אזעקות, טילים, מחבלים, חטיפות… מילים מוכרות עד אימה ולא מעכשיו.
לפני כעשור נחטפו שלושה נערים בידי מחבלים צמאי דם, שוגרו טילים מעזה למרכזי אוכלוסייה, אזעקות, כיפת ברזל, יירוטים, נפילות…
מבצע צוק איתן בעיצומו, וגבריאל, אברך צעיר ואב לשני קטנטנים, נאבק מאבק איתנים בצוק מחשבתי שמאיים על שלוותו.
השלווה ממנו והלאה. הוא לא מצליח להתרכז בלימוד. הגמרא פתוחה לפניו והראש נעול. הוא מתוסכל.
"בשביל מה אתה יושב ב'כולל', הרי אינך מצליח ללמוד…" לוחש לו קול יצוק מתיישב על ליבו כצוק איתן.
'לפחות תעשה לביתך… תעזור בפרנסה… ההכנסה זעומה. כל תוספת משמעותית. אתה הרי לא מצליח ללמוד אז תעזור לאשתך בפרנסה…'
אשתו לא מבינה. 'לעזור בפרנסה? הלימוד שלך עוזר בפרנסה!!!' היא החלטית והוא קרוע, לא יודע את נפשו. הצוק רובץ לפתחו ולא נותן לו להשתחרר מהמחשבה המציקה והטורדנית, הוא הרי לא מצליח ללמוד אז בשביל מה לשבת ב'כולל'?
בצר לו הוא מחליט ללכת למעונו של מרן ראש הישיבה, לספר לו את אשר על ליבו ולהתייעץ עמו.
'ראש הישיבה…' בקולו של גבריאל שזור כאב. 'איני מצליח ללמוד, אז זה לא בזבוז זמן לשבת ב'כולל?' הצוק שיושב על ליבו כבר תקופה מתדרדר מבין שפתיו, מצפה להכרעת איתן של הגאון הגדול.
'אני יכול לשמש כמנהל בישיבה או לחפש משרה תורנית', יש לגבריאל תוכנית סדורה וגם… הוא פותח את הגמרא שהביא עמו. 'אפילו הגמרא אומרת שזה מה שאני צריך לעשות…'
'איפה הגמרא אומרת?' רבי גרשון קשוב כשגבריאל מקריא ממסכת חולין דף כד' עמוד א'.
"… תלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו חמש שנים שוב אינו רואה…" קולו של גבריאל מתייצב כשהוא מקריא את הגמרא. הוא יציב בדעתו, אפילו הגמרא אומרת.
'אבל עדיין לא למדת חמש שנים!' אומר קובע רבי גרשון.
האברך נרעש למשמע תשובה כזו: 'מה פירוש? הרי למדתי בישיבה קטנה, ישיבה גדולה, ועוד כמה שנים בכולל'.
ראש הישיבה שואל אותו: 'האם אתה קורא עיתון?'
'כן!' מהנהן גבריאל בראשו.
'ואיזה סגנון של כתבות אתה אוהב לקרוא?' מתעניין רבי גרשון.
גבריאל משיב בנימה של התלהבות: 'אני אוהב לקרוא פוליטיקה… אני אוהב מאוד! יש שם קרב חי. רואים שם קולות וברקים ויש תוכניות לכל אחד ורעיונות איך להיכנס לעזה ואיך להכריע את האויב. אני גם מביע את דעתי בפני כל מי שמוכן לשמוע. גם לי יש מה לייעץ להם…'
'עכשיו תבין מה שאמרתי', אומר לו מרן ראש הישיבה. 'אילו תלמד חמש שנים את הגמרא הקדושה בדיוק כמו פוליטיקה, ותראה קרב חי בהוויות אביי ורבא, תבין את תוכניותיו ואת רעיונותיו של כל מאן דאמר בגמרא, ותראה שם קולות וברקים – ועדיין לא תראה ברכה בלימודך חמש שנים ח"ו, אז תחזור אלי ונדבר'.
גבריאל חזר ל'כולל' ללמוד כפי שהורה לו רבי גרשון, ללימוד עם כל רמ"ח ושס"ה. הוויות אביי ורבא ממלאות את כל הוויתו והופכות למציאות קיימת יותר מכל מציאות אחרת שיש בעולם.
גבריאל חזר למעונו של ראש הישיבה להודות על דרך הלימוד שהתווה בפניו.
'מרן ראש הישיבה רבי גרשון הניח בידי צוק איתן שנשען על האמת האחת והיחידה', אומר גבריאל. 'מי שמעפיל לצוק יהיה איתן בדעת תורה וכל בניין אישיותו יגבה ויתעלה'.
(מתוך הספר הנפלא 'קול מילה' – פרקי חייו של מרן רה"י הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל, מאת ח' גרינשטיין)