הרה”ח ר’ שמואל בריכטא זצ”ל סיפר, כי פעםכשהזדמן לו להתארח בביתו של יהודי בגרמניה, סיפר לו המארח: כשהייתי נער חשקה נפשי לנסוע לגליציה, כדי לראות ולו פעם אחת את הרבי מצאנז, מרן הדברי חיים זי”ע. הייתה זו נסיעה ארוכה ומעייפת בתנאים קשים, ואבי ז”ל הסכים שאסע, אך בתנאי שאהיה שם יום אחד בלבד, ומיד אחזור הביתה. קיבלתי את התנאי.
כשהגעתי לצאנז וניגשתי לראות את פני הרבי, עצרו אותי המשמשים ואמרו לי כי התור להתקבל אצל הרבי ארוך מאוד, ואם ברצוני להיכנס אליו הנני מוזמן לבית המדרש הסמוך, לחכות שם במשך כשבוע.
לא יכולתי לקבל עצה זו, כי הבטחתי לאבי שאשוב מיד. לכן נעמדתי סמוך לדלת חדרו של הרבי, בתקווה שיתמזל מזלי, ואולי כשתיפתח הדלת אזכה לפחות לראות את זיו פני הצדיק. והנה אני שומע מתוך החדר קולות רמים, מדברים בהתלהבות אדירה ובאריכות יתרה.
אימצתי את אוזניי כדי להבין מה הרבי אומר שם, וכך גיליתי שהוא מברך ברכת ‘אשר יצר’ במשך דקות ארוכות, משך זמן שבו אפשר להספיק להתפלל את כל תפילת שמונה עשרה. בסיום הברכה, בעודי נרעש ונרגש עד עמקי נשמתי, פתח הרבי את דלת חדרו ואמר לי: "שלום עליכם יהודי מגרמניה! היה שווה שתבוא, רק כדי לשמוע איך יהודי צריך לברך ברכת ‘אשר יצר’. תעביר את הדברים הלאה, ותוסיף ותגיד שיהודי צריך לכוון בברכה זו יותר מאשר בפיוט הנאמר בראש השנה ויום הכיפורים ‘ונתנה תוקף קדושת היום’. כי נתנה תוקף זהו מנהג, ולעומת זאת, ברכה זו היא תקנת חז”ל".
לו היו אומרים ג’ פעמים ביום ‘ונתנה תוקף', וברכת ‘אשר יצר’ רק באמצע מוסף של ימים נוראים כשארון הקודש פתוח, הרי היו כולם זוחלים ורועדים בכל מילה ומילה'.
בדומה לכך סיפר הגה”צ ר’ אברהם חיים ברים זצ”ל, כי שמע מפי עד נאמן שהדברי חיים מצאנז היה מברך ברכת ‘אשר יצר’ בעוז ותעצומות ובדבקות עילאית, ופעם אחת נסע בעל מחבר ספר ‘קול אריה’, אב בית הדין בברגסאז, נסיעה ארוכה מאוד אל הדברי חיים. כאשר שמע מהרבי ברכת ‘אשר יצר’ הפטיר, “כבר השתלמו לי ההוצאות וטרחת הדרך, בשמיעת הברכה מפי הרבי".
ידוע מהצדיקים הגדולים שבכל הדורות, ומפורש יצא מפיהם, שבברכה היקרה הזאת אפשר לפעול ישועות למעלה מדרך הטבע: בריאות, רפואה, ישועה ואריכות ימים.
(השגחה פרטית)