יהודי מקרית גת סיפר לי:
אני מסיע יהודי מירושלים ברכב שלי, ופתאום הוא שואל אותי, האם אתה מאזין לקו השגחה פרטית?
הרגשתי קצת לא בנח שהוא נכנס לי ככה לחיי הפרט. הנוסע שלי הרגיש בחוסר הנוחות שלי, אבל המשיך ואמר – אני מבקש סליחה על שאני מתערב, אבל פשוט איני יכול לעצור בעצמי שלא לשכנע את כל מי שאני פוגש להאזין לקו.
כאן מגיע סיפור חייו של הנוסע הירושלמי שלי: כילד גדלתי עם סיוטי חובות. אבא שלי גלגל חובות בצורה בלתי נתפסת. סבלתי מזה באופן נורא, והחלטתי שאצלי זה לא יקרה.
התחתנתי לפני 20 שנה בס"ד, ומאז חייתי כל הזמן בחסכון. חסכתי בכל תחום אפשרי, בשבת הייתי נותן לילדיי חצי מנת דג, ועוד כל מיני צמצומים משונים.
כולנו סבלנו מהחסכון המופרז שלי, והפלא הגדול היה, שלא הגעתי למטרה שלשמה חסכתי. לא הצלחתי לשמור כסף בצד כדי למנוע גלגולי חובות בעתיד. ככה חיינו עד לפני ארבע שנים. עד שגיליתי את ‘קו השגחה פרטית’.
התחלתי להאזין לקו, ולאט לאט נכנסה בי האמונה הפשוטה, שאני אומר כל יום בברכת המזון, ‘כי הוא א-ל זן ומפרנס לכל ומטיב לכל, ומכין מזון לכל בריותיו אשר ברא’. הקב"ה נותן את הפרנסה, הוא מחליט כמה יהיה לי, וכמה אשאיר בצד.
לא יעזרו לי חסכונות בלתי שפויים. זה לא יביא לי כלום, זה מביא רק דקדוקי עניות. נהייתי אדם נורמלי, התחלתי להתנהג כאחד האדם, אני קונה לכבוד שבת כמה סוגי דגים, הכל בצורה מכובדת, כראוי לבן מלך.
והפלא הגדול, שבעצם אחרי ששומעים את קו השגחה פרטית זה בכלל לא פלא, שכיום אני מצליח להשאיר 5000 שקל בחודש בצד! היהודי הירושלמי מסיים ואומר לי: כעת אתה מבין למה אני כל כך מולהב, ולמה אני משכנע כל מי שאני יכול להתחבר לקו המופלא הזה?
(עלון השגחה פרטית)