ה'קצות' האחרון באמריקה…
לאחר שאיבד את כל משפחתו בשואה, הגיע לאמריקה הגאון רבי אליהו מאיר בלוך זצ"ל, ראש ישיבת טעלז. היתה זו תקופה קשה מבחינת רוחנית ליהדות אמריקה, וישיבות קדושות טרם הוקמו לבחורים, אך רבי אליהו מאיר החליט לעשות הכל להפריח את השממה ולהקים ישיבה קדושה גם על אדמת אמריקה. באחד הימים צעד רבי אליהו מאיר, יחד עם תלמידו הגאון רבי מרדכי גיפטר זצ"ל, לחנות ספרים ושאל את מוכר הספרים האם יש לו בחנות ספר 'קצות החושן'?
המוכר התאמץ וחיפש, עד שמצא בין הארגזים עותק אחד של 'קצות' מאובק וישן. המוכר מסר את הספר לידיו של הגרא"מ ואמר לו: רצוני לומר לך שני דברים, ראשית, לטובתך אני מציע לך, הימנע מרעיון שווא כזה להקים ישיבה באמריקה, דואג אני לך שכוחותיך לא יעמדו לך. שנית, חושב אני שאנו נמצאים כעת ברגע היסטורי, שכן זהו ספר ה'קצות' האחרון שנמכר על יבשת אמריקה! לא נראה לי שאי פעם יבקש עוד יהודי ספר זה!…
כשיצאו מהחנות, שאל רבי מרדכי את רבי אליהו מאיר: 'מדוע לא הגיב כבודו לדברים הללו?'
ענה לו רבי אליהו מאיר: יקירי, בדרך הטבע, הלה צודק, לא תהיינה ישיבות באמריקה, ויותר לא יימכרו ספרי קצות החושן בארצות הברית, כך השכל מחייב, איני יכול לסתור את דבריו. אבל התורה אינה נבנית עם שכל והיגיון, תורה נבנית מכח הבטחה אלוקית שהתורה לא תשתכח מישראל!
לימים כשסיפר רבי מרדכי גיפטר סיפור זה, הפטיר: 'מאז רכישת ה'קצות האחרון', הדפיסו באמריקה יותר ספרי 'קצות' ממה שהדפיסו בכל העולם עד אותה קניה – – –
להציל את התורה?!
ומאמריקה שאחרי השואה לארץ ישראל שאחרי השואה: בבני ברק של אותם הימים התכנסו כמה ראשי ישיבה לאסיפה דחופה לדון בדברים העומדים על הפרק בעניני חיזוק הדת. מַַנְְחה הכינוס פתח ואמר: 'התכנסנו כאן לטכס עצה כדי להציל את התורה שלא תשתכח מישראל!'
אחריו התכבד לנאום מרן הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז', והוא הקדים ואמר: מורי ורבותי, אם זו המטרה של הכינוס, אזי לחינם התאספנו כאן. חבל על הזמן והכוח של כולנו. וכי אנו צריכים להציל את התורה?! הלא כבר הובטחנו מפי נותן התורה 'כי לא תשכח מפי זרעו!' וכי השי"ת צריך חלילה את עזרתנו?!' אפשר לנעול האסיפה ולשוב לבתינו… אלא מאי? הענין כאן הוא לא כיצד להציל את התורה, שכן התורה בוודאי תפרח ותשגשג, עם העזרה שלנו או בלי העזרה שלנו, אלא התאספנו כאן במטרה לדון כיצד נזכה שיהיה גם לנו חלק באותו עולם תורה עצום שבוודאי עתיד להיבנות בארצנו הקדושה!
מול אנשי הק.ג.ב.
סיפר כ"ק מרן האדמו"ר מסקווירא שליט"א, שפגש פעם יהודי מרוסיה שסיפר לו אודות ימי שהותו ברוסיה תחת ממשלת הקומוניסטים. העיד אותו יהודי שהוא מסר נפשו להוליך את ילדיו לתלמוד תורה, למרות שאנשי הק.ג.ב. הכו אותו מכות אכזריות וקשות. שאל אותו האדמו"ר שליט"א: מה נתן לך את הכוח להחזיק ביהדות. השיב אותו יהודי בפשטות: מה השאלה? הרי כתוב בתורה 'כי לא תשכח מפי זרעו!' פסוק זה עמוד תמיד מול עיני, ומכך שאבתי חיזוק בידיעה שהם לא יצליחו לכבות את גחלת היהדות, והתורה תמשיך ותתקיים למרות הכל!
(גיליון 'תורה שבכתב')