בשבת האחרונה זה ארע.
באמצע סעודת השבת קמתי מהשולחן בשביל להוציא דבר מה מהמקפיא.
רק פתחתי את המקפיא ועיני קפאו על מקומן.
אבוקדו שלם בקליפתו עמד שם, קפוא ומבוייש.
"מה לאבוקדו במקפיא?" תמהתי בדעתי.
וכך לפני שאני מתחיל לחשוב חשבונות רבים על אבוקדו בעל רגליים אני מתחיל לדמיין את הידיעות העיתונאיות המדווחות על תופעת טבע מוזרה שמתרחשת לאחרונה עם צמיחת אבוקדו מסתורית בתוך חללים חשוכים קטנים עם טמפרטורות מינוס וכמובן – איך לא – לשייך את זה איכשהו למחול שדי הקונספירציות הבינלאומי, ולקשר את תופעת האבוקדו במקפיא לשבב הג'י חמש המסתורי שהוברח למחזור הדם של שכני הקשיש מהקומה התחתונה ומשם באו ועלו גלי הקרינה והצמיחו אצלי במקפיא את האבוקדו (למה דווקא במקפיא? זה אתם לא שואלים. הרי גם החיסונים מגיעים משהו עם מקפיא. ולמה דווקא אבוקדו? אוי, נו. זה כבר בכלל לא שאלה, הרי ביל גייטס מאוד מחבב אבוקדו) – – –
אז לפני שנתתי לכל התיאוריות המוצקות האלה לתפוס מקום נרחב בדעתי או במרחב הציבורי, החלטתי לעשות את הצעד ההירואי הבא ולהעז לשאול בחלל הסלון, האם ידוע למישהו אולי מה עושה אבוקדו במקפיא? "אני שמתי את זה", ענתה לי בתי בת השמונה. "פתחתי את המקפיא והאבוקדו נפל משם, אז החזרתי את זה למקפיא". תמה ולא נשלמה תשובתה של בתי.
*
רגע אחרי ששככו להם הדי הצחוק של הילדים על הטעות האופטית של אחותם, בכך שלא שמה לב שברגע פתיחת דלת המקפיא התגלגל לו האבוקדו התמים מגג המקפיא, שם חיכה להבשלה, והיא בטעותה, שחשבה שהוא נפל מהמקפיא, 'החזירה' אותו למקורו – שאינו מקומו, נזכרתי ממה שכתוב בספרים הקדושים "כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר, ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר, כדי שיאיר לו השכל שיש בכל דבר, להתקרב להשם יתברך על ידי אותו הדבר. כי השכל הוא אור גדול ומאיר לו בכל דרכיו", אז יצאתי לחפש את השכל שטמון במעשיית 'האבוקדו הקפוא', ו-הופ – מצאתי את זה מיידית.
*
כן. זה קורה לנו כל כך הרבה פעמים בחיים שאנחנו בטוחים "שמע, זה אמיתי לגמרי!
"א-נ-י ר-א-י-ת-י!
"אין פה בכלל על מה להתווכח! אני ראיתי את זה בעיני. כן, כמו שאתה שומע. הנה, העיניים האלה ראו את זה. אז מה, אתה תתווכח איתי אם הסיפור הזה היה או לא?"
ועומד האיש החכם והתם בצד, וכן מעז לערער. אתם יודעים מה?! לא מערער. אבל מעז לא לקבל את הדברים כעובדה מוגמרת.
כן, הוא יודע שסך הכל מדובר פה בעיני בשר.
לעיני בשר, לעולם אין את התמונה השלמה ולכן הוא לא מסכים לקבל את הדברים כנתינתם מסיני!
כל כך פשוט.
תמונה שלמה?
זה רק עיניים רוחניות.
אז מה אם האיש טוען: "הנה, העיניים האלה ראו את זה" אז בגלל זה מה?! זה אומר שהוא ראה גם את מה שנסתר מ'עיני הבשר'?
ודאי שלא!
כי כמו שלמטבע ולאבוקדו שני צדדים, כך גם לכל מעשה שני צדדים שלא תמיד… בעצם כמעט לא תמיד… בעצם תמיד, אין 'עין בשר' יכולה לשזוף מכל צדדיו!
כן. מותר לבשר ודם להישאר עם סימן שאלה בזה העולם, גם מול תמונה מושלמת שכביכול נפרשת מול עיניו!
בפירוש, לא בהכרח שהוא רואה כעת את התמונה השלמה!
ולרבים השואלים: – לאבוקדו שלום…
(עקיבא שצ'רנסקי, המודיע שבט תשפ"א)