"איזו טעות עשיתי!", מלמל לעצמו הזמר החסידי ר' שלמה-שמחה סופרין, מחשובי חסידי חב"ד בפלורידה, כשבדק ביומנו אם הוא פנוי להופיע בחתונה המכובדת הצפויה להיערך בניו-יורק.
היה זה בשנת תשע"ה. ר' שלמה-שמחה התגורר אז בטורונטו שבקנדה. מדי שנה היה תורם כמה הופעות לחתונות של מעוטי יכולת, שפנו אליו במסגרת ארגון חסד בעיר. במהלך החורף התקשר אליו חתן ממשפחה דלת אמצעים, וביקשו לשיר בחתונתו הצפויה להתקיים בעוד כמה חודשים.
הזמר בדק ביומנו, ראה שהתאריך פנוי ונענה בחיוב. "היומן בו אני משתמש הוא לוח שנה לועזי, ובדרך-כלל אני מציין בו את התאריכים העבריים", סיפר ר' שלמה-שמחה בראיון מיוחד לגיליון 'שיחת השבוע'. "משום מה לא סימנתי בלוח את יום ל"ג בעומר, וכך נעניתי לבקשתו של החתן, בלי להיות מודע שבעצם מדובר בל"ג בעומר".
עברו הימים והוא קיבל פנייה מיהודי אמיד, לבוא לניו-יורק, לחתונת אחד מילדיו, שעתידה להיערך ב…ל"ג בעומר. רק אז קלט ר' שלמה-שמחה את הטעות שעשה. "אמנם אני תורם בחפץ לב לשיר בחתונות של מעוטי יכולת, אבל לא במועדים מבוקשים כמו ל"ג בעומר", הוא מסביר. "אילו הייתי מודע לעובדה שמדובר בל"ג בעומר, ברור שלא הייתי מסכים להופיע בחתונה זו בהתנדבות".
הוא התקשר לחתן, הסביר לו את הטעות שאירעה וביקשו לשחררו מלהופיע בחתונתו, אולם החתן לא הסכים לוותר עליו. ר' שלמה-שמחה התקשר ליהודי האמיד מניו-יורק וסיפר לו על התסבוכת שנוצרה. "אין בעיה", אמר אותו יהודי, "אשלם את מלוא העלות של זמר אחר, שיבוא לשמח את החתן הזה בחתונתו".
ההצעה הועברה לחתן, אך הוא בשלו: "אני רוצה רק אותך בחתונתי", אמר. ר' שלמה-שמחה עדכן את המזמין מניו-יורק בתשובה השלילית, והאיש הגיב ואמר: "אמור לחתן שאני מוכן לתת לו שלושת-אלפים דולר נוספים על מלוא העלות של זמר אחר, בתמורה להסכמתו לוותר עליך". אולם החתן דחה את ההצעה…
"תן לו עשרת-אלפים דולר. תן לו אפילו עשרים אלף דולר!", העלה האיש מניו-יורק את ההצעה. "אני מוכן לתת לו כל סכום שירצה, ובלבד שישחרר אותך לבוא לשיר בחתונה שלי". הזמר היה בטוח שהצעה נדיבה כזאת תתקבל בשמחה, אך המענה נותר שלילי. החתן לא הסכים לוותר על שירתו בשום מחיר שבעולם.
הדבר עורר פליאה גדולה בליבו של הזמר. מדוע הוא מסרב? שאל את עצמו. הוא הכיר את משפחת החתן, אנשים צנועים ועדיני נפש, רחוקים מאוד ממידת העקשנות. מדוע החתן מתעקש כל-כך על שירתו בחתונתו? ולמה הוא דוחה סכום כסף מכובד כל-כך, שייתן לו בסיס כלכלי לקראת חייו החדשים?
הוא החליט לבדוק את הענין. "מדוע אתה מתעקש כל-כך?", שאל את החתן. "וכי לא תוכל למצוא זמר חתונות אחר?".
שתיקה השתררה מעברו השני של קו הטלפון. כעבור דקה של דומייה פתח החתן ואמר: "אבי עבר תאונה קשה לפני כמה שנים, ומאז פרנסת המשפחה נשברה. מי שלקחה עליה את כל העניינים הרפואיים ואת עול פרנסת המשפחה, היא אימי שתחי'.
"אימי מוסרת את נפשה יום ולילה למען אבי ולמען בני המשפחה", המשיך החתן וסיפר בקול רועד. "מעולם לא ביקשה דבר לעצמה, כל חייה נתונים למען הזולת בלבד. כאשר באתי בקשרי השידוכים ושוחחתי עם אימי על החתונה, אמרה אימי: 'כמה יפה יהיה אם ר' שלמה-שמחה ישיר וישַמֵח בחתונה'.
"הבנתי מדבריה שהיא אוהבת את שירתך ונהנית ממנה. זו הייתה הפעם הראשונה בחיי ששמעתי ממנה רמז למשאלה קטנה לעצמה. לכן פניתי אליך וביקשתי ממך לשיר בחתונתי. זו ההזדמנות שלי למלא את משאלתה של אימי. מול ההצעות הכספיות הנדיבות אני מעמיד לנגד עיניי את כל חייה של אימי, הרצופים התמסרות והקרבה. את הזכות הזאת של כיבוד אם לא אמכור בעד שום הון שבעולם. לכן חשוב לי כל-כך שתשתתף בשמחתי, כדי שאוכל לשמח את אימי".
דבריו של החתן השאירו את ר' שלמה-שמחה פעור פה. דמעות של התרגשות נקוו בעיניו. "אבוא לחתונתך ואעשה הכול לשמח את אימך", אמר לחתן.
בל"ג בעומר בא ר' שלמה-שמחה בהתרגשות לחתונה. "אחרי ששמעתי את סיפורו של החתן", הוא מספר, "שרתי בחתונה מכל הלב והנשמה. זו הייתה שמחה יהודית מרוממת, מתוך ידיעה שעומד להיבנות כאן בית על יסודות נאמנים ביותר. ומי יודע אם לא הצטרפו לשירה גם מלאכי מרום, שליוו בשירתם השמיימית את הבן המכבד את הוריו באהבה אין-קץ".
(המבשר תורני – הרב יוסף מאיר האס)