הרה"ק בעל ה'ברכת משה' מלעלוב זיע"א סיפר באחד השיחים שכאשר נסע לקראקא פגש חסיד זקן בן תשעים שנה בשם רבי מנדל מקינצק. החסיד הזקן סיפר לו: בתור בחור צעיר הייתי עני ואביון. בנוסף היתה לי גיבנת קטנה, כך שהלך לי קשה מאוד בשידוכים. פעם אחת שדכן נכנס לעשיר העיירה והציע אותי עבור הבת המוצלחת שלו. הגביר נעלב עד עמקי נשמתו. הוא תפס את השדכן באוזניים וגירש אותו מביתו, לא לפני שהזהיר אותו שיותר לא יעז להראות פניו בבית הזה.
אבל הקב״ה מנהל את עולמו אחרת ממה שהאדם מתכנן. ביום מן הימים הגביר הפסיד את כל רכושו. הוא נעשה עני ואביון בדיוק כמוני. במצב זה הצעת השידוך הישנה שוב התעוררה והיא הסתיימה בסימן טוב ובמזל טוב! באותה תקופה היתה הגרלה בפיס הממשלתי על סכום נכבד, אך דא עקא: לא היה לי אפילו כסף לקנות כרטיס. למזלי היתה אפשרות של רכישת חצי כרטיס. הצלחתי לגייס כסף כדי לקנות רק חצי כרטיס. ידעתי שגם אם אזכה זה יהיה רק חצי, אבל לא היתה לי אפשרות טובה יותר. באותו היום כשתוצאות ההגרלה התפרסמו זכיתי בחצי הפרס הראשון! נעשיתי עשיר בין-רגע!
מי זכה בחצי השני? הכלה שלי! בלי לדעת אחד מהשני, גם המיועדת קנתה גם היא חצי כרטיס. את הפרס הראשון לקחנו שנינו ביחד. רק אז השווער שלי נרגע כשראה שאכן זהו הזיווג הנכון משמיים. הקמנו דורות ישרים ומבורכים מתוך הרחבת הדעת!
(פניני עין חמד – מעובד מדברי ר' ישראל למברגר, הופיע במוסף שבת קודש)