מסכת מועד קטן פרק שלישי [דף יג ע"ב עד דף כט ע"א] ושולחן ערוך הלכות אבלות [יורה דעה סי' שמ עד סי' תג].
סוף מסכת תענית [תלמוד בבלי מדף כח ע"ב עד דף ל ע"ב, וכן בירושלמי] הדינים הנוהגים בתשעה באב, וכן בשולחן ערוך הלכות תשעה באב והלכות תענית [מסימן תקמט עד סימן תקפ].
אגדות החורבן במסכת גיטין [מדף נה ע"ב עד דף נח ע"א ובמסכת סנהדרין [מדף צו ע"א עד צו ע"ב ובדף קד ע"א עד קד ע"ב] הכל מהעניינים השייכים לחורבן.
מותר לקרוא בספר יוסיפון, וכן באיכה ומדרש איכה ומפרשיה, בדברים הרעים שבירמיה, ובפסוקי נחמה צריך לדלג, וכן באיוב ומפרשיו.
ספרים על תולדות עם ישראל בתקופות הגזירות השונות וכן ספרים על השואה.
מותר לקרוא ספרי מוסר.
נחלקו הפוסקים אם מותר לומר תהילים, ויש להקל לנשים. ותהילים על חולה – מותר.
(אזמרה לשמך)
הלכות מוצאי תשעה באב
קידוש לבנה – במוצאי הצום מקדשין הלבנה (באר היטב תקנ"ט כ"ה בשם האר"י), והטעם הוא כי במוצאי ט"ב נולד משיח בן דוד ומבשרים ללבנה ולישראל שעתידים להתחדש. הלוואי שנשמע ונתבשר בשורה זו.
ועדיף קודם ללבוש נעלים ולטעום משהו ואח"כ יצא ויקדש הלבנה, כי אין לקבל פני השכינה אלא כשהוא בשמחה ומבושם ובבגדים נאים.
בט' באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה של יום העשירי, ולכן נוהגים מקצת דיני אבילות גם ביום עשירי (שו"ע סי' תקנ"ח), ואע"פ שנמצא שרוב ביהמ"ק נשרף בעשירי, מ"מ תיקנו חז"ל עיקר יום של אבילות בט' באב, משום שאז התחיל הפרענות (גמ' תענית כ"ט ע"א, מ"ב סק"א).
המחבר כתב, מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי וגם ביום עשירי (שו"ע שם), ומשמע שאיסור אכילת בשר ויין הוא כל היום, אבל לגבי שאר דברים, מבואר שמותרים לדעתו, וכך נוהגים בני עדות המזרח (שו"ת אור לציון ח"ג פכ"ט תשו' כ"ו).
אמנם הרמ"א הביא שנוהגים איסור רק עד חצות של יום העשירי, ולא כל היום, וכן נוהגים איסור רחיצה, תספורת וכביסה עד חצות היום של עשירי (מהרש"ל, מ"ב סק"ג), וכן עוד דברים הנהוגים בט' הימים, כגון תיקון בגדים, לבישת בגדים מכובסים ושמיעת מוזיקה (מג"א, מ"ב סק"ב) נוהגין איסור עד חצות של י' באב.
(חוקי חיים)