שנה חלפה מאז הסתלק בעל המנגן האהוב על ילדי ישראל מזה דורות, רבי אלתר יכנס זצ"ל, שהיה מוסר נפשו על חינוך ילדי ישראל לאהבת תורה ויראת שמים. שוחחנו עם בנו, הרב שלום יכנס, שפתח את השיחה במעשה נפלא.
לפני שבוע הייתי בחתונה, והנה אני רואה שם כ"ק מרן אדמו"ר מפיטסבורג שליט"א. אומנם איני חסיד, על אף שהשורשים של משפחתי באים מחסידי צאנז, אבל את הרבי מפיטסבורג אני מכיר עוד ממתי שהיינו ילדים, למדנו יחד באותה הכיתה. ניגשתי אליו להציג את עמי והוא מיד זיהה ושמח מאוד לראותי.
מטבע הדברים, תוך כדי שיחה, ניגשו אנשים נוספים להושיט יד לשלום לרבי, אנשים שקרובים אליו ויש לו היכרות עימם, ופעם אחר פעם הוא הציג אותי בפניהם ואמר "אתה יודע מי זה? זה הבן של הרבי שלי, רבי אלתר!". כמובן שאני הסמקתי עד שורשי שערותי, אבל הרבי אמר לי דבר נפלא שלא הכרתי קודם לכן.
"הרבי מקוצק היה אומר", כך סיפר, "שהוא למד תורה אצל כמה תלמידי חכמים, אבל על אחד מרבותיו הוא יכול לומר בפה מלא שהוא לימד אותו תורת אמת, זה הרבי שלימד אותו לקרוא. זה בוודאי תורת אמת, ועל זה מושתת כל הלימוד שלו.
"אביך לימד אותי לקרוא", אמר הרבי מפיטסבורג, ולכן ראוי שתהיה לי הכרת הטוב גדולה במיוחד אליו".
הדברים הללו נכנסו ללבי, וגרמו לי להסתכלות חדשה על כל מה שאבא שלי עשה. הוא לא רק ששר וניגן, הוא לא רק האהיב את התורה והמצוות על ילדי ישראל, זה דבר גדול ועצום, אבל יותר מזה, הוא הכניס להם את היסוד הכי בסיסי, הוא לימד אותם תורת אמת.
יושב לו יהודי בן ארבעים בסוכה, ומתענג על זיו כבודה, והוא לא יודע שבעצם השמחה המיוחדת שיש לו בסוכה ובלולב, נזקפת לפחות בחלקה, לשירים הללו שאבא שלי שר ושחדרו ללבו בימי ילדותו, ועיצבו את כל ההסתכלות שלו על המצווה הזאת, למשך כל ימי חייו!!! זה תורת אמת!
והאמת, שעוד קודם לכן, בשנה האחרונה, חשבתי רבות על השאלה שניקרה לי בראש. כיצד זכה אבי מורי לכזאת השפעה עצומה על הציבור כולו??? הרי בעלי מנגנים יש רבים, מלחינים יש בשפע, מלמדים לא חסר, כיצד אירע שדווקא הוא זכה לחולל כזאת השפעה עצומה???
רק כדי להמחיש את ההשפעה האדירה שלו, הרי דבר ברור הוא שבכל בית בישראל, בליל הסדר, מספרים על פרעה שהלך עם פיג'מה באמצע הלילה. מי המציא את הרעיון הזה??? זה היה הוא, אבא זצ"ל.
הרעיון הזה תפס כל כך חזק, עד שלפני תקופה לא ארוכה, נכנס בני לפני חתונתו לאחד מגדולי ראשי הישיבות כדי לבקש את ברכתו. אותו ראש ישיבה, שהוא גדול בישראל, שאל את בני לשמו, ואמר לו שקוראים לו יכנס. "אתה קשור לרבי אלתר?", וסיפר לו שבביתו היו הקלטות של רבי אלתר דלוקות ללא הפוגה, ואפילו הוא עצמו הפיק מהן תועלת בעבודת ה'.
אז איך באמת זכה אבא לכזאת השפעה עצומה???
אני חושב שהתשובה טמונה במאמר חז"ל שכל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים, וזה דבר שהיה מאוד מורגש. היראת שמים שלו היתה ממש בשלמות, והיא באה משולבת עם ענווה מופלאה.
לאבא זצ"ל היה שם עולמי. בכל מקום שהוא הגיע אנשים זיהו והיו מיד מגיבים על השירים והניגונים שלו.
לא פעם יצא לי לראות שאנשים ניגשו אליו והודו לו בחום על כך שהוא השפיע לטובה על הילד שלהם וגרם לו לשנות דרכיו בזכות המוזיקה הייחודית שלו. אבא היה פותח זוג עיניים תמימות, ושואל "אני??? באמת???", וזה היה חוזר על עצמו שוב ושוב, לפעמים אפילו פעם אחר פעם באותו מעמד, ותמיד הוא היה מופתע לשמוע על כך כמו בפעם הראשונה.
ולמה? כי מבחינתו הוא לא היה איש של קריירה, הוא לא ראה את עצמו כזמר גדול או איזה מוזיקאי דגול… הוא פשוט היה איש פשוט, נכנס עם הגיטרה, שר ומשמח והולך הלאה לדרכו. שום דבר לא יותר מזה.
פעם חגגנו לו מסיבת יום הולדת בהפתעה, אני קיבלתי את התפקיד להביא אותו למקום, כאילו בשביל פגישה חשובה. אבל ההפתעה לא היתה מוכנה כראוי וביקשו ממני לעכב את כניסתו בכמה דקות עד שיסיימו להתארגן.
אמרתי אבא שהפגישה מתאחרת קצת, ונחכה כמה דקות. לפתע אני שם לב שהוא נעלם לי? אני פונה כה וכה ורואה שאין איש! אבל אז שמתי לב שיש מאחורי, בית כנסת, ומיד הבנתי.. הוא בטח השתחל לשם. נכנסתי לבית הכנסת והוא כבר ישב עם גמרא פתוחה ולמד בשקידה.
(מתוך מאמר נרחב בלקראת שבת)