סיפר הגאון הרב גבריאל טולדנו שליט״א: מעשה שהיה בבחור מצפון תל-אביב בשם עמוס, שהיה חילוני לחלוטין והתחיל להתקרב קצת ליהדות. יום אחד הוא שומע מחברו, שיש רב גדול וחשוב בבני ברק שקוראים לו הרב שך. החליט אותו עמוס שהוא הולך לשאול את הרב שך שאלות בענייני אמונה והשקפה.
ואכן עמוס הגיע לבני ברק ביום הפורים, והוא רואה שלהיכנס ביום זה לביתו של הרב שך זה לא כך כך קל. ישנו תור ארוך שמשתרך, והרבה אנשים מחכים וגם הם רוצים לשאול ולהתברך מהרב. בסופו של דבר, לאחר המתנה ארוכה ומייגעת, הגיע תורו של עמוס. כאשר הוא נכנס, ראה את מרן זצ״ל, שכבר היה זקן בא בימים, והרב אמר לו בחיוך לבבי, 'במה אוכל לעזר לך?׳
'אני רוצה להתחזק, לחזור בתשובה, אבל יש לי כמה שאלות שעדיין מפריעות לי ומעכבות בעדי מלחזור בתשובה, אני רוצה שכבוד הרב יענה לי עליהן בבקשה', הרב הסתכל עליו ואמר לו: 'תראה, היום פורים, ויש עדיין אנשים רבים הממתינים בחוץ, וקצת קשה לענות ביום כזה על השאלות מפאת קוצר הזמן. תבוא אלי בבקשה בעוד חודש, בחול המועד פסח, ואז אוכל בעזרת ה' לענות לך על השאלות בנחת'.
הרב שך זצ״ל דאג לקחת את מספר הטלפון של הבחור, והלה חזר לביתו בצפון תל אביב.
עבר חודש, הגיע חל המועד פסח, ועמוס אומר לעצמו, כי לא נראה לו שמתאים להטריד את הרב עם השאלות שלו, הרי מדבר בגדול הדור, שכל עם ישראל זקוק לו. והוא החליט שלא ללכת לרב.
וכך עובר יום ועוד יום, עד שהגיע היום האחרון של חל המועד. באותו היום, שומע עמוס דפיקות בדלת ביתו, פותח את הדלת, ולפניו ניצב לא פחות ולא יותר – מרן הרב שך זצ״ל, בכבודו ובעצמו. (לאחר שביקש מבני ביתו שיבררו את כתובת ביתו של הבחור).
הבחור התחיל לרעוד מרוב התרגשות. הרב שך אמר לו: ׳קבענו לדבר בחול המועד פסח, ומאחר שראיתי שאתה לא באת, וכבר הגיע היום האחרון של חול המועד, אז החלטתי שאני אגיע אליך… ובכן, אילו שאלות רצית לשאול?׳
'כבוד הרב', ענה הבחור, 'נגמרו לי השאלות… אם התורה מייצרת אנשים כמו הרב, שלמרות כל עניני עם ישראל המוטלים על כתפיו, עדיין יש לו מקום וזמן בשביל בחור שגר בצפון תל אביב, אין לי כבר שאלות, הכל מובן, הכל ברור, גיליתי את האמת!׳
וכך אותו בחור התחזק יותר ויותר, עד שהפך לבעל תשובה גמור.
(סימנא טבא – ׳אשמח בציון׳)