דרשו
  • פרשת השבוע
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח לימוד שנתי לכלל תוכניות דרשו
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • חדש!העמוד היומי
    • חוברת עיון העמוד להורדה
    • פניני העמוד היומי
    • הרב מנחם דריימן – עברית
    • הרב דוד בוק – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב דוד הופשטטר – אנגלית
    • הרב ירמיהו לעסין – אנגלית
    • הרב עמרם בינעט – אידיש
    • הרב שלמה סטרו – ספרדית
    • הרב אריאל דוד סותהון- ספרדית
    • הרב מאיר ערערא – צרפתית
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
  • הדף היומי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב מאיר שפרכר – מורחב
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – אידיש
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • 60 שניות על הדף היומי
  • דף היומי בהלכה
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מקוצרת – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מלאה – עברית
    • הרב דניאל אברהם – ספרדית
    • הרב ישראל גנס – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב שלמה פריינד – אידיש
    • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • הרב יונה פיינהנדלר – הלכות שבת
    • סיכום הלכות שבועי
  • תלמוד ירושלמי
    • להורדת חוברות קנין ירושלמי ופרטי התכנית
    • הרב אליהו אורנשטיין- עברית
    • הרב יצחק שאול קנייבסקי- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב שמעון שפיצר- אידיש
    • שיעורי 'הדף היומי בתלמוד ירושלמי' להאזנה ולהורדה – הרב עמרם בינעט
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • אוצרות האתר
    • יארצייט של צדיקים וגדולי ישראל
    • דרשות
    • שיעורי דרשו לשמיעה והורדה
    • קול העם
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • אנשים מספרים
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • חמישה דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי זכרון יארצייט הילולא של צדיקים וגדולי ישראל
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
    • חיזוק יומי עם הרב אלימלך בידרמן שליט"א
    • הסיפור היומי המצולם
    • חיזוק יומי עם הרב שמעון שפיצר שליט"א
    • המסר היומי עם הרב דוד גבירצמן
    • החיזוק היומי עם הרב אליהו רבי שליט"א
    • החיזוק היומי עם הרב יואל ראטה שליט"א
    • דקה של דעת עם הרה"צ רבי אלעזר מרדכי קעניג זצוק"ל
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
דף הבית מאמרים פרשת שבוע וירא היה יהודי אחד בזמן החתם סופר, שנכנס לישיבה הגדולה בפרשבורג, והוא לא ידע אפילו פסוק אחד בחומש. הוא היה עם הארץ גמור שאינו יודע כלום, וביקש להתקבל לישיבה ללמוד תורה. החתם סופר קיבל אותו, אבל מי הוא זה ואיזה הוא שרוצה ללמוד עם כזה עם הארץ. שלא יודע כלום?

היה יהודי אחד בזמן החתם סופר, שנכנס לישיבה הגדולה בפרשבורג, והוא לא ידע אפילו פסוק אחד בחומש. הוא היה עם הארץ גמור שאינו יודע כלום, וביקש להתקבל לישיבה ללמוד תורה. החתם סופר קיבל אותו, אבל מי הוא זה ואיזה הוא שרוצה ללמוד עם כזה עם הארץ. שלא יודע כלום?

מלוקט מתוך שיחותיו של המשגיח דישיבת קמניץ הגאון רבי משה אהרן שטרן זצ"ל, אשר נאמרו לאורך השנים בישיבה ומחוצה לה
י"ד חשון תשפ"ו
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

"כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹקִים אַתָּה" (בראשית כ"ב, י"ב)

מספרים על רבי איצלה פטרבורגר שפעם הצטנן מאוד בחורף. שאלו אותו רבי, מתי הצטננתם ככה? הסתובבתם בחוץ בלי מעיל? שכחתם לסגור את החלון, מתי זה קרה?

השיב רבי איצלה שזה קרה ביום כיפור בשעת נעילה. לרגע תמהו השואלים, מה עניין יום הכיפורים לאמצע החורף, כבר חלפו מאז שבועות רבים, אבל רבי איצלה הסביר מיניה וביה, "בזמן הנעילה פסקו בשמים שאני אצטנן".

ולמעשה זאת השקפה שצריך כל יהודי להחזיק בכל דבר ועניין, לא לראות רק את מה שקורה עכשיו מול העיניים,

אלא לראות ולהבין גם את השורש, מאיפה זה בא, ולמה זה בא. מה זה אומר לי, האם אני צריך לעשות תשובה על איזה חטא, או שאני כבר בדרגה של 'יתלה בביטול תורה'?

הגמרא אומרת בחולין בדף ז' ע"ב אומרת דבר נפלא, וצריכים לחזור על זה ולשנן את זה השכם והערב. "אמר ר' חנינא אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה"!

כשאני הולך ברחוב ואני מקבל מכה מהקיר, או מאיזה ברזל שבולט ממנו החוצה ולא שמתי לב לפני שעברתי שם, וקבלתי מכה ביד או ברגל, מה אנחנו אומרים? אוי, למה משאירים כאן ברזל בולט ככה, זאת ממש הפקרות, צריכים לתבוע אותם לדין על כך, והאמת שאולי זה באמת לא בסדר וצריכים לדבר עם האדם שהחאראי שיסלק את ההיזק מרשות הרבים, אבל זה לא הברזל הזה נתן לי את המכה, הוא רק הסיבה! מי שנתן לי את המכה הוא המסובב, נגזר עלי בזמן נעילה לקבל מכה, והשאלה היא למה, פה צריכים להשקיע את המחשבה והמאמץ, לה זה קרה לי. ללמוד מזה מוסר השכל, ולא לתלות את זה בפגעי הזמן והטבע, כי אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה!

חשבון מדוקדק

מספרים על הגאון מווילנא זצ"ל שפעם היה בדרך והיה לו איזה הפסד של כסף, מיד עמד וחישבן את מעשיו, והבין איזה דבר מה שהוא היה צריך לעשות והוא לא עשה את זה, והוא חישבן ויצא בדיוק אותו סכום של הכסף מה שהוא הפסיד.

נמצאת למד שאם האדם היה משתמש בכסף שהיה צורך להוציא על דבר מצוה או כדי להימנע מאיסור, ולא השתמש בכסף למטרה זו, הוא יפסיד אותו במקום אחר. כי כל דבר הוא מן השמים. יהודי צריך לחיות עם הרגשה של 'השגחה פרטית'.

פעם שמעתי מהגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז, על הפסוק "אשרי אדם שומע לי", אומרים חז"ל שכל שמועתיו לי. מה הפשט? אומר רבי שמואל רוזובסקי שכל מה שהאדם שומע הוא משייך לי, לרבש"ע. כל שמועה על כל מאורע שאירע או מקרה שקרה, הוא מייד עושה חשבון איפה הקב"ה בסיפור, למה זה קרה, מה זה מרמז לי, איך אני אמור ללמוד מזה לעבודת ה'. מי שחי כך, הרי הוא המאושר באדם!

שומר פיו ולשונו

לפני שנים רבות כשלמדתי בכולל, הייתי הולך לשמוע את הגר"י לווינשטיין זצ"ל, הוא ישב כאן ממול, ברח' עזרא פינת יחזקאל, ובמוצאי שבת הוא היה אומר את ה'שמועס' אצלו בבית. ישבתי ליד יהודי, מחותן של המשפחה שלנו רבי אברהם הורביץ זצ"ל, הוא היה צדיק יסוד עולם. כבר אמרתי לכם פעם שעל המצבה שלו כתוב שלוש מילים, וכדי לכתוב כאלה שלוש מילים כאלו על מצבה צריכים לפחד שלא לכתוב חלילה משהו שאינו אמת, אבל הם לא פחדו לכתוב זאת כי הם ידעו שזאת אמת לאמיתה – כתוב שם פה נטמן ר' אברהם ב"ר יעקב, נפטר לבית עולמו בתאריך הזה והזה ואח"כ כתוב שלוש מילים – "שמר פיו ולשונו". מוראדיג! שמר פיו ולשונו, להעיד כך על יהודי!

הדוד שלי אמר לי שהוא יודע, והוא גם שמע את זה מאביו, שרבי אברהם הורביץ, מהבר מצוה שלו ועד סוף ימיו לא דיבר כל ימי חייו מילה אחת של לשון הרע ודיבורים אסורים! הוא היה תלמיד של הסבא מנובהרדוק…

בכל אופן, בזמן ה'שמועס' של הגר"י לווינשטיין, ישבתי לידו. היה שם חושך אצל רבי חצקל בבית. במקום שבו רבי חצקל ישב היתה דלוקה נורה קטנה כדי שהוא יוכל לקרוא מתוך הספרים ציטוטים במהלך דבריו, אבל החדר כולו היה חשוך לגמרי.

רבי חצקל אמר אז 'שמועס' נורא של התעוררות, וכשהוא גמר, פנה אלי רבי אברהם הורביץ. שישב לידי ואמר לי "נו, שמעתם מה שהוא אמר? האם שמעתם מה שהוא אמר???".

אמרתי לו שאכן שמעתי, וזה נפלא מאוד איך שרבי חצלק יכול בדבריו לעורר את האדם בצורה כל כך נפלאה.

אמר לי רבי אברהם משפט מלא חכמה: דעו לכם, רבי חצקל מעורר, זה נכון, הוא אכן מעורר מאוד, אבל זה כל מה שהוא עושה. לעורר! וזה לא מספיק. אנחנו כבר התעוררנו, אבל עכשיו אנחנו צריכים לעבוד! צריכים לקחת את ההתעוררות הזאת ולהשתמש בה למעשה!

אין ייסורים

אמר לי רבי אברהם נקודה נפלאה! כתוב בספרים הקדושים שבעולם הזה אין לאדם ייסורים. יש לנו התעוררות. אם באים ייסורים על האדם מה הוא צריך לעשות? לפשפש במעשיו ולמשמש במעשיו, להתעורר לתשובה ולמעשים טובים. זה לא כדי להעניש אותו אלא כדי לעורר אותו. ייסורים שלאחר אריכות ימיו ושנותיו של האדם הם באים כדי להעניש אותו, אבל כאן בעולם הזה אנחנו לא נענשים אלא רק מקבלים תזכורות של התעוררות.

אבל מי שאינו חכם ואינו פיקח, לא משתמש בהתעוררות למעשה, ואם כן הוא סתם סבל ייסורים בלי שום תועלת…

ממש כך, מי ששומע שיחת מוסר ואינו לוקח את זה למעשה, מה הרוויח בהתעוררות שהיתה לו, אם הוא לא לקח אותה כדי להתרומם בעבודת ה'?

שמירת הסדרים

ובאמת, צריך האדם לדעת שאין שום שעבוד לטבע, כל חולי וכל מכאוב וכל מכה, גם אם זה נראה טבעי מאוד, כי האדם עשה כך וכך וממילא התוצאה הטבעית היא שהוא יהיה חולה או יקבל מכה וכדו', זה הכל בכפוף להשגחה פרטית ולמה שמכריזין עליו מלמעלה בהתאם למעשיו ולענייניו.

וצריכים לזכור שהעבדות והשעבוד הכי גדול שיכול אדם לשעבד את עצמו, זה לטבע ולהרגלים הטבעיים.

הרבי שלי בחוץ לארץ מו"ר רבי פייבל מנדלוביץ זצ"ל, היה תמיד תובע מאיתנו שנקפיד יותר על שמירת הסדרים ושנבוא מוקדם יותר לתפילה שבחורים לא יאחרו אף פעם.

אנחנו הצטדקנו ואמרנו לו שזה קשה, לפעמים אדם הלך לישן מאוד מאוחר בגלל עניינים שונים, והוא פשוט מאוד עייף ולא מצליח לקום בשעה שהוא צריך לקום, איך אפשר לבוא אליו בטענה, הרי זו דרישה של למעלה מן הטבע שכל הבחורים יהיו תמיד בזמן וכדו'.

אז הוא אמר: "תזכרו קינדערלאך", כך הוא אמר, זה היה לשונו, "מי שמשליך את עצמו מתחת להרגלי הטבע – הוא משועבד כל ימיו לטבע! ומי שמתרומם קצת למעלה מדרך הטבע, הטבע לא משעבד אותו! הוא לא עבד לטבעים שלו! וממילא האדם שאינו משועבד לטבע יכול להתרומם למדרגות גבוהות במיוחד! אבל דווקא אם הוא מתרומם ומרים את עצמו מעל הטבעים שלו. כל זמן שהאדם משעבד את עצמו לטבע, הוא נשאר עבד עבדים לטבע ולמקרים הטבעיים!!!".

אתערותא דלתתא

היסוד הזה כתוב גם ב'מסילת ישרים' בפרק כו' שם הוא מדבר במעלת מידת הקדושה בדרך קנייתה, ומפרש שענין הקדושה כפול הוא – דהיינו תחילתו עבודה וסופו גמול! תחילתו השתדלות וסופו מתנה!

מה הפשט? ודאי שאת ההתחלה צריך האדם לעשות בעצמו 'איתערותא דלתתא' אבל סופו של מי שמתאמץ בקדושה שמקדשים אותו!

והוא מה שאמרו זכרונם לברכה בגמרא "אדם מקדש עצמו מעט, מקדשים אותו הרבה מלמטה מקדשים אותו מלמעלה".

בוודאי שזה לא קל, אבל זו היא ההשתדלות, מה היא ההשתדלות להגיע לקדושה? אומר ה'מסילת ישרים' שיהיה האדם נבדל ונעתק מן החמריות לגמרי!

לתת את עצמו לגמרי לגמרי לבורא כל עולמים, "ומתדבק תמיד בכל עת ובכל שעה באלוקיו ועל דבר זה נקראו הנביאים מלאכים כענין שנאמר באהרן הכהן כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבקות הוא, ואפילו בשעת התעסקו במעשים הגשמיים המוכרחים לו מפאת גופו לא תזוז נפשו מדביקותה העליון וכענין שנאמר דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך. ואמנם לפי שאי אפשר לאדם שישים הוא את עצמו במצב הזה כי כבד הוא ממנו כי סוף סוף חמרי הוא, בשר ודם, על כן אמרתי שסוף הקדושה מתנה כי מה שיוכל האדם לעשות הוא ההשתדלות ברדיפת הידיעה האמיתית והתמדת ההשכלה בקדושת המעשה, אך הסוף הוא שהקדוש ברוך הוא ידריכהו בדרך הזה שהוא חפץ ללכת בו, וישרה עליו קדושתו ויקדשהו ואז יצלח בידו!

אז זה כתוב ברור במסילת ישרים אז מה הפשט למה אנחנו לא יכולים להגיע למדריגה הזה כי אנחנו הולכים אחרי החומר שלנו, אחרי הטבע…

אנחנו צריכים לזרוק את עצמינו לעול התורה. רק כך צומחים. כך כל הגדולים צמחו.

מרן הגר"י לווינשטיין זצ"ל אמר לי פעם ביחידות, ששום גדול לא צמח מלנוח שעה וחצי בצהריים. מסתמא הוא ידע למה אמר לי את זה…

הוסיף הגר"י לווינשטיין ואמר לי שהחזון איש היה לומד עם חברותות ואברכים שלמדו עמו היו אומרים לו שהם כבר לא יכולים, שהם כבר עייפים, אבל החזון איש לא ויתר, הוא אמר להם שאת היגיעה הזאת בתורה מתוך עייפות את זה רוצה הרבש"ע! זה יותר גדול מהכל!

כי כל זמן שאתה יכול, זה הרי בטבע. עם הטבע שלך אתה עובד את הרבש"ע, אבל כשיש קצת התאמצות איפה שזה קשה לאדם, את זה רוצה הרבש"ע מאתנו.

עם הארץ שקדן

וכשאדם מתאמץ בכל כוחו אפשר להגיע למדרגות גדולות בקדושה ובידיעת התורה.

היה יהודי אחד בזמן החתם סופר, שנכנס לישיבה הגדולה של החתם סופר בפרשבורג, והוא לא ידע אפילו פסוק אחד בחומש. הוא היה עם הארץ גמור שאינו יודע כלום, וביקש להתקבל לישיבה ללמוד תורה…

מדובר בישיבה של בחורים ואברכים מן השורה הראשונה, היו שם תלמידים שעמדו לקבל היתר הוראה, בחורים ואברכים שעתידים להיות רבנים בקהילות ישראל, והנה נכנס עם הארץ גמור, אבל יש לו רצון ללמוד. רצון חזק!

החתם סופר קיבל אותו, אבל מי הוא זה ואיזה הוא שרוצה ללמוד עם כזה עם הארץ. שלא יודע כלום?

לקח החתם סופר את בחורי הישיבה, ועשה סדר לימוד מתי הם לומדים אתו, הוא עשה תורנות בין קבוצה של בחורים שילמדו אתו כל אחד חצי שעה ויקדמו אותו לפי יכולתו.

תחילה למדו אתו חומש, אחר כך הוסיפו משניות, התחילו ללמוד אתו גם גמרא ובהמשך עברו ללמוד שו"ע ופוסקים, ואחרי שבע שנים מהיום בו נכנס לישיבה, מינה אותו החתם סופר להיות דיין בבית דין של מטרסדורף!!!

בכך הראה ה'חתם סופר' לתלמידיו דבר חשוב מאוד. אין אדם אבוד! אין אדם אבוד! צריכים לקרב, צריכים להשקיע, לקדם, ואדם שמפקיר את עצמו לתורה ומתגבר על הטבע שלו, זוכה להגיע למעלות רמות באופן של למעלה מדרך הטבע!

אולי גם יעניין אותך

"אין יום שאנחנו לא מקבלים פניות מאנשים שמעוניינים להגיע לסיומי הש"ס של 'דרשו'. זה מראה על רגש אהבת וכבוד התורה!"
השגחה פרטית מיוחדת
פעם ניגש אלי הרב סרנא ושאל אותי אם אני רוצה לנסוע לשבוע ל'חזון איש'
הוא ביקש מחבר שיודע ערבית, ללמוד כמה מחמאות בשפה. הייתי בטוח שהוא משפץ את הבית...
האם יתכן שצריך להִמנע מקיום מצוה מפני ציווי...
הרעיון הזה שאנשים חושבים שהם יוכלו להכות את בת המלך והשומרים שלה רק בגלל שהם כרתו עץ, זה הרי חוסר אחריות נוראי. מי עושה כאלו דברים?

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לקבלת המייל היומי שלנו – מדהים ומרגש – אחד ביום
החדשים באתר
על דא ועל הא

"הילד בשבועיים שלוש הקרובים ילך לעולמו. מצטערים..."

אמונה פשוטה מצילה חיים

על דא ועל הא

"כמעט היה לי כדאי שהובילו אותי הנה כמו אסיר..."

וכיצד העלו את מרן החפץ חיים במדרגות הכניסה?

על דא ועל הא

"למרות השעה המאוחרת יצא באישון לילה אל היער לחפש אור, והנה אדם בא כנגדו ונר בידו..."

היום י"ז כסלו – היארצייט של הסבא מנובהרדוק רבי יוסף יוזל הורוביץ זצ"ל

על דא ועל הא

"כשבאנו לנעול את הרכב ולצאת, השלט כבר לא פעל, נתקענו כשהזמן לא מיטיב עמנו..."

השגחה פרטית וכוחה של תפילה

מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב חיים דוד קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ג
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת האימייל של המשרד: [email protected]
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.

הנהלת אתר דרשו מודיעה בזאת על כוונתה לעשות שימוש ביצירות יתומות לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים.
יצירות יתומות הן יצירות המופצות ברשתות החברתיות וברשת המקוונת ואשר בעל זכויות היוצרים בהן לא ידוע או לא אותר.
אנו עושים מאמצים מרובים על מנת לאתר את בעלי הזכויות, ולתת קרדיט הולם עבור השימוש ביצירות.
אם עשינו שימוש ביצירה שבבעלותכם בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק, אתם רשאים לפנות בהודעה אלינו על מנת שנחדול מהשימוש בצילום
וזאת בכתובת הדוא''ל: [email protected]
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיותניגודיות
  • רקע בהיררקע בהיר
  • קו תחתי לקישוריםקו תחתי לקישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
  • מפת אתרמפת אתר