מאת: הרב יוחנן וסרמן
שומעי השיעורים של ‘דרשו' מכירים היטב את שיעוריו הנפלאים של הגאון רבי אפרים סגל שליט"א, אשר מוסר שיעורים בדף היומי ובדף היומי בהלכה, בבהירות נפלאה ובשפה קולחת וברורה הן בלשון הקודש והן באידיש, ואלפים ורבבות מישראל זוכים להאזין לשיעורים אלו דבר יום ביומו ולסיים מסכת אחר מסכת, בלימוד מפיו של הרב סגל שליט"א. באחרונה שב הרב סגל ממסע מיוחד במינו לעיר בערז'אן שבאוקראינה, ובפיו כמה וכמה עובדות נפלאות הן מהימים ההם והן מהזמן הזה, ובטוחים אנו שיהיו הדברים הללו לתועלת עבור הקוראים.
וכך מספר הרב סגל: “ביום ט"ז שבט שעבר עלינו לטובה חל יום ההילולא של זקני – סבו של אבי אמי תחי' – שר התורה מרן המהרש"ם מבערז'אן רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון זצ"ל.
“לרגל ההילולא יצאנו כמה עשרות מיוצאי הסבא קדישא אל עבר קברו שבעיר ממלכתו בערז'אן שבאוקראינה, בראשותם של דודי הגה"ח רבי יעקב חנוך שבדרון שליט"א רב ביהמ"ד קרלין בירושלים עיה"ק, והרה"צ רבי יוסף חיים פרידמאן שליט"א אבד"ק תכלת מרדכי בערז'אן בניו יורק.
ראשית יש לפתוח במעשה הפלא של חשיפת מקום מנוחתו לפני כעשרים שנה, וכפי שמספר דודי הנ"ל, ואני מצטט את דבריו כפי שפורסמו בעבר משמו:
בשנת תש"ן, לאחר פתיחת שערי ברית-המועצות, התחלתי להתעניין על דבר מקום קבורתם של סבי הגדול וזוגתו שנטמנה לידו. התברר שבית-הקברות בבערז'אן נחרב כליל, ולא נותר זכר מהמצבות.
עברו שנים. בשנת תש"ס פגשתי את העסקן הרב אלימלך שוחט שליט"א מחסידיו הנאמנים של אדמו"ר מקרלין שליט"א, שעוסק רבות בשנים באיתור ושימור קבריהם וציוניהם של אבות החסידות. וביקשתי ממנו לעזור לנו באיתור קברו של זקננו, והוא הבטיח לפעול בעניין.
באותו זמן עסק גם הרה"צ רבי אלחנן הלפרין זצ"ל, רבה של קהילת גולדרס-גרין בלונדון, בחיפוש אחרי קברי אבותיו שגם הם כיהנו ברבנות בערז'אן ח' דורות בן אחר בן. בראותו את העזובה במקום החליט כצעד ראשון לגדר את בית-העלמין, לבל יחללוהו התושבים המקומיים.
על-פי תצלום אוויר שהשיג הרב שוחט התברר שחלק מבית-העלמין המקורי נהפך למגרש משחקים של בית-ספר סמוך. הרב שוחט החליט לנסות להחזיר את החלק ההוא לתחום בית-העלמין. הוא ידע כי עליו להיערך למערכה משפטית ארוכה אל מול העירייה ובית-הספר, שהצלחתה נתונה בספק.
הוא בא למקום, לבדוק את השטח על-פי התרשימים שבידו, והשתדל להסתיר את זהותו, כדי שלא למשוך תשומת-לב מיותרת. לפתע הגיח מולו נער מקומי ושאל: “אתה יהודי? אתה מחפש את המשכו של בית-הקברות?".
הרב שוחט נדהם
הרב שוחט נדהם. הנער החל לספר כי רק לפני כמה שנים סיפחה העירייה את השטח הזה למגרש המשחקים של בית-הספר. “מאז פקדו את בית-הספר צרות רבות", סיפר הנער. “תלמידים רבים חלו במחלות קשות, ואף אירעו שני מקרים של ילדים שפשוט לא קמו בבוקר. האנשים אומרים כי שורה קללה על בית-הספר הזה".
הנער הִפנה את הרב שוחט אל מנהל בית-הספר, והבטיח לו כי המנהל יספר לו על כך ביתר פירוט. הרב שוחט עשה כדבריו, ואכן, המנהל קיבל את פניו בחמימות, אישר את הדברים ואף הוסיף בתיאור המקרים המשונים. הוא אמר כי בהנהלת בית-הספר מאמינים שהדבר קשור בעובדה שהחצר שימשה בית-קברות.
המנהל הוסיף כי פנה כמה וכמה פעמים אל העירייה בבקשה לקבל שטח חלופי בצידו השני של המגרש, אולם זו מסרבת. “אם תתבע את העירייה למשפט, אבוא להעיד לטובתכם", הבטיח.
מצויד במידע החשוב הזה הגיש הרב שוחט תביעה משפטית על שימוש באדמת בית-הקברות שלא כחוק. ואכן, גם המנהל התייצב להעיד, ועדותו סייעה רבות לקבלת התביעה. בית-הדין קבע כי הקרקע תוחזר לבית-הקברות, וכי בית-הספר יקבל קרקע חלופית.
בשיחה עם הרב הלפרין מלונדון
הבעיה העיקרית כעת הייתה לאתר את קבר המהרש"ם במגרש שרובו מכוסה אספלט. אך גם הפעם נוכחנו לראות את יד ההשגחה. בשיחה עם הרב הלפרין מלונדון הזכיר לנו את צוואתו של המהרש"ם, המודפסת בהקדמת ספרו ‘תכלת מרדכי', ובה ציין את מקומו המדוייק של קברו, כשנה לפני פטירתו.
הלכנו לעיין בספר ונדהמנו לראות את הדברים המפורשים: “…אבן מצבה כפי האבן של זוגתי יענטע ע"ה, והמקום הפנוי שבין קברה ובין הכותל דרומית מזרחית במקצוע [=זווית] הנ"ל נשאר עבורי. ויניחו גם לצד מערב פנוי כשיעור קבר, ולא יקברו שם שום איש זר ולא יעשו שום אוהל..".
נרגשים מסרנו את הדברים לרב שוחט, שבינתיים נבר בארכיונים ממשלתיים והצליח להשיג מפות ותצלומים, צהובים מיושן, אולם ברורים ומדוייקים, ממראה בית-הקברות לפני המלחמה. בתצלומים נראו בבירור שתי מצבות גדולות סמוך לגדר. אולם הבעיה היא שלא נותר זכר מאותה גדר.
לאחר מדידות מדוייקות, על בסיס המפות והתצלומים הישנים, הצליח סוף-סוף הרב שוחט, בחסדי ה', לאתר את מקומו המשוער של הקבר. הוא שכן בדיוק באותה פינת קרקע ששימשה בעבר מגרש משחקים לילדי בית-הספר!
בזהירות החלו בעבודות החפירה, ובמהרה נתגלו יסודותיה של הגדר הישנה. מומחים שסרקו את השטח איתרו תשתית של שני קברים גדולים לעומת שאר הקברים. התברר גם כי בצד מערב אין קברים, בדיוק כפי שביקש המהרש"ם בצוואתו.
עוד דבר שפתאום הבנו, שהמהרש"ם בחר להיקבר בפינה צדדית דווקא, כדי שבבוא היום תהיה לצאצאיו יכולת להתקרב אל הקבר, שכן בהיותנו כהנים איננו יכולים להיכנס לבית-העלמין עצמו.
ובס"ד גדולה זכינו ביום ההילולא ט"ז שבט תשס"ה להקים המצבה מחדש על קברו וקבר זוגתו, ורשמנו עליה כפי שהורה בצוואתו – להזכיר את שמות ספריו המאירים עד היום את עולם התורה והפסק, ומאז אנחנו משתדלים כמעט בכל שנה לעלות על קברו ולהיפקד בדבר ישועה ורחמים. “עד כאן דברי דודי שליט"א", מציין הרב סגל, ומוסיף:
“כיום לא רק שבית הספר כבר לא משתמש בבית הקברות, אלא אדרבה, התהפכו היוצרות, וכאשר הגענו בשעה 3 בלילה לברז'אן הקפואה – אחרי נסיעה ארוכה של כ-10 שעות מלובלין שבפולין, המתין לנו צוות בית הספר והעמיד לרשותנו את מתחם בית הספר לתפילת ערבית ולהכנות לתפילה על הציון הקדוש.
ההתעוררות העצומה שחשנו בעת ההשתטחות על קברו של הסבא קדישא אין לתארה במילים, כאשר גם לרוב המשתתפים היה בפיהם סיפורי פלא שנושעו בישועות אחרי התפילה על הקבר הקדוש בשנים הקודמות, כאשר אנו חשים שזקננו הגדול דואג לנו משמים להתעלותנו הרוחנית, ולרווחתנו בגשמיות".
ואיך כל זה קשור לשעורים שאתה מוסר ב'דרשו'?
“שאלה טובה!
כיון שיום ההילולא השנה חל ביום שישי, שמנו פעמינו לשבות את יום השב"ק בצל קורתו של ‘בית רבינו' שהוקם לפני כמה שנים ברוב פאר והדר, בסמוך לקברו של מרן רבי שלמה מקארלין זצוק"ל, גדול תלמידיו וממלא מקומו של מרן רבי אהרן הגדול מקארלין זצוק"ל.
בבואנו אל המקום התברר לנו שהכנסת האורחים ב'מלון לודמיר' שם נסעד את סעודות השבת ונלון, מרוחקת מספר דקות הליכה מ'בית רבינו' שם ממוקם בית הכנסת עם ספר תורה לתפילות השבת, וכן מקוה טבילה, דא עקא שאין עירוב בין המתחמים.
לרוב המשתתפים הסיטואציה לא מוכרת, כאשר הם מתגוררים בשכונות חרדיות בארצנו הקדושה אשר מוקפות בעירובים מהודרים. וגם המחמירים שלא לטלטל, אך בכל זאת עפ"י רוב לא מדובר באיסור גמור אלא בחומרא. וכעת כולנו צריכים להקפיד על כל טלטול שהוא, בפרט שמדובר בימות החורף כאשר כל אחד הגיע במירב הציוד להגנה מפני הקור האוקראיני.
אמנם בהשגחה פרטית הרי ממש כעת אנו עוסקים במסגרת ‘הדף היומי בהלכה' של ‘דרשו' בלימוד הלכות אלו, כאשר בחודש הקודם למדנו סימן ש"א, ובחודש זה אנו זוכים ללמוד וללמד סימן ש"ג המשלים הלכות אלו – בפרט בענייני תכשיטי הנשים, אשר גם הם זכו להשתתף במסע ואינן רגילות לשאלות אלו.
אחד הנידונים שעסקנו בהם הוא ב'כפתורים רזרביים'
ואכן לאחר תפילת קבלת שבת שהתקיימה במלון התיישבנו כולנו, ללבן ההלכות ולסדר לעצמנו כיצד ננהג במהלך השבת, כאשר התכבדתי לנהל את הדיון יחד עם בן דודי הרה"ג ר' אפרים מאיר שבדרון שליט"א ראש כולל ‘נזר ישראל' בירושלים עיה"ק. ובמשך שעה ארוכה לובנו הדברים, יחד עם הנידונים האקטואליים המובאים לרוב ב'ביאורים ומוספים' של ‘משנה ברורה במהדורת דרשו'.
אגב, לומדי ה'ביאורים ומוספים' פוגשים לרוב את דברי זקננו ב'דעת תורה' ובשו"ת מהרש"ם המאירים את עיניהם בפסקיו שהתקבלו בחביבות על פוסקי דורו ודורנו.
אנקדוטה מעניינת, אחד הנידונים שעסקנו בהם הוא ב'כפתורים רזרביים' המצויים מאוד בחולצות, ולפעמים גם בחליפות, וציינתי את מחלוקת פוסקי זמננו שהובאה בביאורים ומוספים (סימן ש"א הערה 101), ואמנם רובם מקילים בזה, אך כיון שיש המחמירים בזה ודאי שכדאי להחמיר.
למחרת סיפר אחד המשתתפים שלא חשב שיש לו בחולצתו כפתורים אלו, אך בבואו לטבול במקוה בבוקר יום השבת, שם לב שאכן כפתורים אלו תפורים לחולצתו, וכיון ששמע שכדאי להחמיר, אז אחר סיום תפילת מוסף, פשט את חולצתו והשאירה שם בבית הכנסת עד למוצאי שבת".
ראיתי בכך השגחה פרטית שזכיתי ללמוד וללמד הלכות אלו בתקופה האחרונה, וכן עוד ממשתתפי המסע הנבחנים במסגרת דרשו, כך ידענו את המעשה אשר נעשה.
אלו עוד שאלות מעניינות עלו?
“בשולחן ערוך הובאו שתי דעות לגבי לבישת כפפות על הידים, שיש אוסרים מחשש שמא יוריד את הכפפה מהיד במהלך הליכתו ברשות הרבים כדי להסיר כינה העוקצת אותו, ולמעשה המשנה ברורה כותב שהמנהג להקל בזה, אמנם ‘ראוי לכל בעל נפש להחמיר', וכשנמצאים בצל קורת הרה"ק מי לא רוצה להיות 'בעל נפש'?
אך אחד המשתתפים הראה לי שהכפפות שלו עשויות כך שקצה האצבע מבצבץ מחוץ לכפפה, ויתכן שבכאלו כפפות לא שייכת הגזירה האמורה".
באיזו תובנה מיוחדת מסימנים אלו – תוכלו להחכים את לומדי הדף היומי בהלכה?
“בימים אלו אנו לומדים את סימן ד"ש, שעוסק בדיני ‘שביתת עבדו', ובאמת שבזמננו זה לא שייך כלל, כאשר העבדות אסורה על פי החוק הבינלאומי, אמנם כולנו מקוים שבמהרה יבא משיח וכל אחד מישראל יהיו לו עבדים רבים שישמחו ויתחננו לשמש אותו.
אך המעניין הוא שהלומדים בביאורים ומוספים יראו חידושו של הגר"מ פינשטיין זצ"ל, שמבקש ללמוד היתר ליציאה לרשות הרבים כששעון היד ענוד על ידו, מההלכה שנאמרה לגבי יציאת עבד בחותם עבדות שעל גופו.
הרי שדברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר, וזו המעלה הגדולה של לומדי דף היומי בהלכה שלא מדלגים על שום סימן בשולחן ערוך".
כאשר הגענו לשדה התעופה בקרקוב
עוד מספר הרב סגל שליט"א: “סיום המסע היה ביום ראשון בעיר ‘קראקא' (כיום ‘קרקוב') כאשר זכינו להתפלל תפילת ערבית ב'בית הכנסת הרמ"א', ולהשתטח על קברם של גדולי הפוסקים, הרמ"א והב"ח ובאר הגולה ושאר גדולי עולם הקבורים שם, כאשר התחננו לפניהם “בתורתכם אנו עוסקים במשך כל השנה, אנא בקשו עלינו רחמים שנזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות את כל דברי התורה הקדושה".
… כאשר הגענו לשדה התעופה בקרקוב, התברר לנו שיש איחור בהמראה לזמן לא ידוע, ואז התיישבו במקום כמה מהמשתתפים, ומסרתי בפניהם שיעור דף היומי במסכת סנהדרין, ובדיוק כשסיימנו את הדף – הגיע הזמן לעלות למטוס ולהמריא!
בסיום הלימוד דיברנו על כך, הרי אנחנו עומדים בעיר גדולה של חכמים וסופרים, שהיתה בזמני הזוהר שלה רבות בשנים מגדלור של תורה לכל קצוות תבל, וכעת שוממת היא מתורה, ואיזו זכות נפלה בחלקנו לשבת במקום כזה לעסוק באותו דף גמרא שגדולי עולם עסקו כאן במקום לפני רבות בשנים!
סיפרת לנו בראיון הקודם שבכל מקום חדש שאתה מגיע אתה נתקל בשומעי שיעורך, האם גם הפעם זה קרה?
האמת שלא ציפיתי לזה בנסיעה למקומות שכאלו, אמנם הופתעתי כאשר בסיום המסע בזמן ההמתנה בשדה התעופה בקרקוב ניגש אלי יהודי, ושואל אותי האם אתה במקרה הרב סגל מדרשו, כשעניתי בחיוב, אמר לי הרי אתה ‘מורי ורבי', כאשר הוא משמש מגיד שיעור ב'עמוד היומי' בגמרא של ‘דרשו', וכבר זמן רב שהוא מתכונן לשיעורים ע"י שמיעת השעורים שנמסרים על ידי ב'דרשו' במסגרת ה'דף היומי', ויש לו הכרת הטובה גדולה על השיעורים הברורים המסייעים לו בהבנת הדברים ובהסברתם לשומעי לקחו.
אגב, לאור הביקוש של לומדי ‘עמוד היומי' – לאחרונה בתחילת מסכת עירובין השקיעו באגף המדיה של ‘דרשו' לפצל את השעורים שמסרתי על ‘הדף היומי' באידיש ובעברית – כך שיותאמו ללומדי העמוד – שעורי הוידיאו למסכת זו מתייחדים בכך שלצד ההסברה הברורה בס"ד, מוצגים בפני הלומד ציורים הנחוצים מאוד להבנת מסכת זו!
אמנם האברך לא מתגורר ב'קרקוב' אלא ב'בית שמש' הסמוכה למקום מגורי, אך היינו צריכים לנדוד עד פולין הרחוקה כדי להיפגש יחדיו…".
עד כאן דבריו של הרב סגל שליט"א, ומכאן ברכתנו אליו שיתקבלו תפילותיו לרצון לפני אדון כל, ויוכל להמשיך בהרבצת התורה רבות בשנים.