באחד הימים, כשהלך רבי יאשע-בער ברחוב סמוך לבניין הישיבה, הוא פגש את האדמו"ר הרה"ק בעל 'בית ישראל' מגור זצ"ל. טען רבי יאשע בער בפניו את טענותיו על הבחורים שמשקיעים שעות ארוכות סביב הסעודות, השירות והתשבחות

הפנקס הסודי

פנקס קטן היה לו להגה"צ המקובל רבי ינון חורי זצ"ל, אותו היה נושא עמו בכל מקום. תלמידיו סברו שמא כתובים בו סודות ודברי קבלה, והיו סקרנים לעיין בו. פעם אחת כאשר נכנס הגה"צ רבי ינון זצ"ל לחדר שאין מכניסים בו דברי תורה, הניח בחוץ על גבי ארון את הדפים שהיו בכיסו מדברי תורה, וכן את אותו פנקס.

אחד התלמידים שהבחין בדבר, החליט שזו שעת הכושר לעיין בפנקס ולראות את חידושיו של רבו, אך מה גדולה היתה תדהמתו כאשר גילה שהיה זה פנקס של 'חשבון הנפש' בו ציין הגה"צ רבי ינון את ה"חטאים" שהוא צריך לשוב עליהם, וכך היה כתוב שם: 'איזהו מקומן לאחר התפילה' (כלומר, שפעם אחת אמר את פרק איזהו מקומן לאחר התפילה), והוסיף בסוגריים: הש"ץ הקדים התפילה (כלומר: האשמה אינה תלויה בו כי שליח הציבור הקדים את התפילה), ואף על פי כן נחשב הדבר אצלו ל'עוון'— עוד היה רשום: 'שם הוי"ה אחר השיבנו', דהיינו שהיה מסופק אם כיון כראוי בשם הוי"ה בסיום ברכת השיבנו… ללמדנו עד היכן הדברים מגיעים לדקדק בקלה כבחמורה!—

משומד אינו פטור…

כאשר הושלך הגר"א מווילנא זצ"ל לבית האסורים עקב עלילת שווא, הוא ראה שם את אחד מהשומרים, יהודי משומד, שותה יין-שרף בלא ברכה. הוכיחו הגר"א ואמר: אסור לשתות בלי ברכה! צחק המשומד ואמר: וכי זו העבירה שלי?! לשתות בלי ברכה?! הרי כבר השתמדתי ועברתי על העבירות החמורות ביותר…

נענה הגר"א ואמר לו: טעות גדולה היא בידך! גם אחרי שיצאת לשמד, אתה עדיין יהודי! אתה מחויב בכל המצוות שבתורה, ללא יוצא מן הכלל! בשמים יתבעו אותך על העבירות החמורות שעברת, אבל גם על כל מצוה קלה שביטלת. כן, אפילו על שתיית יי"ש בלי ברכה!

הדברים נגעו לליבו של המשומד, שהבין שבכל מצב הוא עדיין מחובר לדת ישראל, והוא שב בתשובה שלימה! [ומקור הדברים בדברי הרמב"ם ב'אגרת השמד', שירבעם בן נבט והדומים לו יענשו על העבירות הקלות כמו על העבירות החמורות].

'קצת מצוה' ו'קצת עבירה'

סמוך לישיבת 'שפת אמת' ברחוב מנחם בירושלים, התגורר הגאון רבי יוסף דב [יאשע בער] סולובייצ'יק זצ"ל, בנו של מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל. מדי לילה מלילות החנוכה היה רואה ושומע את בחורי ישיבת גור מאריכים שעות רבות בשירות ותשבחות לכבוד חג החנוכה. ופליאה עלתה בלבו, האם אין בכך משום ביטול תורה?

באחד הימים, כשהלך רבי יאשע-בער ברחוב סמוך לבניין הישיבה, הוא פגש את האדמו"ר הרה"ק בעל 'בית ישראל' מגור זצ"ל. טען רבי יאשע בער בפניו את טענותיו על הבחורים שמשקיעים שעות ארוכות סביב הסעודות, השירות והתשבחות. נענה הרבי ואמר: הרי הרמ"א כותב בשלחן ערוך (או"ח סי' תע"ר, ב) שיש קצת מצוה בריבוי הסעודות. השיב רבי יאשע בער לרבי: אכן, אבל הרמ"א כותב 'קצת מצוה', ולא יותר!

נענה הרבי הבית ישראל בחריפות לשונו: 'הבחורים הללו, מתייראים גם מפני 'קצת-עבירה', ועושים עסק גדול להתרחק מכל חשש של 'קצת עבירה', ראויים הם שיעשו עסק גדול גם אצל 'קצת מצוה'…

(גיליון 'תורה שבכתב')