הגה"צ ר' אלימלך בידרמן כותב, ששמע לבאר בדרך צחות את לשון חז"ל 'כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה' (תענית כ"ט.), שהכוונה היא שכמו שאם אחד יראה את חבירו אוכל בשר שמן בתשעת הימים אז הוא בוודאי יצעק עליו בקול רעש גדול שהוא פורץ גדר, כך גם צריך לקיים את הסיפא של משנכנס אדר מרבין בשמחה, ואם יראה את חבירו מסתובב בפנים נפולות יוכיחו על כך בכל תוקף, וידרוש ממנו להסיר את העצבון ולשמוח בשמחה של מצוה. (באר החיים)
יש שנהגו לתלות בחודש אדר שלט
יש שנהגו לתלות בחודש אדר שלט שבו כתוב 'משנכנס אדר מרבין בשמחה', ומנהג זה מובא בשו"ת אפרקסתא דעניא, לקט הקמח החדש, הליכות שלמה ועוד.
בספר מנהגי מהרי"צ הלוי (ראב"ד לונדון) מובא שמנהגו היה לתלות שלט מקושט ומעוטר בפסוקים ובציורים הקשורים לחודש אדר ומזל דגים, מגילת אסתר ומצוות הפורים, והיה כתוב בו משנכנס וכו'.
וכאשר נשאל מדוע בחודש אב לא תולים שלט 'משנכנס אב ממעטין בשמחה' השיב, שבחודש אב אין צריך תזכורת, כיון שאנחנו עדיין חיים בגלות, ושלוש פעמים ביום אנו מתפללים ולירושלים עירך ברחמים תשוב, וכן בברכת המזון, וממילא אבילות החורבן עומדת תמיד לנגד עינינו, ואין צורך בתזכורת נוספת. אולם בחודש אדר תולים, כדי להזכירנו שלמרות שאנו נמצאים בגלות ועדיין לא זכינו לבנין בית המקדש, מ"מ יש מצוה להרבות בשמחה ולזכור את הניסים שעשה לנו הקב"ה בימים ההם, ועי"ז נתעורר להתפלל ביתר שאת וביתר עוז שנזכה גם אנו לישועת ה', ויקויים בנו 'תשועתם היית לנצח ותקוותם בכל דור ודור' בבנין ביהמ"ק במהרה בימינו.
מה צריך לעשות למעשה בשביל לשמוח
דעת הגרש"ז אויערבך שאין צורך להרבות בפעולות של שמחה, אלא עיקר הדין הוא להסיר מליבו בימים אלו כל דאגה ועצב.
הנימוקי אורח חיים הביא מש"כ בשער יששכר, שכל דבר שמרבה אצלו שמחה יש בזה מצוה, ולכן לא פירטו חז"ל באיזה אופן ירבה בשמחה. וראה בשו"ת צפנת פענח שכתב שאין שמחה בלא אכילה ושתיה.
הגר"ח קניבסקי נשאל מה צריך לעשות למעשה בשביל כך, והשיב, היינו ללמוד יותר, (וכתב שלכן השו"ע השמיטו, כי הנפק"מ היא לעניין ללמוד, וללמוד צריך תמיד. ואכמ"ל), ולעניין משנכנס אב ממעטין בשמחה – היינו שילמד הל' אבילות.
ובפעם אחרת נשאל במה מבטאים את ההלכה (מלבד עצת חז"ל שהוא זמן מסוגל לדון עם העכו"ם), והשיב שאם יש לו סיום או שמחה, יראה שיעשנה בחודש אדר. ואם אין לו שמחה – ישתה קצת יין בכניסת החודש. [ומנהגו ומנהג אביו הקה"י לשתות בכל ראש חודש מעט יין, ובר"ח אדר הוסיפו קצת יותר]. (דרך שיחה)
הגרי"ג אדלשטין אמר שמסתבר שהכוונה היא להרבות בשמחה של מצוה ולהתחזק בעבודת ה' בשמחה.
בספר המכתם כתב 'להרבות בשמחה האמור משנכנס אדר, לא נאמר להרבות מאכלים ובמשתאות, אבל (- אלא לשמח) לב העניים והאביונים ובכללה כל שמחת מצוה'.