אספר עובדה מעניינת מלפני למעלה מחמישים שנה הזכורה לי אישית:
לאחר מלחמת ששת הימים, התעורר – כפי שקורה אחת לכמה שנים – הדיון הרגיש בנושא גיוס בני הישיבות. הרמטכ"ל וראשי הצבא אשר עינם היתה צרה בהתפתחות הישיבות הקדושות התריעו שיש לבלום את הגידול במספר דחויי הגיוס מכל הסיבות הידועות. והממשלה הקימה 'ועדת שרים' לבחינת הנושא.
אבי מורי רבי שכנא קולדצקי זצ"ל, שימש אז כמזכיר בית הדין הגדול ושררה ידידות עמוקה וקרובה בינו לבין רבנו רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל. היתה לו לאבא נשיאת-חן וסיעתא-דשמיא להשפיע על אנשים, גם כאלו הרחוקים מתורה ומצוות. הרב אלישיב ביקש ממנו אז שיפגש עם שר הבטחון דאז, משה דיין, ויסביר לו מה זו תורה ומהם בני ישיבה, שיתאר לו את מסירות הנפש באלפיים שנות גלות בשביל ללמוד תורה בקדושה ובטהרה. בפגישה, אמר לו אבא בין הדברים: 'אם תקח בחורי ישיבות אתה מסכן את כל יושבי ארץ ישראל'.
כנראה הדברים שיצאו מליבו הטהור של אבא נכנסו אל ליבו והשפיעו את פעולתם. למחרת התקיים דיון ושר הביטחון דיבר בוועדה כמו 'נטורי קרתא'… אף אחד לא ידע מה עומד מאחורי השינויים הדרמטיים בדעותיו אבל אנחנו ידענו גם ידענו. הוא אמר מעל דוכן הכנסת: 'מה? אנחנו נגייס בחורי ישיבות? מי יגן על עם ישראל? מי שמר עלינו בכל שנות גלותינו אם לא התורה! חייבים להשאיר מכסה של בני ישיבות שילמדו ויגנו על עם ישראל בתורתם!'. אך לא היתה לו ברירה מול חבריו והוחלט שלא לחולל לעת-עתה שינויים מרחיקי-לכת, אלא רק לא לאשר צירופן של ישיבות חדשות לסדר 'תורתו אומנותו'. אך העיקר, שירדו מהדרישה להפסיק את הדיחויים לגמרי. כך נשאר ההסדר הקיים למשך שנים רבות נוספות.
הסיפור לא נגמר בכך. למי שזוכר, היה לו לאותו שר מנהג חובבני, שגעוני ממש, של חיפוש אחר עתיקות. גם בתור שר הביטחון הוא השקיע הרבה מזמנו בשביל חפירות ארכיאולוגיות. כשבועיים לאחר אותו נאום מופלא בכנסת ואותה שיחה עם אבא, הוא השתתף בחפירה ארכיאולוגית שיזם בגבול הערים חולון ואזור, ותוך כדי פעולה התמוטטה החפירה בעת ששהה בה והוא נקבר תחתיה. והיו בטוחים שהוא שבק חיים לכל חי, אך ניצל ממות בדרך נס ממש. כולם חשבו שהוא מת, אבל למעשה הוא הצליח להיחלץ מתחת למפולת בדרך לא דרך ולהישאר בחיים.
בימים שאחרי, הוא יצר קשר טלפוני עם אבא ואמר לו: 'הרב קולדצקי! בטוחני שאתה השארת אותי בחיים! הרופאים עומדים תמהים כיצד נשארתי חי, ואני מרגיש כי הזכות הזאת שקיבלתי את דבריך שלא לתמוך בגיוס בני הישיבות הצילה את חיי'.
(מתוך 'לעשות רצונך')