שלוש עשרה שנה מתכוננים ליום הזה, ותאריך הבר מצווה שלי מתקרב ממש. בבית עלו כמה שמות של אולמות וכמה שמות של קייטרינג, אמי התעניינה על גמ"ח למפות ואגרטלים לשולחן, וכמעט שכבר שלחו לבית הדפוס את נוסח ההזמנה.
אלא שאז שאל אותי אבי, אם יש איזה דבר מיוחד שאני רוצה שיהיה בבר מצווה שלי. 'אני רוצה', כך העזתי לומר, 'שהרבי יניח לי תפילין'.
אנחנו חסידי סקווירא, גרים בבני ברק. רוב השנה הרבי נמצא באמריקה. באותם ימים סמוך לבר מצווה שלי, בחודש תמוז תשע"א, הרבי שהה בפרשבורג.
'להונגריה הטיסה יותר קצרה', ניסיתי להוריד מגודל העניין, 'ניסע לכמה שעות, הרבי יניח לי תפילין, ונחזור'.
אבי הסתכל עלי במבט תמה, ושאל 'אתה יודע כמה עולה דבר כזה?'
'זה עולה יותר מבר מצווה באולם עם קייטרינג?' שאלתי.
'לא', ענה אבי.
'אז אני מעדיף לנסוע לרבי ולוותר על החגיגה של הבר מצווה, מספיק שיעשו בבית סעודת מצווה עם מנין, וזהו'.
אבי התרגש מאוד. 'אז אתה מבין שבר מצווה זה לא רק סעודה באולם', נהנה אבא. הוא טפח על שכמי, והודיע לאמי בהתרגשות שהתוכניות השתנו, והדבר שהכי דחוף עכשיו זה לסדר דרכון.
התכוננתי לנסיעה ברצינות מיוחדת. לא כל אחד זוכה שהרבי יניח לו תפילין, במיוחד אם הוא גר בארץ. התיאורים ששמעתי על המעמד לבשו חיות מיוחדת. סיפרו לי שבשעה שהרבי מניח תפילין לבחור, הוא מראה לו בסידור את כל סדר ההנחה, ומסביר לו מבפנים את העניין של ה'לשם ייחוד'. לכן קונים סידור חדש, כדי שהרבי יראה דווקא בסידור הזה. אחר כך ממשיך הסידור ומלווה את הבחור בכל שנותיו. זאת היא זכיה גדולה להתפלל מהסידור שהרבי קרא בו והסביר בו.
קניתי סידור חדש, ארזנו מזוודה לא גדולה, וכך יצאנו לטיסה, סבי ואבי שליט"א ואנוכי – בחור הבר מצווה. הגענו לפרשבורג, ושם עברו עלי רגעים עילאיים, שאותם אזכור כל החיים. יש דברים שקשה לתאר אותם במילים, ממש כמו שאומרים בתפילה "ורוממתנו מכל לשון", אין לשון שיכולה לתאר את הרוממות שהיתה לי. זאת היתה חוויה שתישאר חקוקה בליבי לעולם ועד.
כמובן שאת הסידור היקר, שעם הנחת התפילין אצל הרבי נעשה יקר שבעתיים, לקחתי ושמתי בחרדת קודש במזוודה. משם נסענו לבודפסט ללינת לילה, והמשכנו לקברי אבות בהונגריה.
אנחנו מגיעים לארץ, ואני בהתרגשות גדולה רוצה להוציא את הסידור מהמזוודה, אבל… שומו שמים! הסידור איננו! אני פותח את כל הרוכסנים, מרים את כל החפצים, ובאותו רגע מצטער שלקחנו כל כך מעט דברים. אם היו יותר דברים היה החיפוש מתארך מעט יותר, והתקווה היתה נמשכת עוד קצת… אבל זהו. המזוודה מרוקנת, את כל השקיות והבגדים מיששתי מכל הכיוונים, ולסידור אין זכר.
כאב לי מאוד, במיוחד כי חלק גדול מהמאמץ מצידי הוקדש כדי לזכות בסידור שהרבי חנך אותו, ואם אין סידור, וגם מתנות שהאורחים נותנים בחגיגה של הבר מצווה לא קיבלתי, זו אכזבה ממש גדולה.
התגברתי. לא נתתי לצער להשתלט עלי, בסופו של דבר איש לא יקח ממני את החוויה של המעמד עצמו, והעיקר נכנסתי לעול מצוות, והעניין תקף לפי כל הדעות, גם אם הסידור היקר אבד. התחזקתי באמונה שהכל לטובה, והמשכתי בחיי היומיום.
ארבע ורבע שנים אחר כך, בחודש טבת תשע"ו, נעשה אחי בר מצווה. בדיוק באותו זמן שהה הרבי בארץ ישראל, כך יצא שאחי הרוויח מכל הכיוונים. הוא גם קיבל אירוע רב משתתפים, כמנהג הרווח, אולם וקייטרינג ומתנות מהאורחים, וגם נכנס לרבי להניח אצלו תפילין. הוא לא היה צריך לטוס בשביל זה, ואפילו לא לנסוע מרחק רב. כל המעמד נערך בבני ברק, עיר מגורינו. גם אחי קנה סידור חדש, והרבי קרא איתו את ה'לשם ייחוד' מתוכו.
אחי המאושר הגיע הביתה, ואני – כל הכאב על אובדן הסידור מהבר מצווה שלי צף ועלה. אצלי זה לא היה כל כך פשוט, אני וויתרתי על חגיגה גדולה, וכשראיתי את הבר מצווה היפה שערכו לאחי, לא יכולתי שלא להשוות בין הסעודה הקטנה שהיתה לי לאירוע הגדול שהוא קיבל. נכון שבחרתי בזה, אבל הוא – בלי שום מאמץ, קיבל שתי ציפורים במכה אחת.
ניגשתי אליו ואמרתי לו 'אתה יודע כמה התאמצתי כדי שיהיה לי סידור כזה, שהרבי קרא בו, וראית איך שלא באשמתי קרה מה שקרה, ואתה, עשו לך כזאת בר מצווה יפה, אז אולי תתן לי את הסידור שהרבי קרא בו איתך?'
'מה?' אחי ממש נדהם מהרעיון. 'זה הסידור שלי מהבר מצווה שלי. מה פתאום שאוותר עליו?' הוא לא הסכים בשום אופן, ובהארת פתע נזף בי, 'תגיד לי, התפללת פעם להשם שתמצא את הסידור?'
ואני, לבושתי ולכלימתי עניתי ש… לא, לא התפללתי על כך אף פעם. התייאשתי מהר מידי. קיבלתי את הנזיפה מאחי הצעיר ממני בארבע ורבע שנים, לקחתי ספר תהילים ואמרתי בחום כמה פרקים, 'ריבונו של עולם', ביקשתי, 'אנא, תחזיר לי את הסידור'.
כמה שבועות עברו מאז, והנה, מתקשר אלינו יהודי מפתח תקווה ושואל, 'השארתם סידור בבודפסט? הייתי בבית כנסת בבודפסט וחיפשתי סידור בנוסח ספרד. זה הסידור היחיד שמצאתי שם בנוסח הזה. אני מבקש סליחה שהתפללתי בסידור שלכם בלי רשות, ושואל, אם אתם מעוניינים שאחזיר לכם אותו?'
מעוניינים? משתוקקים!
מי שענה לטלפון נתן לו את הכתובת שלנו, וביום למחרת הסידור כבר היה אצלי. הסידור היקר שלימד אותי בעצמו כוחה של תפילה.
(בך בטחנו)