שמעתי מידידי הגאון ר' שמואל יהודה בריסק שליט"א בעמח"ס 'משפט שי' מעשה נפלא עד מאד.
היה פעם אברך שלמד בישיבת פונביז' ושמו הג"ר יצחק ליברמן ז"ל, בנו של יבלחט"א הגאון ר' יוסף ליברמן שליט"א רב דביהמ"ד בית תפילה בקרית הרצוג וראש כולל חשוב, שהיה אחד מיוחד מבני העלייה המועטים והיה מופלג בתורה עד למאד, ולדאבונינו שבק חיים לכל חי בחורף של שנת תשפ"ג, כשהיה עדיין בשנות השלושים המוקדמים שלו, אך לא לפני שזכה לסיים את כל הש"ס כולו.
אלמנתו רצתה לעשות זכר לבעלה ועברה על כל כתביו אשר נצטברו במשך השנים ונתנה את הכתבים לאחיה אשר למד בישיבת פוניביז' ושמו הג"ר מרדכי שיף שליט"א, ואכן ר' מרדכי עסק בעיבוד כתבי גיסו המנוח, וליקט מהדברים על כל מקצועות הש"ס, ובאמצע העבודה, בימי פסח של שנת תשפ"ג, נתקשה בענין קשה מאד המוזכר בכתבי גיסו ולא היה יכול להבין איזה דבר שהיה כתוב בדברי התורה. והנה במוצאי שבת חוה"מ פסח תשפ"ג חלם חלום ורואה בו את גיסו שנסתלק לפני זמן קצר יושב, ואומר לו: הנה נלמד ביחד ספר, ושם הספר הוא 'זכר טוב', ופתח את הספר לסימן מסויים, והתחילו ללמוד ביחד. וייקץ הרב מרדכי שיף משנתו, והנה חלום. ר' מרדכי התעורר והשתומם מאד מהחלום שראו עיניו, כי מעולם לא שמע על ספר בשם 'זכר טוב', ולא הבין פשר החלום המופלא ההוא.
ביום שלמחרתו נכנס לישיבה ושאל מאברך ידען אחד אם יודע הוא אם יש ספר בשם 'זכר טוב'. האברך ענה, וודאי שאני יודע, זה ספרו של מרן הגאון הגדול ר' דוב לנדו שליט"א. ר' מרדכי רץ לאוצר הספרים וחיפש ומצא את הספר, פתח לסימן שהראה לו גיסו בחלום, ולא יאומן כי יסופר, בסימן ההוא שהראה לו גיסו בחלום אתמול בלילה, היה ממש מבאר אותה הסוגיא שנתקשה בה בכתבי גיסו המנוח.
הג"ר מרדכי שיף שליט"א הלך וסיפר את המעשה לאביו [חותן הנפטר] בהתפעלות גדולה עד למאד, והאב התפעל כל כך מהמעשה והלך וסיפר למרן הגאון ר' דוב לנדו שליט"א את כל המעשה, כי חתנו המנוח נתגלה בחלום לבנו והראהו איפה נמצא הביאור לסוגיא שנתקשה בנו בכתביו בספרו של הגאון ר' דוב שליט"א. והנה מרן הגאון ר' דוב שליט"א גם כן נתפעל מאד מהמעשה, וביקש מהאב שרוצה הוא לשמוע את העובדא מפי בנו, בעל העובדא.
ואכן בהזדמנות הקרובה הגיע הג"ר מרדכי שיף בעצמו אל ביתו של הג"ר דוב וסיפר את כל המעשה עם כל הפרטים, ושאל אותו, תגיד לי את האמת, האם ידעת לפני כן שיש לי ספר בשם 'זכר טוב', ענה ר' מרדכי, לא, מעולם לא שמעתי על ספר כזה קודם החלום בליל מוצ"ש. אמר לו ר' דוב, יש לנו קבלה ממרן החזון איש, שבזמנינו אין כבר מושג של חלומות אמיתיים, כי כהיום 'די מענטשן זענען נישט קיין מענטשען און די חלומות זענען נישט קיין חלומות' (האנשים אינם כאנשים של פעם, וגם החלומות אינם כחלומות), אולם מפרטי החלום ניכר שחלום זה הוא יוצא מן הכלל היות שלא ידעת אודות הספר ובדיוק נמצא שם מה שנתקשית בעריכת כתבי גיסך, וכנראה שהחלום הזה הוא כן חלום אמיתי.
(גליון אבוא בם)