סיפרה אימו של ראש ישיבת מיר מרן הגאון רבי נתן צבי פינקל זצוק"ל:
במשך שנים רבות ואף בערוב ימיו הוא הקפיד כל יום שישי להגיע הנה, ואכל עמי ארוחת בוקר. הייתה זו מחווה מיוחדת, ממנה התרגשתי כל פעם מחדש, לראות כיצד למרות מחלתו והסבל שסבל, הוא מגיע במסירות נפש, ומידי שבוע מכבד את אימו ויושב לאכול עמה ארוחה, כשהוא משוחח ומוסר לי מהקורה ומתרחש בישיבה במשך ימי השבוע.
(פורסם בגליון 'קטיפה' פסח תשע"ו)
***
כבן תשע שנים היה רבי סלמן מוצפי זצ"ל כאשר השתתף בהלוויית ה"בן איש חי". מעמד זה ריגש אותו עד עומק נשמתו והוא קיבל על עצמו ללמוד תורה כל ימי חייו בהתמדה גדולה, ולהתנהג בקדושה. הוא ביקש מאביו שיעיר אותו בחצות הלילה כדי להתלוות אליו אל בית המדרש. האב חשש לבריאותו של בנו הצעיר, ולא מילא אחר בקשתו.
קשה היה לילד – סלמן, להשלים עם אי הסכמתו של אביו, אולם הוא לא רצה לצער את אביו חלילה. לאחר מחשבה, מצא הוא עצה נאותה.
היה לו חבר מתמיד גדול, שגם הוא היה קם בחצות. סלמן הילד, קשר חבל לידו ואת קצהו השני של החבל הוא שלשל החוצה לרחוב, דרך החלון. חברו היה עובר ומושך בחבל, מעיר אותו משנתו ויחדיו היו ממהרים אל בית המדרש ולומדים, ובלבד שאבא לא ידע ויצטער.
(איש צדיק היה)
***
בעיירה גריניץ התגורר אדם ירא שמים, שנחשב לצדיק וחסיד. פעם ביקר האדמו"ר מסלונים זצ"ל, בעל "יסוד העבודה" בעיירה, וכל אנשי המקום באו ללחוץ את ידו ולתת לו שלום. משעבר אברך זה והושיט את ידו סירב ה"יסוד העבודה" להושיט לו ידו, ומלמל: 'מריח עבודה זרה'.
השוהים במקום נחרדו ותהו לפשר הדבר, האברך החל לבכות בכי כואב ונסער והתחנן בפני האדמו"ר שיבהיר לו על שום מה אומר הוא כי נודף ממנו ריח של עבודה זרה. חקר הרבי על סדר יומו ועל מעשיו, והבין כי אינו זהיר דיו במצוות כיבוד הורים.
אמרו לו בעל ה"יסוד העבודה", הגמרא אומרת שבשעה ששמעו מלכי האומות את הדיברות הראשונות, אמרו כי מתכוון הקב"ה לכבודו, אך כשהגיעו ל"כבד", חזרו והודו שאינו מתכוון אף בדיברות ראשונות לכבוד עצמו. ואם כן כאשר אתה מזלזל במצוות כיבוד אב, הרי חסר לך גם ב"אנוכי ד'", וממילא הנך נגוע בעבודה זרה.
***
יום לפני חתונתו קבע משה ג. תלמיד בישיבת פוניבז', לפגוש את אימו בנמל התעופה. מטוסה היה אמור לנחות בשעה 7:00. משה התכונן לפגישה ברגשות מעורבים, מצד אחד היה נרגש מהפגישה, אך מצד שני ידע שאם יגיע לנמל התעופה בשעה היעודה יחמיץ את השיעור של רבו, המתקיים בשעה 7:00, והוא מעולם לא החמיץ שיעור.
משה החליט להקדים את נסיעתו לנמל התעופה לשעה 5:00, בתקווה שהמטוס יגיע מוקדם יותר. ואכן, להפתעתו, המטוס הגיע שעתיים מוקדם מן הצפוי!
התברר, שרוח בלתי מצויה דחפה את המטוס קדימה… הטייס המופתע סיפר שדבר מעין זה לא קרה לו אף פעם במשך 27 שנות הקריירה שלו, והוא היה המום ממהירות הטיסה.
(עלינו לשבח)
***
יהודי יקר אשר אביו הקשיש התגורר בביתו, והיה עליו לטרוח בעבור יום יום טרחה מרובה, סיפר, שפעם התעניין הגה"צ רבי חיים ברים זצ"ל, מגדולי ירושלים, בשלומו של אביו. כאשר שח לו את כל שעושה הוא למענו, ופרט אודות הטרחה המרובה הכרוכה בטיפול באביו, נענה ר' חיים ואמר: 'אף אם יציע לך מישהו לקנות ממך את המצווה הזאת תמורת חדר מלא יהלומים מהרצפה עד התקרה – אל תמכור לו זאת! אין לך מושג באיזה אוצר כביר אתה מתעסק!'
(נפלאותיו לבני אדם)
מתוך גיליון 'הורינו'