יעקב א. לוסטיגמן
בערב שבת קודש הקרובה, יסיימו המוני רבבות עמך בית ישראל את לימוד מסכת ‘מכות’, ויום למחרת בשבת קודש, יחל לימוד מסכת ‘שבועות’ המונה כידוע 48 דפים, כנגד 48 קנייני תורה, ושהלימוד שלה נחשב כהכנה מיוחדת לקראת חג מתן תורה.
למרות ששמה של המסכת מורה שהיא עוסקת בדיני שבועה והמסתעף מהם, ואכן רוב פרקי המסכת עוסקים בסוגים השונים של השבועות ודיניהן, שני הפרקים הראשונים עוסקים בסוגיות של טומאת המקדש וקדשיו, בשל העובדה שעל טומאות אלו צריכים להביא ‘קרבן עולה ויורד’, ממש כמו בשבועת העדות ושבועת ביטוי שלא עמד בה וכו’.
האמת, שלימוד מסכת שבועות יכול להיחשב בבחינה מסוימת מעין כניסה מוקדמת בשעריו של סדר ‘קדשים’, והיא אכן ממוקמת בסדר הש”ס קרוב מאוד למסכת זבחים, המסכת הראשונה בסדר ‘קדשים’, כשבין ‘מכות’ ו’זבחים’ מפרידה בש”ס הבבלי ובסדר הלימוד של הדף היומי, רק מסכת ‘עבודה זרה’.
בהנהלת ‘דרשו’ כבר החלו להיערך באופן מעשי לקראת לימוד סדר ‘קדשים’, מטבע הדברים, הלימוד בסדר זה נחשב ‘מחוץ לתחום’ עבור חלק מלומדי הדף היומי, ויש חשש כבד שמספר הלומדים יצטמצם חלילה. לכן יש צורך להסביר ולהכין את הציבור ללימוד מסכת זבחים וסדר קדשים.
במקביל, בשבועות אלו אנו קוראים את הפרשיות של ספר ויקרא, שגם הן נתפסות כבלתי מובנות לחלקים מהציבור, ולכן מן הראוי לפתוח את הנושא, ולדבר על ‘הפיל שבחדר’, האם הלימוד בסדר קדשים אכן אמור להפחיד כל כך, האם מסכת זבחים היא אכן מסכת קשה להבנה???
כמו בעל תשובה שלומד בבא בתרא
את השאלות הללו הצגנו בפני הגאון רבי חיים שמרלר שליט”א, רב בית המדרש ‘היכל צבי’ צאנז בירושלים, ונשיא ארגון ‘הגפן’, שהנו גם אחד מגדולי מגידי השיעורים על הש”ס בדורנו, ונודע בהסברתו הרחבה והבהירה בין היתר במסכתות של סדר קדשים, המוסברות בשיעוריו המוקלטים בנעימות מיוחדת במינה ובבהירות יוצאת דופן.
“ידוע שיש בש”ס כמה מסכתות שנחשבות לקשות יותר מהשאר. בעיקר שלושת המסכתות ‘עירובין’, יבמות’ ו’נדה’. אבל האמת שזה לא מדויק, כי אף ששלושת המסכתות קשות, הקושי שלהן אינו דומה. במסכת יבמות באמת סברות וחשבונות שצריכים להשקיע יותר כדי להבין אותן, אבל במסכת עירובין אין איזה קושי מיוחד בסוגיות, הבעיה בהבנה של מסכת ‘עירובין’ זה חוסר ההיכרות של הדור שלנו עם המושגים שמופיעים שם, כי המסכת עוסקת בהלכות פרקטיות של מבוי מפולש ומבוי עקום וחצר ואכסדרה ורחבה שאחורי הבתים ועוד, ואנחנו לא מכירים את המציאות הזאת.
“זכינו ובדור שלנו הוסר ופורק לחלוטין הקושי של מסכת ‘עירובין’, באמצעות ציורים נפלאים, בין היתר בשיעורי ‘דרשו’ וכמובן גם בפרויקטים של ‘מאורות הדף היומי’ ו’עוד והדר’ וזכור לטוב ‘פירוש חי’ שהיה החלוץ בעניין, ואין ספק שהקרדיט בנושא מגיע במידה רבה מאוד לש”ס של שוטנשטיין ועוד ועוד. הנושא הזה כבר מאחורינו, ובמחזור הנוכחי של ‘הדף היומי’ אפשר באמת לראות שרוב הלומדים עברו את מסכת עירובין והמשיכו הלאה בלי קושי מיוחד. זאת, לאחר שבעבר היה ידוע שכולם מתחילים ללמוד מסכת ברכות, ואז ‘באה שבת באה מנוחה’, ולבסוף מגיעים למסכת עירובין שהיא מחוץ לתחום, ומסכת פסחים היא בגדר של ‘בל יראה ובל ימצא’ למרבה הצער.
“ואילו במסכת נדה, ובסדר טהרות בכלל, יש קושי שונה. חוסר היכרות של הציבור בחלקו עם המושגים הללו כי לא הורגלנו לעסוק בהם מילדות ובישיבה. זה כמו שייקחו בעל תשובה ויזרקו אותו לבית המדרש ללמוד כל יום דף גמרא במסכת בבא בתרא. ברור שהדבר יקשה עליו מאוד כי הוא לא מכיר את המושגים ואינו מוצא את ידיו ורגליו בסוגיא.
“בסדר קדשים יש לנו את השילוב של שני אלו, גם חוסר היכרות עם המציאות הטכנית, אנחנו לא חיים בין בהמות, לא מבינים מה ההבדל בין כבש לעז, ומה זה איל או שעיר עיזים. הציבור לא יודע, למרבה הצער, איך נראה בית המקדש, איפה נמצאות הלשכות השונות, ומה עושים בכל אחת מהן, ועוד הרבה מאוד מושגים שזרים לנו כי אנחנו פשוט לא מכירים אותם. גם חוסר היכרות עם המציאות הטכנית, וגם חוסר היכרות עם המושגים, שני אלו ביחד מייצרים את הקושי”.
מה יהיה אם כן הפתרון לנושא??? איך גורמים לאנשים להבין שבאמת לימוד קודשים אינו ‘מחוץ לתחום’???
“הדבר הראשון שצריכים לעשות זה להוריד את הפחד והחשש, צריכים להבין שזה לא בשמים ולא מעבר לים. את חוסר ההיכרות פותרים בקלות על ידי ש.. לומדים להכיר.
“הרי גם במסכת פסחים יש כמה וכמה דפים שעוסקים בנושא של קדשים וקרבנות, ולא שמענו על אנשים שנופלים באופן מיוחד ללימוד דף היומי דווקא במסכת פסחים. למה? כי הלומד לא מרגיש שהוא נכנס לעולם זר. הוא מכיר את חג הפסח, זה חג חביב ואהוב עלינו, אנחנו לומדים על פסח, ותוך כדי נכנסים עוד נושאים, זה לא מפחיד וממילא לומדים ומבינים בלי קושי מיוחד. אם ניגש באותה הגישה גם ללימוד של מסכת זבחים, נגלה שאנחנו מצליחים להתחבר אליה ולעסוק בה ואפילו ליהנות מאוד ולקבל גישמאק מיוחד בלימוד הזה!
“ברמה הטכנית, הייתי ממליץ למי שקצת חושש, להצטייד מראש בספרי עזר, אפשר לקנות גמרא של שוטנשטיין, זו לא בושה לקבל עזרה במקום הנדרש, זאת בושה הרבה יורת גדולה להישאר מאחור כשכל עם ישראל לומד ‘קדשים’…”.
אבל יש עוד נקודה שהרב לא התייחס אליה. סדר נשים ונזיקין ברובו עוסק בנושאים ששייכים גם בימינו. סדר קדשים למרבה הצער לא נוגע להלכה למעשה בזמנינו כמעט, אולי זה מה שגורם לאנשים להרגיש קצת ריחוק מהלימוד הזה???
“בוודאי שיש לזה קשר, אבל אני רוצה לומר שאדרבה, השאלה הזאת צריכה להישאל בכיוון ההפוך. צריכים לגשת ליהודי שלא לומד ‘קדשים’ ולשאול אותו, אתה לא רוצה להתחבר לנושא של בית המקדש? אתה כל יום מתפלל “ולירושלים עירך ברחמים תשוב”, “ותחזינה עינינו בשובך לציון”, ויסלח לי מר, אבל זה לא באמת מעניין אותך, אתה בכלל לא יודע מה אנחנו אמורים לעשות שם בירושלים, התפילה שלך, שלוש פעמים ביום, היא מן השפה ולחוץ!!!
“אדרבה, תלמד ‘זבחים’, תלמד ‘תמיד’ ו’מידות’, ופתאום תראה איך שהתפילה שלך מקבלת צורה נכנסת בה נשמה. פתאום תבין שהכמיהה שלנו לבניין בית המקדש זה לא סתם איזה לחש שאומרים כל יום כי כך לימדונו אבותינו. יש פה רצון אמיתי לזכות לביאת המשיח!!!
“הניסיון מלמד שמי שעוסק בסדר קדשים, מקבל את הכמיהה הזאת, מי שמעמיק בסוגיות הללו לא יכול לסבול את צער החורבן, הלימוד הזה מכניס את הלומד לאטמוספירה עליונה, של חיים בבית המקדש, עם השראת השכינה באופן שאי אפשר לתאר. אלו חיים אחרים”.
ועדיין, האם אפשר לצפות שכל אחד יוכל להיכנס לקצב לימוד של דף שלם בקדשים מדי יום? יהיו אנשים שיטענו שהלימוד הזה צריך להתחיל בהדרגה, טיפין טיפין עד שנכיר מושגים ונדע איך לגשת לעניין…
“זכרוני כשהייתי אברך צעיר, מורי ורבי כ”ק מרן אדמו”ר בעל ה’דברי יציב’ צאנז זצ”ל, ייסד את ‘מפעל הש”ס, וזכיתי ללמוד בכולל צאנז בירושלים לפי הסדר הזה.
“היינו לומדים מדי חודש 70 דפי גמרא – גמרא רש”י ותוס’, ונבחנים עליהם במבחנים קשים ומפרכים. זו היתה תוכנית לימוד תובענית בצורה לא רגילה, שהיינו צריכים להשקיע בה ממש עד מיצוי הכוחות.
מחויבות אבסולוטית ללימוד הגמרא
“הרבי קבע אז ש-70 הדפים יתחלקו כך, מתחילים ממסכת ברכות, ולומדים 35 דף, ובמקביל מתחילים גם ‘זבחים’ ומתחילים’ 35 דף, וכך המשכנו הלאה, מסכת שבת מול מסכת מנחות, מדי חודש בחודשו. אני לא אומר שזה היה קל, זה היה מאתגר מאוד, אבל הסיפוק, אוי איזה סיפוק! הרגשנו שאנחנו חיים בעולם אחר, במתיבתא דרקיעא, המחויבות ללימוד היתה אבסולוטית, ניצלנו כל שנייה והיינו מייצרים זמן בבחינת יש מאין כדי ללמוד עוד כמה שורות ולחזור על עוד תירוץ בתוספות.
“בסופו של דבר, כישהודי נכנס למסגרת ומחייב את עצמו לעמוד בה, הוא זוכה לסייעתא דשמיא מופלאה, ולכן העצה שלי למי שרוצה להצליח להגיע לסיום הש”ס, אל תוותרו, אל תורידו מינום ולא תפחיתו את הקצב, תגייסו עוד כוחות אם צריך תפנו עוד רבע שעה או חצי שעה כל יום כדי ללמוד את הדף היומי ולעמוד בקצב, בתוך זמן קצר תרגישו שאתם שוחים במים מוכרים, ושהלימוד הזה יערב לכם עד מאוד”.
לצד העצות הכלליות הללו, אולי הרב ייתן לנו עצה מעשית איך להצליח בלימוד של סדר קדשים, איזה ספר מיוחד שכדאי ללמוד וכדו’?
“יש לי ספר מאוד מיוחד להמליץ עליו, קוראים לו ‘יד החזקה להרמב”ם’, או לחלופין, ‘משניות זבחים’, אלו שני ספרים שמי שיקרא אותם לפני לימוד ‘זבחים’ בדף היומי’ יוכל לבוא מוכן ללימוד.
“הרי הרמב”ם כתוב בשפה מאוד קלה להבנה, בוודאי כשלומדים אותו ברמת הפשט בלי להיכנס לפלפולים. מי שרוצה לבוא ללימוד של קדשים כשהוא מוכן, כבר עכשיו ילמד הלכות עבודה, הלכות קרבנות ברמב”ם ויקבל המון מושגים שיהיו לו לעזר כשילמד את הגמרא. מי שרוצה לבוא עוד יותר מוכן, ילמד מסכת ‘זבחים’ במשניות, זה בוודאי הרבה יורת קל מללמוד גמרא זבחים, וכשנגיע ל’זבחים’ בדף היומי, יהיה לו הרבה יותר, הוא יכיר את כל המושגים וידע על מה מדברים”.
דיברנו הרבה על מסכת ‘זבחים’ ועל סדר ‘קדשים’, אבל בשבת הקרובה מתחילים מסכת ‘שבועות’, אולי נשמע מהרב כמה מילים כהכנה לקראת המסכת הנפלאה הזאת???
“אני תמיד אומר בשיעורים שאני מוסר, שכשלומדים מסכת ‘שבועות’, יש לנו הזדמנות מיוחדת ללמוד בפרוטרוט ובהרחבה מה כוחו של הדיבור. יהודי רק הוציא כמה מילים מהפה שלו, וזה עושה שינוי, זה מייצר חובות, זה גורר סנקציות כבדות מאוד ממי שלא עומד בדיבורו. הוא יכול היה לומר, מה עשיתי? בסך הכל דיברתי כמה מילים, לא עשיתי כלום, אבל התורה מלמדת אותנו, וכשלומדים מסכת שבועות רואים את זה ביתר שאת, שלכל מילה יש משמעות, לכל הגה שאדם מוציא מפיו יש תוקף, אין דבר כזה ‘רק דיברתי’. זה מסר שכדאי להחזיק בו, ולהחדיר אותו ללב. יעזור הקב”ה שנזכה להתחיל ולסיים גם את מסכת שבועות, גם את מסכת עבודה זרה, ואת כל המסכתות שבש”ס, בלימוד עם חיות, מתוך גישמאק והתקשרות אמיתית לתורה הקדושה ולנותן התורה”.