דרשו
  • פרשת השבוע
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח לימוד שנתי לכלל תוכניות דרשו
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • העמוד היומי
    • חוברת עיון העמוד להורדה
    • פניני העמוד היומי
    • הרב מנחם דריימן – עברית
    • הרב דוד בוק – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב דוד הופשטטר – אנגלית
    • הרב ירמיהו לעסין – אנגלית
    • הרב עמרם בינעט – אידיש
    • הרב שלמה סטרו – ספרדית
    • הרב אריאל דוד סותהון- ספרדית
    • הרב מאיר ערערא – צרפתית
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
  • הדף היומי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב מאיר שפרכר – מורחב
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – אידיש
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • 60 שניות על הדף היומי
  • דף היומי בהלכה
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מקוצרת – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מלאה – עברית
    • הרב דניאל אברהם – ספרדית
    • הרב שמואל לרדו – ספרדית
    • הרב ישראל גנס – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב שלמה פריינד – אידיש
    • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • הרב יונה פיינהנדלר – הלכות שבת
    • סיכום הלכות שבועי
  • תלמוד ירושלמי
    • להורדת חוברות קנין ירושלמי ופרטי התכנית
    • הרב אליהו אורנשטיין- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב יצחק שאול קנייבסקי- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב שמעון שפיצר- אידיש
    • שיעורי 'הדף היומי בתלמוד ירושלמי' להאזנה ולהורדה – הרב עמרם בינעט
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • הלימוד היומי ב'דרשו'
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • מפת קו התוכן
  • רישום לתוכניות הלימוד
  • חדשות ‘דרשו’
  • אוצרות האתר
    • גלרית דרשו
    • וידאו שחייבים לראות
    • יארצייט של צדיקים וגדולי ישראל
    • דרשות
    • שיעורי דרשו לשמיעה והורדה
    • קול העם
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • אנשים מספרים
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • חמישה דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי זכרון יארצייט הילולא של צדיקים וגדולי ישראל
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
דף הבית חגים ומועדים פסח משראה הסטייפלער שהשמש עומדת לשקוע נעמד ליד אחד העצים לתפילת המנחה, כשסיים את תפילתו מצא עצמו בודד ביער, החליט שלא ישוב הפעם על עקבותיו אלא ימשיך לצעוד קדימה ויהי מה…

משראה הסטייפלער שהשמש עומדת לשקוע נעמד ליד אחד העצים לתפילת המנחה, כשסיים את תפילתו מצא עצמו בודד ביער, החליט שלא ישוב הפעם על עקבותיו אלא ימשיך לצעוד קדימה ויהי מה…

הגאון רבי יחיאל צוקר שליט"א, מרבני ישיבת 'תורה בתפארתה' ומחבר ספרי 'להאיר', על התמיהה העצומה מדוע נקרא פסח 'חג המצות'
י"ח ניסן תשפ"ה
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

אחד המבצעים הגדולים והמסובכים שקיימו כוחות הביטחון הישראליים אי פעם, היה ללא ספק 'מבצע אנטבה' –  מטוס שנחטף ע"י ארגון טרור הוטס ונחת באוגנדה, ועל סיפונו למעלה ממאה נוסעים יהודים. המבצע שנעשה אז כלל חדירה לתוככי שדה תעופה של האויב עם קבוצת חיילים ורכבים, תוך נערך תוך כדי האפלה מוחלטת של המקום. לאחר שהצליחה קבוצת החיילים לחדור למבנה בו היו כלואים כל השבויים תחת שמירת המחבלים, נתנו הוראה בעברית שכולם ישכבו על הארץ, היהודים שהבינו נשכבו, הערבים שלא הבינו את הנאמר נשארו עומדים ואז פתחו בירי וכל מי שנשאר עומד חוסל.

מיד לאחר הירי הורו לכולם לצאת במהירות מהמבנה תוך דקות ספורות מי שלא יצא יירה מחשש שהוא מחבל, אחד השבויים היה כבד ראיה והרכיב משקפים עד עדשות בעובי של ספר טלפונים… תוך כדי שנשכבו על הארץ נפלו לו המשקפים, עם קבלת ההוראה שכולם יעזבו את המקום החל למשש את רצפת החדר. ברור כי אינו יכול לברוח בצורה כזאת, ראהו אחד החיילים וצעק עליו.

הוא הסביר לו את מצוקתו… בתגובה החייל שאג עליו בקול גדול: מה הנך מתעסק עם משקפיך, יש כאן שאלת חיים! קום וברח, ובלבד שתישאר לחיות. וכך קם לברוח אחרי כולם, כשבכל רגע הוא נתקל במכשול או מתנגש בקיר מחמת קוצר הראייה שלו. את המשקפיים הוא לא קיבל בחזרה, אבל חייו היו לשלל.

נתאר עתה לעצמנו כשהגיעו כל השבויים לארץ ישראל והעיתונאים כדרכם עטו עליהם, אחד השאלות ששאלו כיצד היו מכנים את המבצע ההירואי הזה.

קם אותו כבד ראיה ואמר אני הייתי מכנה אותו

"מבצע משקפיים…!". הרי ניצלנו מבלי שאמצא את משקפיי!

ברור כי הדבר היה הופך לבדיחה הגדולה ביותר של אותו מבצע!

הנה עם ישראל יוצא ממצרים אחרי מאתים ועשר שנות גלות, שעבוד נורא ואיום במשך שמונים ושש שנה רצופות, והכל נעשה תוך רדיפה יום יומית יחד עם רציחת ילדיהם ה"י, ולמעשה אילו לא הוציא אותנו הקב"ה משם הינו אנחנו ובנינו עבדים לפרעה עד היום הזה – כפי שאומרים בהגדה, והנה לאחר שהקב"ה הפך את כל הטבע עבור הצלת כלל ישראל ברור אפוא כי השם הגדול ליציאה היא "חג החירות" אבל לא כן מכנה זאת תורתנו הקדושה כ"א "חג המצות"  ע"ש שבצקם של בני ישראל לא הספיק להחמיץ כשיצאו ממצרים, האם זה לא כמו מבצע 'משקפיים'?

 

בסיביר הקפואה

מספר הג"ר יענקל'ה גלינסקי זצ"ל: בשבת קודש פרשת בהעלותך תש"א העלו הרוסים כמאה בחורי ישיבה, ואני בתוכם, על רכבת משא שעשתה דרכה לסיביר במשך חודש ימים. עולמנו חשך בעדנו, לא ידענו אז כי זהו נס ההצלה שלנו שהרי למחרת פלשו הגרמנים לעירנו וכל חברינו נלקחו משם למחנות.

שתי נחמות היו לנו. האחת, שהיינו קבוצה מגובשת ועודדנו איש את רעהו, והשניה, שהיו בידנו תפלין וספרי קודש לרוב, גם מגילת אסתר היתה עמנו וגם שופרות, חשבנו שעמם נצליח להחזיק בגיהנם של השלג הסבירי.

ביום ראשון לפרשת מטו"מ הגענו אל המחנה, שם החרימו לנו את כל הספרים, את התפלין וכל חפצי הקודש ושרפום באש לעינינו!

אין לתאר את תחושת הייאוש, את אווירת המשבר, את ההלם שאחז בנו, מה נעשה ללא ספרים? איך נשרוד בלי תפלין??? חשנו אבודים ממש.

אבל בנובהרדוק אין יאוש, עוד באותו ערב, לאחר עבודה מפרכת שעות רבות, אבלים וקודרים נאספנו ל"ועד של חיזוק" באחת הפינות האפילות של המחנה. מחריד לעלות על הדעת מה היה גורלנו אילו הינו נתפסים, ארגון מחתרת בתוככי סביר! העמדנו שומרים להזעיק במקרה שיבחינו בנו, וכל מי שביקש את רשות הדיבור קיבל בתנאי אחד: הסכנה רבה והזמן דוחק, הוקצתה דקה וחצי לכל דורש!

מכל אלו שאמרו דברי חיזוק זוכר אני את דברי חברי הרציל דורגוצ'ינער זצ"ל, מה הוא אמר בדקה וחצי?:

הנביא אומר: "מה תאמר יעקב ותדבר ישראל, נסתרה דרכי מה' ומאלוקי משפטי יעבור, הלא ידעת אם לא שמעת אלוקי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע, אין חקר לתבונתו".

ישנה כאן תמיהה גדולה: אדם חושב שהקב"ה הסתיר פניו ממנו, מה עונים לו? שה' ברא את העולם? איזו תשובה זו, במה מנחמים אותו?

התשובה היא: אדם סובל ייסורים, סבלו כפול מלבד ייסורי ההווה מתייסר הוא במחשבה שכך ימשיך בלי סוף, מי יודע עד מתי, והאם זה יגמר בכלל. במחשבה זו בלבד עלול ליפול לזרועות הייאוש ואין לו תקומה ח"ו, וחמור מכך עלול הוא לחשוב שכפי שהבורא יתברך הוא אין סוף, נצחי בלי גבול, גם הייסורים שהוא מביא אין להם סוף.

לפיכך אומרים לו: אמנם "אלוקי עולם ה'" נצחי ובלי גבול אבל "בורא קצות הארץ" את הארץ וכל מה שנעשה בה ברא בגבול ובתחומים, וביכולתו לעשות כן כי "אין חקר לתבונתו" וכמו הצרות שהוא ממיט כך גם "קץ שם לחושך" ועוד נצא מאפילה לאורה.

על כך אנו אומרים בהגדה "ברוך שומר הבטחתו… שהקב"ה חישב את הקץ" וכבר אומרת הגמ' (ע"ז נה.) "והיינו דאמר ר' יוחנן מאי דכתיב וחוליים רעים ונאמנים, רעים בשליחותם ונאמנים בשבועתן, שנשבעין לצאת בזמן הקצוב להם". לכל צרה יש את הזמן הקצוב לו בדיוק, ורגע אחרי שקצבו לו לא יהיה יותר.

עם ישראל נגזר עליהם שנות שעבוד במצרים, והנה הגיע רגע שהקב"ה חישב שהגיע קיצם, הם אוחזים באמצע לאפות את לחמם, ונדחקים לצאת, מה הבעיה? אי אפשר להמתין עוד כמה רגעים רק כדי שהבצק יספיק להחמיץ ויהיה להם לחמניות טריות לדרך? לא! אם קץ הגלות הגיע, אזי הוא הגיע בשניה זו. אין לגלות אפשרות להיות אפילו שניה נוספת. הכל מדוד בדיוק, לפי הצורך, כפי כח סבל האדם, והוא לא יהיה רגע מעבר לו.

 

שנה חדשה – דין חדש

כשעלו הבולשביקים לשלטון ברוסיה התנכלו רבות לתלמידי הישיבות, בני הישיבות הוזקקו להבריח את הגבול לפולין, דבר שהיה כרוך בסכנה גדולה, רבינו הסטייפלער זי"ע בהיותו בחור בנובהרדוק התחבר עם קבוצה ששיחדו גוי כפרי שיעבירם את הגבול, ההברחה נקבעה לאישון לילה והגוי החליט שכל אחד מבני משפחתו יעביר בחור ישיבה אחד כדי להמעיט את הסיכון. לבת שלו הורה להתלוות לרבינו.

חשש הסטייפלער מאיסור 'יחוד' והחל לברוח. פחדה הנערה מאביה שיטען שהיא לא שמרה היטב על האיש שהופקדה עליו, והחלה לרדוף אחריו, ברח רבינו וברח עד שנתפס בידי הרוסים ונכלא.

כעבור זמן הצליח להימלט ממאסרו ושוב התארגנה קבוצה והפעם הלכו במאורגן, באמצע הדרך חשש רבינו לאיסור 'בל תשקצו'. חבריו המשיכו בדרך והוא איבדם, חזר על עקבותיו והמתין לקבוצה שלישית.

בנתים חלפו ועברו להם הימים הנוראים ולאחר חג הסוכות התארגנה קבוצה שלישית, הקבוצה יצאה ליער לפנות ערב.

משראה הסטייפלער שהשמש עומדת לשקוע נעמד ליד אחד העצים לתפילת המנחה, כשסיים את תפילתו מצא עצמו בודד ביער, החליט שלא ישוב הפעם על עקבותיו אלא ימשיך לצעוד קדימה ויהי מה, צעד וצעד ופתאום מצא עצמו בישוב ליד בית כנסת.

נכנס פנימה ושאל היכן הוא נמצא, הודיעוהו שהוא בעיר סלוצק, שבמדינת פולין. מיד נכנס והתיישב ללמוד…!

לימים אמר רבינו הסטייפלער "היתה זו שנה חדשה, ודין חדש. כנראה נגזר עלי שבשנה זו אצליח לצאת מרוסיה!

כך חי מי שחי באמונה תמידית. פעם אחר פעם החמיץ הזדמנויות בגלל ששמר בקפידה על ההלכה. הוא יכל להרהר ח"ו אחרי מידותיו של הקב"ה, האם זה מה שמגיע לי ששמרתי על דקדוקי ההלכה?!

אבל מי שמבין שאין דבר לא מחושבן, לא יעלה על דעתו כאלו מחשבות. הוא יודע שהכל קצוב בדקדוק רב, בשנה קודמת עדין לא נכתב שיצא מרוסיה לכן יש לו עיכובים, ב"ה שהעיכוב הוא בכח ההלכה הצרופה ולא באופנים אחרים ח"ו. השנה נגזר שכן יעבור, איננו צריך קבוצה הוא עשה זאת מבלי לראות כלל את הגבול, מצא עצמו פתאום בפולין, ועוד במקום שלבו חפץ – בבית מדרש בסלוצק!

נשים לב לנוסח שאנו אומרים בהגדה "הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא… כל דכפין ייתי ויכול כל דצריך ייתי ויפסח, השתא הכא לשנה הבא בארעא דישראל, השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין". הדבר תמוה לכאורה, מה הקשר בין תחילתו של המאמר לסופו? מה הקשר בין לחם העוני שאכלו אבותינו למה שאנו בטוחים שבשנה הבאה נזכה להיות בני חורין בירושלים הבנויה?

התשובה, היא היא, אנו אומרים בכל יום אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח, אנו מאמינים בגאולה, אבל אם יגידו לאדם תשמע משיח נמצא בכיכר העיר, הוא יאמר תפסיק לשטות בי! ומדוע, כי ישנה תחושה הרודפת אותנו שהמצב הוא כל כך נורא, אומות העולם סביב שולטים וכולם נגדנו, ארץ ישראל מוקפת אויבים, שולטים בה אויבי התורה, המצב בבנק מכביד, התיק הרפואי גם לא כל כך מחמיא, כל אלו ועוד נותנים תחושה שכדי שהכל יגמר והגאולה השלימה תבוא ישנה עבודה רבה… אבל האמת היא כפי שמתנבא הנביא על הגאולה העתידית (מלאכי ג' א') "הנני שולח מלאכי ופנה דרך לפני ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים" המשיח יבוא פתאום בהפתעה גמורה.

אבל קשה לחיות אמונה זו.

לכך מקדימים אנו – אבותינו אכלו לחם עוני זה, מדוע, כי לא הספיק בצקם להחמיץ וכל כך למה כי כשמגיע הרגע בו נגמר השעבוד הוא נגמר לגמרי ללא השארת עקבות כלל וכלל, וממילא זה נותן לנו את הביטחון שאמנם השתא הכא, אנו רחוקים, השתא עבדי אנו כל כך משועבדים ותלויים באחרים, אבל לשנה הבאה נשב בני חורין בירושלים הבנויה.

 

פתאום יבואו כישרונות

עניין זה נוגע לכל שטחי החיים הן בקשיים גשמיים והן בקשיים רוחניים, כשיושב בן ישיבה או כל יהודי מול הגמ' ורואה שההבנה קשה לו, הריכוז גם היא אינה מהמשופרים ביותר, ואחרי תקופה מגיעים למסקנה, זהו זה, זה אני ואין מה לעשות! בורא עולם ברא אותי עם כוחות מוגבלים ואין לי אפשרות להתקדם מעבר למה שהשגתי עד היום, ולמעשה זהו אחד מתחבולות היצר היותר גדולים זהו השקר הגדול ביותר שהיצר מצליח לשכנע את האדם.

הרב שלמה לורנץ ז"ל ('במחיצתם') מספר שבהגיעו לארץ בשנת ת"ש נכנס למרן החזון איש זי"ע ובפיו הצעה, כיון שכל הישיבות הגדולות בנויות על שיטת ה'לומדות', שיטה ששייכת לכאורה דוקא בבעלי כשרונות ומחוננים, והיות וישנם בחורים שלא חנן אותם הקב"ה בכשרונות אלו, מדוע לא להקים כמה סוגי מסגרות של ישיבות חלקם ישימו דגש על קניית ידיעות ברחבי הש"ס, חלקם יהיו בניות על לימוד ההלכה וכדו'… וכך נסווג את הבחורים ונשלח כל בחור לפי המתאים לו…

את הדברים נימק בכך שאותם שאינן יכולים לרדת לעומק ההבנה בשיטת הלומדות בסופו של דבר יוצאים בעלי בתים שאין להם די קשר עם לימוד התורה, ומאידך אם אותם בחורים ילמדו הלכה וכדו' אמנם גדולי ישראל לא יצאו אבל יצאו בעלי בתים שעושים מלאכתם עראי ותורתם עיקר, ורבים כאלו בחו"ל שמשלש לפנות בוקר יושבים ולומדים עד אחר שחרית ורק אח"כ יוצאים לעבודה ובשעות אחה"צ שוב חוזרים לביהמ"ד, כל זה מפני שלמדו דברים המתיישבים להם על הלב…

מרן זי"ע התנגד בכל תוקף לרעיון ואמר "אמנם זה נכון שכדי לצאת גדול בתורה צריך להיות מחונן בכשרונות, אבל יכול להיות אדם ללא כשרונות, ופעמים הוא אפילו סתום לחלוטין שהוא הולך ומגיע לפינת הרחוב ומסתובב לרחוב השני, והנה נפתחים לפניו כל הכשרונות וכל המעיינות והוא נהפך לבעל כשרון עצום".

והמשיך החזו"א וסיפר על אחד הבולטים שבין גדולי ישראל שבצעירותו היה ראשו כל כך סתום שבהיותו בן שמונה עשרה ביקש ממני לבאר לו פשט ברש"י בחומש שאומר "כל תיבה שהצריכה הכתוב למ"ד בתחילתה הטיל לה ה"א בסופה כגון מצרים – מצרימה" שאלני אותו בחור "והלא מצרים לא מתחיל בלמ"ד?…!

האם יכול להיות חוסר כשרון ואטימות גדולה מזו? אם נלך לשיטתך נקבע על בחור כזה בגיל שמונה עשרה שאחת דתו לצאת בעל בית טוב ותו לא, והנה הוא הפך לאחד המיוחדים שבגדולי ישראל.!!!

נשאל נא אם אכן מיועד אותו בחור לצמוח גדול בישראל מדוע לא נחנן בכשרונות רגילים לפחות, למה היה כה אטום בצעירותו, התשובה היא שאדרבה כל אחד קיבל את הכח והדרך שבו הוא צריך לגדול, והבעיה שמתייאשים בתחילת הדרך ואז מאבדים את כל היעד.

רבינו החזו"א אמר את המסר שנמסר לנו ב"חג המצות" ב"פתאום יבוא" שאינו רק כלפי יציאה משעבודים, כל שעבוד נפשי, כל חוסר יכולת, אם רק יעשה האדם כל המוטל עליו, לפתע פתאום יערה עליו רוח ממרומים ויקבל מנת הבנה וריכוז בבת אחת, – הוא מגיע לרחוב השני ומסתובב ונפתחים לפניו כל הכשרונות!

 

ברגע הנכון

צא ולמד מפרקי חייו הסוערים של רבינו הגדול מרן הגאון רבי פנחס שרייבר זי"ע, אחר שעבר את כל התלאות הנוראות בילדותו, עת הוגלה עם הוריו לסיביר, שם חרף התנאים הנוראים חינכו אביו שחוץ מתורה אין שום דבר שאמור להעסיק את האדם, וזה היה כל עולמו שם. אחר שהתייתם מאביו ואימו בהפרש של שלושה ימים בעודו ילד צעיר, נטל עמו את אחיו הקטן בן השנתיים וצעד עמו עשרות קילומטרים כדי לברוח ממקום התופת, וגם כשנפגש עם אחיו היהודים אשר היו רחוקים היו ממנו בעשרת מונים – הם אנשי הסוכנות היהודית אשר כל מטרתם היה להכשיר דור חדש שלא ידע את סיני, והוא ילד בן אחת עשרה שנה !) התמודד עם רדיפות הדת הנוראיות שלהם, ועם כל הניסיונות הקשים המשיך לדבוק במטרה אחת ויחידה לגדול תלמיד חכם!

בתרגילים הנוראים שעשו אנשי הסוכנות לא היה לו שום סיכוי לצאת משם יהודי, בספרו של הסופר החרדי רב התהילה הרב משה שינפלד ז"ל 'ילדי טהרן מאשימים' מביא תיאור ממה שכתב לו הרב משה בלוי מראשי 'אגודת ישראל', שביקר במקום וסיפר בכאב כי מצא שכל הילדים שם חוסלו מבחינה רוחנית, "רק ילד קדוש אחד נשאר שם ובכה לפני, פנחס שרייבר! מי יודע כמה זמן יקח עד שגם הוא יסחף חלילה, מקונן הרב בלוי. אולם, מסכם ר' משה שינפלד, עוז רוחו ועמידתו האיתנה של הילד הביאה לכך שהוא נשאר והתעלה, והיה לאחד ממרביצי התורה…".

את הסוף אנו יודעים, אבל רבי משה בלוי הבין בבירור שזה רק שאלה של זמן עד שגם הוא יסחף חלילה אחר דעותיהם הקלוקלות של אותם ארורים, מה עוד שבהחלטת השיפוט חברי הוועדה שבדקו כל ילד לאיזה מגזר הוא שייך והכל היה שם מכור מראש, החליטו שדוקא הוא צריך ללכת ל"קיבוץ רמת רחל" שם היתה רשעית אשר חמדה בו לבן ועשתה כל אשר לאל ידה להעבירו מדתו.

כל זה מבחינתנו שייך לפרקי ההיסטוריה, אך הנקודה החשובה לנו, שכשהתפנית הגדולה קרתה, ואותם שלושה בחורים שליחי ההשגחה העליונה הצליחו לשים עליו יד ולהוציאו משם, מכאן הכל התגלגל בצורה הפוכה ממש, מיד קפץ אל תוך זרועותיהם הפתוחות של הגר"י סרנא זצ"ל ואחריו למרן גאב"ד בריסק זי"ע ולאחר שנתיים לידיהם של מרן החזו"א וגאב"ד פוניבז' שגידלוהו כבנם היחיד ממש.

כי כשמנת הקשיים מגיעה לקיצה, נפתחות ארובות השמים ומהם מוריק הקב"ה ברכה עד בלי די.

הלכות חג הפסח

אולי גם יעניין אותך

הוא אברך כולל, אשתו מטפלת, וכבר חיתן כמה ילדים בכבוד
האב התרגז מאוד, והחליט להוציא את בנו מהישיבה בכוח!
'אחרי 67 שנים...'
בשידור חי: משדר ליל שישי על פרשת תולדות תשפ''א
אם היום אתה ואשתך תעמדו מול הראי, הפנים שלכם יראו פחות או יותר זהות. אבל לעתיד לבוא, אתם לא תתחילו להיראות דומים...
קידוש לבנה או חידוש לבנה? והאם הנמצא על...

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לקבלת המייל היומי שלנו – מדהים ומרגש – אחד ביום
החדשים באתר
חדשות דרשו

מתחילים זמן קיץ עם 'דרשו' - מחר יום שני מבחני דרשו בכולל

המבחן הקרוב ביום שני ג' באייר תשפ"ו - כל הפרטים להרשמה ולמידע אודות התוכניות של דרשו

על דא ועל הא

"האיש כמעט נשכח מלב, עד שיום אחד, הופיע לפתע שוב בשערי מיר..."

מי שמעז לדבר בגנותה של ארץ ישראל ולבזותה בדיבורו – נענש בדרך הקשה ביותר

על דא ועל הא

"בעת המלאכה מצאו פתאום הבחורים כל מיני שטרות של כסף ישן..."

הרב יעקב סיני שליט"א על מידת האמת אצל זקנו מרן רבי עובדיה יוסף זצוק"ל

על דא ועל הא

טראמפ ניסה לכבוש את מיצר הורמוז, ומוקדם מדי לשמוח בשבילו... אבל אני כבשתי את מסכת כתובות ובבא מציעא... אלו הביצועים שלי!!!!

מתכוננים למסכת חולין

מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב חיים דוד קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ג
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת האימייל של המשרד: [email protected]
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.

הנהלת אתר דרשו מודיעה בזאת על כוונתה לעשות שימוש ביצירות יתומות לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים.
יצירות יתומות הן יצירות המופצות ברשתות החברתיות וברשת המקוונת ואשר בעל זכויות היוצרים בהן לא ידוע או לא אותר.
אנו עושים מאמצים מרובים על מנת לאתר את בעלי הזכויות, ולתת קרדיט הולם עבור השימוש ביצירות.
אם עשינו שימוש ביצירה שבבעלותכם בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק, אתם רשאים לפנות בהודעה אלינו על מנת שנחדול מהשימוש בצילום
וזאת בכתובת הדוא''ל: [email protected]
Created by JewTech
מפת תוכן
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיותניגודיות
  • רקע בהיררקע בהיר
  • קו תחתי לקישוריםקו תחתי לקישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
  • מפת אתרמפת אתר