את הסיפור הבא סיפר אחד מתלמידיו של רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל. היה זה בערב פסח כשהתלמיד סייע לרבו לנקות את ספריו הרבים לקראת החג הקרב ובא. בין הספרים נתקל התלמיד בכרך כתבים ישן, שהכיל חידושי תורה שרבי שמואל כתב בצעירותו בטרם מלחמת העולם השניה. התלמיד עלעל בסקרנות בכתבים העתיקים וגילה להפתעתו דף חידושים עליו מופיעה החתימה הבאה: "שמואל הלוי וואזנר רבה של לודז'".
החתימה המוזרה הפליאה את התלמיד. הוא מעולם לא שמע שרבי שמואל הלוי וואזנר כיהן אי פעם כרבה של לודז', שהיתה עיר גדולה לאלקים, ובטרום השואה התגוררו בה מאות אלפי יהודים ובהם גדולי תורה והוראה. מה גם, שבאותה תקופה היה רבי שמואל בחור או אברך משי, ומן הסתם הוא לא התמנה בגיל כה צעיר לכהן כרבה של עיר כה גדולה וחשובה.
התעלומה לא נתנה לתלמיד מנוח, והוא המתין בציפיה לשעת כושר בה יוכל להעלות את תמיהתו. כשנקרתה לפניו ההזדמנות הנכונה, פנה התלמיד לרבו ושאל מה פשר החתימה המשונה שהופיעה על הכתבים הישנים.
רבי שמואל התחייך לשמע השאלה וסיפר את העובדה הבאה: 'בבחרותי זכיתי ללמוד בישיבת חכמי לובלין המעטירה. בתחילה לא זכיתי להימנות עם המובחרים שבחבורה. השתוקקתי לעלות במעלות התורה, אך הרגשתי שאני תקוע אי שם בבינוניות. חשתי שאני עומד לקראת משבר. כולם בעלי כשרונות ועילויים מופלגים, ואילו אני בחור פשוט, שהתקבל לישיבה בשל רחמיו של רבי מאיר שפירא מלובלין.
לאחר לבטים וחיבוטים, דמעות ותפילות, עלה במוחי רעיון מבריק שהציל את חיי הרוחניים. החלטתי לשאוף לכהן כרבה של לודז', שבאותה עת היתה אחת מהערים הגדולות והחשובות בפולין. כדי להגשים את השאיפה הזו, החלטתי שכבר מהיום אני מתחיל לממש אותה ולצעוד על פיה. בכל דף של חידושי תורה או נידון הילכתי, אחתום כרבה של לודז' כדי לחיות את שאיפתי הלכה למעשה'.
בסופו של דבר, רבי שמואל הלוי וואזנר לא נעשה רבה של לודז', אולם הוא העפיל למחוזות גבוהים עשרת מונים, והפך לעמוד ההוראה ופסקיו וספריו נפוצו בכל רחבי תבל.
(מתוך הספר הנפלא 'לרומם')
לקראת שבת
הדברים נפלאים,
כתובים בצורה מושכת ומעניינת
ומרוממים ומשובבים את הנפש לגבהים של גדלות אמיתית
ישר כח
ותודה עצומה לכל העורכים והמסייעים
ובפרט להרה"ג רבי דוד הופשטטר שעומד מאחורי כל המפעל הכביר