את כל כשרונותיו העצומים ומיטב כוחותיו השקיע רבי נח בהצתת אש האמונה בליבות יהודים שאינם מודעים לאמונתם.
את בנין ישיבת ״אש התורה״ בנה בכוונה תחילה סמוך למקום שממנו לא זזה שכינה מעולם, הכותל המערבי. את המקום פוקדים רבים מבין אחינו התועים, ובמקום זה הדליק רבי נח את הניצוץ.
את היהודי הצדיק והיקר רבי מאיר שוסטר זצ"ל העמיד באופן קבוע ברחבת הכותל, וכל אימת שמגיע סטודנט תוהה או כל יהודי רחוק אחר ומבקר בכותל, בא עימו רבי מאיר שוסטר בדברים, זה מתחיל משאלה תמימה כמו ״מה השעה״ באנגלית, ומשם ואילך נכנס עימו לשיחה כשהוא מציע לו לעלות ולאכול ארוחת צהרים ולהשיב את נפשו במעט יהדות בישיבת אש התורה הסמוכה.
מכאן ואילך היתה המלאכה מוטלת על רבי נח לנסות ולהשאירו בישיבת אש התורה לכל הפחות לשבועיים ימים. הזמן שעמד לרשותו של רבי נח עמד על רבע שעה. בזמן זה הוא אמור לנסות להצית בקרבו את אש האמונה ולהציע לו ללמוד על יהדותו בישיבה.
כל סטודנט הוא עולם בפני עצמו ולכל אחד צריך למצוא מסילה אחרת ללבבו. וכאן באה גאונותו העצומה של רבי נח לידי מיצויה המלא.
*
אחד מסוגי הדו שיח שהתנהלו לרוב בין סטודנטים שהובאו מן הכותל המערבי בחדרו של רבי נח ב״אש התורה״ היה בנוי כך:
״מה אתה מעדיף, להיות עשיר או שמח?״ – שאל רבי נח.
״שמח״.
(היו כאלו שענו: שניהם. להם היה רבי נח אומר: לא הצעתי לך את שניהם.)
יפה מאוד, יש פה קורס איך להיות שמח ומאושר, אורך הקורס שבועיים. – היה רבי נח מציע.
אני מוכן אבל מועד הטיסה שלי הוא מחר.
תבקש הארכה מסוכן הנסיעות. – הציע רבי נח.
אבל בשבוע הבא מתחילים לימודי האוניברסיטה.
אפשר לדחות את תחילת הלימודים בשבועיים.
אבל בשבוע הבא יש לסבתא שלי יום הולדת, היא לא תסלח לי אם לא אגיע למסיבה.
״חבל ששכחתי לומר לך, בסוף הקורס מקבלים כאן מילגה מיוחדת של עשרת אלפים דולר מממשלת ארה״ב״. – הוסיף רבי נח.
עשרת אלפים דולר?! אני כבר נרשם לקורס!
רגע. אבל מה עם מועד הטיסה?
אדבר עם סוכן הנסיעות.
ומה עם האוניברסיטה?
אשלח מכתב על איחור תחילת הלימודים.
ומה עם היום הולדת של הסבתא?
זה בסדר, אתקשר אליה מכאן ואשלח לה את איחולי.
״אני לא מבין״ – תמה רבי נח. ״מקודם שאלתי אותך מה אתה מעדיף עשירות או שמחה, אמרת לי שמחה. הצעתי לך קורס לשמחה ואז היו לך בעיות עם מועד הטיסה עם האוניברסיטה ועם יום ההולדת של הסבתא. רק אמרתי לך שיש כאן עשרת אלפים דולר ומיד הסכמת להשאר למרות כל הבעיות. עשרת אלפים דולר זה לא עשירות ובתחילת דבריך אמרת שאתה מעדיף את השמחה! מה קורה כאן.
הסטודנט עצמו היה נותר בדרך כלל מבולבל לגמרי. הוא בעצמו לא ידע מה הוא מעדיף.
ואז היה רבי נח מסביר: האדם מורכב מגוף ונשמה. הגוף רוצה הנאות ממשיות ופיזיות. ואילו הנשמה רוצה רוחניות, קשר עם הבורא עולם ושמחה. כששאלתי אותך מה אתה מעדיף עשירות או שמחה, אמרה הנשמה שמחה ואילו הגוף ישב בצד ולא התערב. אולם בו ברגע שהצעתי לך להשאר כאן שבועיים החל הגוף להתעורר משום שגוזלים ממנו את הנאותיו ואז התחילו התירוצים, מועד טיסה והיום הולדת של הסבתא. כשהצעתי לגוף עשרת אלפים דולר הוא הסכים מיד. עכשיו מה שנשאר לך זה להגדיר את עצמך, עם מה אתה מזדהה? עם הגוף? או עם הנשמה? האם אתה מגדיר את עצמך כבהמה שיש לה רק גוף? או כאדם שיש לו נשמה?
בדרך כלל היתה התשובה: כאדם עם נשמה.
״אם כך עליך ללמוד קצת על צרכי הנשמה שלך. מה היא רוצה וממה היא נהנית. תישאר כאן בישיבה ותלמד על הנשמה שלך״.
*
רבי נח טען שמעולם לא פגש יהודי שהוא אתיאיסט אמיתי. יש שמצהירים על עצמם שהם כאלו מחוסר ידיעה. מחינוך לקוי, או מתוך הרגל או כתוצאה מבורות ועם הארצות. אבל לאחר שיחה קצרה עימם מתברר שכל יהודי הוא מאמין.
באחד מהפעמים ששהה בחו״ל לצורך גיוס כספים למפעלים האדירים שעמדו בראשותו הוא מקבל טלפון מאחד מן הסטודנטים שקירב ליהדות שהוא מבקש שיבוא בדחיפות לביתו ביום פלוני.
רבי נח הגיע לבית התלמיד וראה שהבית מלא בעשרות אנשי משפחתו הקרובה והרחוקה של אותו תלמיד.
״כינסתי לכאן את כל בני המשפחה הקרובים והרחוקים. עם כולם דיברתי וכולם מאמינים חוץ מהדוד הזה שיושב שם בצד שאומר כל הזמן שהא אתיאיסט גמור. עכשיו תוכיח לו שצריך להאמין".
"חבל״ – אמר לו רבי נח – ״עשית את כל הטעויות האפשריות. ראשית, מעולם לא התווכחתי רק הסברתי. שנית, לא מתווכחים עם בן אדם בפני אנשים אחרים כי לא נעים לו להודות בטעותו. שלישית, וודאי שלא עושים זאת לעיני אשתו וילדיו. אבל בכל זאת תן לי כמה דקות ואראה לך איזה אתיאיסט הוא. התיישב רבי נח ליד אותו אדם והחל לפטפט איתו על דא ועל הא. בתוך הדברים אמר לו רבי נח שיש אנשים שראו ניסים מול עיניהם, האם גם אתה ראית ניסים?
בוודאי! – התלהב האיש – במו עיני ראיתי את דודתי ששכבה על ערש דווי בשעותיה האחרונות. הרופאים אמרו שהיא גוססת כבר. וכשסיפרו זאת לסבתי היא התיישבה עם ספר התהילים כל הלילה ובכתה בדמעות שליש. למחרת פקחה הגוססת אה עיניה. החלימה, וכעבור שבועיים עזבה את בית החולים בריאה ושלימה.
נאום האתאיסט!
"הרי לך דור מאמין לעילא ולעילא" – הפטיר רבי נח.
(מוסף שבת קודש פר' אמור תשס"ט)