הרב אליהו שור
הסכיתו והאזינו למעשה שמספר המשפיע הרה"צ רבי צבי מאיר זילברברג שליט"א ('מאמרי חיזוק', גליון קיב עמוד לח) והוא מלמדינו האיך האדם יכול לגרום ל'ישוב הדעת' בימים אלו – ימי ערב פסח, שההכנות והמצוות המעשיות גדולות הן עד למאוד – אף לשכינו ולגרת ביתו גם כן!
כך מספר הגה"צ רבי צבי מאיר שליט"א:
קיבלתי מכתב מאחד החברים שליט"א שכתב בארוכה, שתי דירות יש לו, כאשר באחת דרים הוא ובני משפחתו המרובים, והשניה מיועדת להשכרה למען יהא להם פרנסה לפי הטף.
כך יוכלו לנקות את ביתם לפסח בלא שום חשש
לפני שנים מספר, סיבב השם יתברך ששבועיים לפני פסח נסתיימה שכירותו של השוכר, ורק אחרי פסח עמדה להתחדש שכירותו של שוכר אחר, והם חשבו שהזדמנות נפלאה לפניהם – שיוכלו הילדים לאכול חמץ בדירה השניה שעומדים למוכרה לגוי, וכך יוכלו לנקות את ביתם לפסח בלא שום חשש!
והנה יש להם שכנים, שהינם יהודים יקרים, אבל עברו עניינים קשים בחייהם וממילא הם מטרידים אותם באופן שקשה לתאר, באמצע הלילה דופקים בדלת ומעירים אותם ומבקשים כל מיני דברים שאינם נחוצים כלל וכלל, כאילו היה זה אמצע היום – ואי אפשר לפרט על הכתב את שאר הדוגמאות… – וכששמעו שכנים אלו שיש דירה פנויה לפסח מיד דפקו בדלת במוצאי שבת – כשהתפנתה הדירה, וביקשו אם הם יכולים לקחת את הדירה הזאת לעצמם לשבועיים אלו כדי לאכול שם חמץ עם ילדיהם…
כשמוע בעלת הבית של היהודי בקשה זו, היה זה נסיון גדול בעבורה, שכל כך העיזו פניהם לבקש מהם למסור את דירתם השניה עבורם, בעוד שאף הם זקוקים לה לאכול שם חמץ…
אך באותה שעה חזר האבא מבית המדרש, וחזר לפני בני ביתו מעשה ששמע זה עתה – בדרשה ששמע בבית המדרש – על יהודי בן עליה שהתגבר בעריכת ליל הסדר על מידת הקפדנות, והרה"ק ה'בית אהרן' מקארלין אמר על כך: "שהסדרים של הצדיקים חשובים וחביבים מאד בשמים, אך הסדר שערך אותו בן עליה עולה על כולם!"
הצטופפה כל המשפחה הגדולה במרפסת
לאור מעשה זה, המשיך ראש הבית ואמר לבני ביתו: הן אצלינו תודה להשם יתברך, ערב פסח הוא במנוחת הנפש, בלא הנהגות של 'עצבים' וכדומה המביאות לידי כעס וקפדנות, בעוד שאצל השכנים המצב הוא אחרת… ולכן אולי כדאי שאכן נמסור להם את הדירה השניה שלנו, וכך יהא הערב פסח ביתר מנוחה אצלם, ואנו נסתדר בביתנו כבכל השנים הקודמות.
ובהיות שרישומו של המעשה מהדרשה, ריחף באויר ביתם הסכימו בני הבית בחפץ לב, ועוד קודם הבדלה שיגרו הסכמתם לבית השכנים, ואכן במשך כל ימי ערב פסח הצטופפה כל המשפחה הגדולה במרפסת ביתם ברוב שמחה של מצוה וסבלנות, ואף אצל השכנים כמעט שלא נשמעו קולות, כי היתה להם דירה שניה לחמץ!
זהו הבנה היוצאת מן המעשה, ללמוד הדברים למעשה לסייע אף לאחרים שלא יבואו לידי כעס ומריבה!