כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹקֶיךָ לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ (פרשת השבוע)
מסופר על יהודי שהגיע לרבי חיים מבריסק זצ"ל ובפיו שאלה: אביו גר רחוק ממנו ומבקש ממנו שיבוא לבקרו, אך לו אין כסף עבור הוצאות הנסיעה, והרי הדין הוא שכיבוד אב ואם הוא מכספו של האב ולא מכספו של הבן, כמבואר בשולחן ערוך (יורה דעה סי' רמ, ה). מה עליו לעשות?
השיב לו רבי חיים: "אתה צודק, אינך חייב להוציא כסף עבור הנסיעה לבקר את אביך, אתה יכול ללכת ברגל"…
*
סיפר האדמו"ר מטאלנא שליט"א מעשה ששמע מפי יהודי ישיש:
לפני חמישים שנה – כך סיפר – קפצה עליו מחלה והרופאים אמרו לו שמחלה זו עלולה לקצר משמעותית את שנות חייו.
חשב אותו יהודי ללכת אל ה"חזון איש" זצ"ל לקבל את ברכתו, אך הוא התגורר בעיר מרוחקת מבני ברק, וארך לו זמן רב כדי לגייס את סכום הכסף הדרוש עבור הנסיעה.
סוף סוף הגיע היהודי אל החזון איש, סיפר לו על מחלתו וביקש את ברכתו.
שאל אותו החזון איש: "כמה עלה לך להגיע הנה?" והיהודי גילה לו מהו הסכום שהוציא עבור הנסיעה.
המשיך החזון איש לשאול: כמה פעמים יצא לך בחיים להוציא כזה סכום על כיבוד אב ואם שלך? במקום לבוא הנה אלי, תוציא את הכסף עבור כיבוד אב ואם שנאמר בו "למען יאריכון ימיך", ואז תזכה בעז"ה לאריכות ימים ושנים…
(רבי שלמה לוונשטיין שליט"א – נאה דורש)