אצבעות זקורות הונפו הלוך ושוב לכיוון התזמורת בסוג שפה שרק תלמידי ישיבות ומרקידי חתונות מתקשרים עמה, כשבכך הם מודיעים לזמר שכרגע נכנס ראש הישיבה ויש להתאים את השיר לכבודו 'ימים על ימי מלך' או 'אמת מה נהדר'..

רק קצת חומש ורש"י…

נסע פעם הרה"ק בעל אהבת ישראל מויז'ניץ זי"ע ברכבת לבדו, ובסמוך אליו התיישב אחד מחסידי דז'יקוב שלא הכיר את הרבי, וכשראה יהודי חובש כובע רגיל כאחד החסידים, סבר שהוא איש פשוט. הוא בא עמו בדברים ושאל אותו: במה אתה עוסק? מה אתה לומד? והרבי ענה: אני לומד מעט חומש עם רש"י…

הוסיף החסיד ההוא ובירר: והיכן אתה מתגורר? כאשר השיב שהוא דר בויז'ניץ, הוא שאל אותו: האם אתה מכיר את הרבי הנוכחי מויז'ניץ? הניע הרבי את ידו והשמיע נימת ביטול, כאומר שאין מה להתפעל ממנו. כששמע החסיד את דברי שכנו לספסל מלמל לעצמו: עוד אחד הרואה את עצמו 'מבין'… לומד חומש עם רש"י וכבר מחווה דעה על צדיקי הדור…

רק כשהגיעו ליעדם והוא ראה את האלפים שהצטופפו בבית הנתיבות לקבל את פני הרבי, הבין אותו חסיד ליד מי הוא ישב…

גאווה מוזרה

במעונו של הגה"ק בעל חתם סופר זי"ע הופיע בחור ובפיו בקשה: אבקש שרבינו יעניק לי עצה כיצד להתגבר על מידת הגאווה.

'שב כאן, והמתן מעט' – ענה החתם סופר. התיישב הבחור בצד החדר. וכעבור זמן נכנס אדם ושטח את בקשתו: בת יש לי להשיאה, ואין בידי אפילו את צרכיה המינימליים. פנה החתם סופר אל הבחור ואמר: תן לאיש זה שלש מאות זהובים! השיב הבחור: מנין אתן לו, ואין לי בכיסי אפילו פרוטה.

לאחר שעה קלה נכנס אחד מחכמי העיר אל הקודש פנימה, ובפיו שאלה קשה וסבוכה בענייני הלכה. 'שאל נא את הבחור היושב כאן' – אמר לו החתם סופר. אולם הבחור התנצל: 'רבי, לא למדתי מעולם סוגיא זו, ואיך אדע להשיב?'.

שוב עברה שעה קלה ואל החדר סר סוחר להתייעץ בענייני השקעותיו. פנה החת"ס אל הבחור ואמר: תן לו עצה טובה להצליח בעסקים. אך הבחור משך בכתפיו ונאנח: אינני מבין בעניני מסחר…

נתן החתם סופר את עיניו בו ואמר: מוזר מאד, בחור עני ואביון, ואינו בקי בתורה, וגם אינו מבין במסחר, והוא עוד זקוק לעצה נגד הגאווה…

למי שרים "ימים"?

רחבת הריקודים באולם החתונה הייתה מלאה עד אפס מקום, בחורים נלהבים פיזזו סביב החתן, ולפתע עברה השמועה: ראש ישיבת פורת יוסף, הגאון הגדול חכם יהודה מועלם זצ"ל מתקדם לאיטו לאולם ויגיע בעוד רגעים אחדים.

כדרכן של שמחות מעין אלו, אצבעות זקורות הונפו הלוך ושוב לכיוון התזמורת בסוג שפה שרק תלמידי ישיבות ומרקידי חתונות מתקשרים עמה, כשבכך הם מודיעים לזמר שכרגע נכנס ראש הישיבה ויש להתאים את השיר לכבודו 'ימים על ימי מלך' או 'אמת מה נהדר'…

מאות זוגות עיניים מביטים לכיוון הפתח ממתינים לכניסתו של חכם יהודה, ולשווא. צמד בחורים נמרץ החליט לצאת ולבדוק מה אירע, והחיזיון שגילו בכניסה לאולם העניק להם שיעור מטלטל לכל החיים. מה ראו? בכניסה לאולם, בין כל האנשים המוחאים כף לצלילי שירת 'ימים', מצטופף לא אחר מאשר חכם יהודה בכבודו ובעצמו, עיניו סוקרות את הפתח, והוא ממתין בציפייה דרוכה עם שאר הציבור, גם הוא מוחא כפיים לקראת בואו של איזה אורח, ואינו מעלה על דעתו לרגע כי בשלו הסער הגדול הזה, ושכולם ממתינים עליו…

(מתוך עלון 'תורה שבכתב', גיליון ס"ז)