סיפר המשפיע הרה"ח רבי אברהם מרדכי מלאך שליט"א:
שמעתי מהרה"צ ר' צבי מאיר זילברברג שליט"א שסיפר, שהגאון הגדול רבי עקיבא איגר הגיע לווארשא, כמדומני, ובווארשא היה חיידר והזמינו אותו לבוא לבחון את הילדים, כיתה ז' בערך, ילדים בני אחד עשרה.
רבי עקיבא איגר נכנס ודיבר איתם בלימוד ושאל שאלות והכל הולך נעים, ופתאום רע"א מקשה קושיא. אפשר לדמיין שקושיא שרע"א מקשה זה באמת קושיא של ר' עקיבא איגר, זה לא סתם קושיא.
והילדים עומדים שם ואף אחד לא יודע איך לענות, ומסתכלים פה ומסתכלים שם. עד שילד אחד אומר, 'אהה, יש לי תירוץ'. ואמר מה שאמר ור' עקיבא איגר מאוד התפעל, ואמר, 'כן ענית נכון'. המבחן הסתיים והמלמד אומר לילדים שיכולים ללכת לחצר לשחק. ורע"א נשאר לשבת שם לדבר עם המלמדים, ורע"א מסתכל על החצר ואז הוא נאנח, אנחה חזקה.
שאלו אותו, 'מה קרה?' אמר להם, 'אני יגיד לכם. כשאני הייתי ילד אז חשבתי על השאלה הזאת והיא היתה לי קשה מאוד והייתי באותו גיל של הילד הזה שענה לי את התשובה וגם אני חשבתי על התשובה הזאת. אז אני הייתי ממש כמוהו. אבל אתם יודעים מה החילוק בינינו? אני אחרי שחשבתי על התשובה רקדתי כמה שעות לבד בבית מקצה אל קצה, קפצתי ורקדתי משמחה שעלה לי תירוץ כזה. ואני מביט על הילד הזה, שעלה לו לחשוב על תירוץ גאוני, ומה הוא עושה עכשיו? משחק בחצר כמו כולם, הוא לא נהיה מרוגש מזה, הוא לא רוקד, הוא לא קופץ משמחה. מה יכול כבר לצמוח מילד כזה אם ככה הוא לומד, בלי שמחה?'
וסיפר ר' צבי מאיר, שביררו אחרי הילד הזה, שאחר כך עבר לגור בלונדון והוא היה עם הארץ מדאורייתא ומדרבנן, כלום הוא לא ידע. ורע"א תלה את זה על דבר אחד. לא שאתה לא לומד, אלא שאתה לא לומד בשמחה. איפה השמחה? איפה החג ה' לנו? איך אתה ניגש לתורה עם כזו חמיצות, עם ההרגשה של מה העבודה הזאת לכם?
•
בירושלים היה חי הגאון ר' נטע פריינד זצ"ל, והוא היה מלמד בחיידר עץ חיים, ומדי פעם היה נוסע מבני ברק אל החזון איש להתייעץ איתו על חינוך וכו'. היה פעם שר' נטע נכנס וכנראה הוא היה כבר עייף והוא נכנס עם פרצוף כזה חמוץ, וכשהוא עמד בדלת, אמר החזון איש, 'נטע, עם פרצוף כזה אתה מחנך ילדים יהודים?'. ככה הוא אמר, מי שמלמד ילדים יהודים אסור לו להסתובב עם פרצוף חמוץ, תמיד צריכים את החיוך, כי אתה הוא זה שמחנך את הדורות הבאים לתורה.
ר' נטע התיישב ושאל אותו, 'רב'ה, מה, לא יכול להיות שיש לפעמים מצב כזה שהרב'ה צריך להיות קשוח עם התלמידים?' תשמעו מה אמר לו החזון איש. 'אנחנו יודעים שיש שני קניינים. יש קנין חזקה ויש קנין משיכה. יש דרך למשוך אליך וזה קנין משיכה, ויש דרך של חזקה, שהוא עושה מעשה בעלות להראות שאני בעל הבית'. אמר החזו"א, 'מכל סוגיות הש"ס יוצא שקנין משיכה הוא קנין יותר טוב מקנין חזקה. אתה שומע נטע? יש שתי דרכים איך תופסים ילד כדי ללמד אותו. יש קנין משיכה שאתה מושך אותו, מדברים איתו דברים המושכים את הלב, עם חיוך וגישמאק. ויש דרך נוספת, ביד חזקה אמלוך עליכם, עם כל הברען. חבל, כי קנין משיכה זה הקנין המועדף בכל הש"ס, במשיכה משיגים הרבה יותר. באופן של שמחה, הכל באופן של חג'.
(אסדר לסעודתא)