה'מחבר' והרמ"א, ומציין לעצמי מה עוד נזכר במשנה ברורה. בעת הצורך אני לומד את המשנה ברורה או הביאור הלכה לריענון העניינים או המחלוקות המובאים שם.
הרב יעקב פולק: ביומיים האחרונים אני משתדל להוסיף זמן, לשינון וחזרת ההספק החודשי לתוספת ידיעת הנלמד באופן ברור ומחודד.
- זה לא סוד, שאצל חלק גדול מהציבור, לימוד הלכות עירובין נשמע קצת 'מחוץ לתחום'. כלומדים שכבר זכו ללמוד פעמיים הלכות אלו בסדר ה'דף היומי בהלכה' נשמח לשמוע, האם יש בזה מהאמת?
הרב חיים אדלר: בעבר קראתי ראיון שנערך עם רבני 'דרשו' ובין הדברים ציינו דבר מדהים. ה'חפץ חיים' זצוק"ל חיבר את המשנה ברורה כשישה חלקים נפרדים. החלק היחיד שלא מתחיל מדף א' אלא מדף קצ"ו, זהו חלק ד' שזהו המשך בלתי נפרד מהלכות שבת. לגבי השאלה, לא נכחיש שיש דברים בגו. אבל אם כבר. בוא ונפתח את הקלפים. גם בהלכות תפילה למשל, וכן בהלכות רבות אחרות, ישנם הרבה דברים הפחות נוגעים ביום יום למעשה. אך במבט כולל, ברור ופשוט לכל אחד – בלי לימוד ההלכה, אין באפשרות לחיות כראוי כיהודי על פי תורה.
אולי, הייתי אומר להפך – הוא מתלהב בדבריו – דווקא הלכות עירובין, נחוץ יותר ללמוד. רק מי שלומד, יודע להבחין ולראות האם יש בעיה. אם ה'לחי' התעקם, החוט לא במקומו וכדומה, צריכים להיות עם עיניים מאוד בוחנות להלכות עירובין, שהם כהררים התלויים בשערה.
הרב פייבל גולדברג: דבר ראשון, אנו צריכים לזכור, ה'משנה ברורה זה הא'-ב' של כל יהודי, כך שבהחלט חלק ד' זהו חלק בלתי נפרד מהיעד היהודי שכולנו מחויבים לו. שמעתי פעם מיהודי חשוב שהרב אלישיב זצוק"ל אמר בפשטות שכל בחור אמור לדעת 'משנה ברורה'.
שנית, אישית, למדתי מסכת עירובין, והרגשתי שאני מבין וקולט את הסוגיות בגמרא רק בזכות השקעתי בלימוד וידיעת ה'משנה ברורה'.
ככלל, בהלכות עירובין, קשה עד מאוד לעשות עירוב כשר, אך מאוד קל לקלקל. כך שבהחלט מאוד קריטי וחשוב לדעת ולפחות שיהיה לנו מושג בהלכות אלו.
הרב יעקב פולק: מה?! הוא מגיב בתדהמה על הרעיון של דילוג על הלכות עירובין, לחיות כמו תינוק?! לעבור בכל שבוע ליד חוט ולדקלם שהחוט הזה, זה מושג הלכתי בשם עירוב שבזכותו מותר לטלטל?
בנוסף לזה, הוא מוסיף לעצם העניין, הרי המציאות היא שכל אחד יוצא לו להיות לפעמים במקומות שהעירוב אינו כשר בוודאות. כך, שלפחות מושגים מינימליים נדרש לנו ללמוד ולדעת.
- מה תשיבו לחבר/מכר המתעניין על הצטרפות לתוכנית 'דף היומי בהלכה'?
הרב חיים אדלר: על אף הזכייה הגדולה שאני מודה להשם יתברך על לימוד פעם שלישית בתוכנית ייחודית זו. עדיין אני מוצא את עצמי כמאמר חז"ל: 'כל פעם שאתה ממשמש אתה מוצא בו טעם'. בכל פעם אני מבחין בעוד הלכה מפורשת שנשכחה ממני וכדומה.
הלוואי ונזכה לזכור תמיד מה שלמדנו, אך המציאות היא שאף שלומדים ומשננים ונבחנים עדיין שר השכחה עושה עבודתו, כך שאף מי שלמד בעבר, כדאי לו ומומלץ להתחדש ולהצטרף ללימוד חלק ד', ובוודאי למי שעדיין לא זכה. זו ההזדמנות!
הרב פייבל גולדברג: חבל להישאר מאחור. אני נהנה בכל יום מהלימוד המעשי, ואף נדהם מעצמי, להיזכר שלמדתי הלכה זו בעבר, אך משום מה, זה לא נכנס לזיכרוני למעשה. כיום, הוא מוסיף,מדגישים מאוד את עניין ה'דוגמא אישית'. מאז שהצטרפתי ללימוד ההלכה, אני מרגיש שכל הבית התחבר ללימוד ולחיות לפי הלכה, בני הבית והילדים יודעים שאפשר להתקשר ולשאול את האבא, וכך ברוך השם הרי אנו ובנינו זוכים לחיות ולהתנהג כרצון השם יתברך.
הרב יעקב פולק: אני תמיד אומר, גם כדי לשאול את הרב, צריך ללמוד ולדעת הלכה. רק ככה יודעים האם צריך לשאול, ובכלל מה השאלה. כך שחבל להאריך. יש כאן תוכנית מבוססת ומסגרת מיוחדת המתאימה לכל יהודי. פשוט כדאי ומומלץ להצטרף. לימוד הרבים, יחד עם כוח הרבים שרבים לומדים אותם הלכות, זה גם מוסיף. למצוא חברותא או שיעור כל אחד כרצונו, ובעיקר לזכות ללמוד ולדעת את ההלכה לחיות ולהתנהג כיהודים יראים ושלמים.
לשליחת תגובות לכותב המאמר, או לשתף בטיפים וראיונות לצד דרכי הצלחה כתבו ל: [email protected]