תוכחת השר הסורי
מדי יום לאחר תפילת מנחה, היה הגה"ק רבי אברהם ענתבי זי"ע, מחכמי חאלב שבסוריה, מוסר שיעור במשך שעתיים עד תפילת ערבית. רוב בני הקהילה השתתפו בשיעור זה, מלבד עשיר אחד, בשם שאול, שהיה עוזב את בית המדרש ונוסע לביתו.
באחד הימים כשבירר רבי אברהם אצל הגביר מדוע אינו נשאר בשיעור, ענה הגביר: אני פשוט לא יכול להקשיב לשיעור של שעתיים. השיב לו הרב: אתה יכול, אלא שאתה לא רוצה! אך הגביר ענה עזות: לא, אני מאד רוצה, אבל איני יכול.
יצא הגביר מבית המדרש ועלה על מרכבתו. הוא לא נסע מרחק רב והנה הוא גילה את עגלתו של שר ערבי, ששקעה בבוץ בלי יכולת להיחלץ. זעק השר לעבר הגביר: 'שאול! בוא לעזור לי!'. אך הגביר התחמק והשיב: 'איני יכול!'
כששמע השר את תשובתו, ניגש אליו וסטר על פניו סטירה הגונה, והכריחו לרדת לחלץ את העגלה מהבוץ. בלית ברירה עשה הגביר כפקודתו, ולאחר מאמצים הצליחו לחלץ את העגלה.
נענה השר ואמר לו: אתה רואה שאול, אין כזה דבר 'אני לא יכול', אלא 'אני לא רוצה' – –
והיו הדברים כמו מענה משמים לגביר על התשובה שהשיב זה עתה אודות ההשתתפות בשיעור: אתה יכול, אבל אתה לא רוצה! – – –
רצון בשערי הישיבה
נער יהודי שנולד להורים הרחוקים מתורה ומצוות, חשקה נפשו בתורה וביקש מהוריו ללמוד בישיבה קדושה. כשראו הוריו את רצונו העז נתנו את הסכמתם, הנער נסע יחד עם אמו להירשם בישיבת 'אור ישראל' בפתח תקוה אצל מרן הגאון רבי יעקב ניימן זצ"ל.
ראש הישיבה שבחן את הנער, התנצל באוזני אמו ואמר שחסרות לו הרבה ידיעות בסיסיות, ואין הוא מתאים לרמה של הישיבה. הוא יעץ לה לקחת את הנער ולרשום אותו במקום אחר, שם הרמה נמוכה יותר.
ברגע ששמע הנער את הדברים, הוא פרץ בבכי מטלטל. ואמר: וכי ראש הישיבה אינו מבין? עצם העובדה שהאמא שלי תסכים שאני ארשם בישיבה, היא ממש נס, ועכשיו ראש הישיבה אומר לקחת אותי לישיבה אחרת, מי אמר שעוד פעם יקרה נס כזה?
כשמוע הרב ניימן את בכי הנער אמר לאמו: 'הבן שלך התקבל לישיבה!'.
שאלה האמא בפליאה: הרי רק לפני רגעים ספורים אמרת שהוא לא מתאים לרמה של הישיבה, ומה השתנה כעת? והרב ניימן השיב: מה שאמרתי לכם היה נכון עד שבנך התפרץ בבכי, אבל כשראיתי את הרצון העז הבוער בקרבו, ברור לי שבכח הרצון הוא יצליח ויעשה חיל. ואכן כך היה, אותו נער גדל לתלמיד חכם מופלג.
אתה יהודי – אתה יכול
סיפר החסיד רבי לייבל קוטנר זצ"ל, שבהיותו במחנות אצל הנאצים ימ"ש, התקלקלה פעם המכונה אשר לפניו. ראה זאת הנאצי הממונה עליו ופקד עליו לתקנה. אמר לו ר' לייבל, שאינו יכול, כי לתקן זאת צריך מומחה לתיקון מכונות. צעק עליו הרשע ימ"ש בגרמנית: ביסטו יודע, קאנסטו – אם יהודי הנך, יכול אתה גם יכול!
בלית ברירה התיישב והתבונן במכונה, וב"ה הצליח לתקנה. לימים סיפר זאת ר' לייבל והוסיף, שממעשה זה היה לו חיזוק גדול לכל ימי חייו, כאשר תמיד ליוותה אותו הקריאה 'ביסטו יודע – קאנסטו, אם יהודי הנך, יכול אתה גם יכול! אם רק תרצה!
(גיליון 'תורה שבכתב')