להיכן נעלם הרווח?
אברך צעיר התייעץ עם הגה"ק רבי אברהם מסוכטשוב זי"ע, בעל אבני-נזר, אם לפתוח בעירו חנות מזון. הרבי השיב בחיוב ובירכו ברוב הצלחה. האברך אכן פתח את חנות המזון בסמוך למפעל גדול בו התעסקו פועלים רבים, שפקדו בהמוניהם את החנות, כך שמדי יום התמלאה קופת החנות על גדותיה והפדיון היה רב.
כעבור זמן מה החליט האברך לבדוק את מאזן ההוצאות מול ההכנסות, אך מה גדולה היתה תמיהתו כשהתגלה שלמעשה לא הרוויח מאומה. הדבר היה לפלא בעיניו, להיכן נעלם הרווח?
כיון שלא מצא תשובה מניחה את הדעת, נסע שוב אל הרבי לסוכטשוב. במקום תשובה זכה לשאלה מצד הרבי: 'האם המידות והמשקולות שלך מדויקים הם?' והאברך השיב והצטדק: 'אודה על האמת, אינני מדקדק כל כך במידות ובמשקולות, אך כל הלקוחות הינם גויים'.
'כעת ברורה הסיבה לכך שחנותך אינה נותנת רווחים' – השיב לו הרבי – 'הרי מפורש בתורה 'לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה' – ורש"י מפרש 'אם עשית כן, לא יהיה לך כלום!'. קבל על עצמך לקיים 'אבן שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וצדק יהיה לך', ויתקיימו בך דברי רש"י 'אם עשית כן – יהיה לך הרבה!'
מדוע נגנבה הפרווה?
באחת מנסיעותיו של רבינו החפץ חיים זי"ע על פני הארץ, שפך העגלון את לבו לפניו, וסיפר שסוסו נפל ומת, ובני עירו אספו עבורו כסף לרכישת סוס חדש, אך עדיין פרנסתו אינה מצויה, 'למה מגיע לי גורל מר כזה?' בכה העגלון.
הרגיעו החפץ חיים ואמר: 'אסור שיהיה ליהודי קושיות על הקב"ה, כי הצור תמים פעלו. יתכן שאתה לא נוהג ביושר עם הלקוחות, ולכן מודדים לך משמים מידה כנגד מידה. אולי לפעמים אתה קובע מחיר עם הנוסע ובאמצע הדרך אתה דורש תוספת תשלום? או שמא אתה רועה את סוסך בשדות זרים? יתכן שבשמים הענישו אותך שתקבל את העונש בעולם הזה, ותנצל מעונש בעולם הבא'.
העגלון שהיה איש תמים, השיב לחפץ חיים: 'ומה ההסבר לכך שאשתקד גנבו את מעיל הפרווה היקרה של מעלת כבודו בתחנת הרכבת של וילנא?'
השיב לו החפץ חיים בענוות קדשו: 'ומה אתה חושב שאני צדיק? גם אני עלול להיכשל בענייני ממונות, הרי אני מוכר ספרים, ולפעמים יש דף קרוע או מטושטש בספר שאני מוכר, אף שאני משתדל לעבור על כל דף ודף, אבל שגיאות מי יבין, והקונים בוודאי מתביישים להגיד זאת, ועל כן באתי על עונשי, והפרווה נגנבה!'
א"ב ג"ד – מה הפשט?
שני סוחרים הגיעו אל הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זי"ע וביקשו שיעניק להם סגולה להצלחה בעסק גדול של שותפות שנכנסו בו. נטל רבי מאיר פיסת נייר קטנה ורשם בצידה האחד את האותיות א"ב, ובצד השני רשם את האותיות ג"ד. "אין לכם סגולה בדוקה ומנוסה להצלחה במסחר יותר מן הכתוב כאן" – אמר להם הרבי בעודו מושיט להם את הפתק הקטן.
כשהבחין הרבי במבוכה על פני הסוחרים, לא השאירם ללא מענה, והסביר להם את פשר הכתוב בפתק: האותיות א"ב רומזות על: אל"ף – אמונה, בי"ת – ברכה. והאותיות ג"ד רומזות על: גימ"ל – גניבה, דל"ת – דלּות. ללמדכם, שאם תשאו ותתנו באמונה וביושר, תשרה הברכה במעשי ידיכם, ואם חלילה תתפתו למעשי גניבה ומרמה, סופכם יהא דלות ודלדול.
(גיליון 'תורה שבכתב')