מאת: הרב ישראל היימן
שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת ה' אֱלוֹקֵיהֶם (י ז)
בתחילת הפרשה מתרחש אירוע מעניין ויוצא דופן. משה רבינו עומד לפני פרעה בפעם המי יודע כמה בשליחות בורא העולם ומנסה להביא אותו להכרה במלכות ה' ו'לשכנע' אותו לשמוע בקולו ולהוציא את בני ישראל מארץ מצרים, אם לא כן תבוא מכת ברד נוראה על ארץ מצרים, שתכלה את האפשרות לחיות על פני אדמת מצרים מחוסר מזון.
שלא כמו בכל הפעמים האחרות, כאן מתערבים עבדי פרעה וטוענים נחרצות לפרעה: "עד מתי יהיה זה לנו למוקש, שלח את האנשים ויעבדו את ה' אלוקיהם, הטרם תדע כי אבדה מצרים"?
פתאום לעבדי פרעה יש מה לומר… הם מצדדים בטענתו של משה רבנו ומעיזים פניהם מול פרעה. מה קרה עכשיו ומהי הטענה של העבדים של הטרם תדע כי אבדה מצרים?
מקרה מעניין והיסטורי אירע לפני מאתיים שנה בחדרו של מצביא צרפת המפורסם נפוליאון.
כידוע שאיפתו של נפוליאון הייתה לכבוש את כל העולם. הוא יצא למלחמות ארוכות ושהסבו אבדות רבות לכל הצדדים במהלכן הוא אכן כבש שטח אחר שטח ומדינות רבות. שנים של הצלחות מזהירות עברו והחלום שלו – לשלוט על כל העולם, כבר היה נראה בהישג יד.
אז הגיעה שנת תקע"ב והחורף שלה, נפוליאון שהיה תקוע בעומק רוסיה, התקשה לנהל מלחמה בחורף הרוסי המשתק, הכוחות בחזית הלכו ונחלשו, נפוליאון החל לראשונה לספוג מהלומות וכישלונות. הוא נאלץ לסגת מכמה חבלי ארץ אותם הוא כבש ולנסות להתארגן מחדש. רוסיה שראתה את חולשתו ניצלה את המצב ואיגדה סביבה מספר מדינות שעוד לא נכבשו כולל בריטניה שהייתה אז מעצמה גדולה וחזקה, הם יצאו יחד להילחם ולנסות להביס את המצביא שהאגדות סיפרו עליו שהוא בלתי מנוצח.
ביום סגרירי אחד דפק שלישו של נפוליאון
גם במצב הפחות טוב שבו היה צבאו של נפוליאון, זו עדיין הייתה משימה לא קלה בכלל. נפוליאון וצבאו היו עשויים ללא חת, הוא עצמו ניהל טקטיקות מלחמה לא שגרתיות ואפילו שכבר הצליחו להשיג אותו מעט משטחים מסוימים עדיין המלחמה הייתה נראית ארוכה ומסוכנת. מאידך, עוד ועוד מדינות וצבאות הצטרפו לקואליציה נגד נפוליאון והחשש שגדול שלו היה שכל הכח של הצבא הבלתי מנוצח שלו הולך להתפוגג מול התנגדות אדירה כזו.
ביום סגרירי אחד דפק שלישו של נפוליאון על דלת המפקדה האישית שלו וביקש להכניס שליח מיוחד שמייצג את מדינות האויב כשלטענתו הצעה מיוחדת במינה בפיו.
נפוליאון הסכים והשליח שהיה לבוש בהידור נכנס פנימה.
הוא הציג הצעה מעניינת שעל פניו הייתה נראית קוסמת לחלוטין, לפיה נפוליאון ייסוג מכמה חבלי ארץ שיסוכמו במשא ומתן מהיר ומנגד המדינות הנלחמות יודיעו על סיום הלחימה ועל עצירת ההתנגדות. אמנם אין בזה שליטה על כל העולם, אבל במצב החזית כרגע לנפוליאון יש רק מה להפסיד מהמשך הלחימה כי ככל הנראה הוא לא יחזיק מעמד עוד הרבה זמן מול הצבאות האדירים שהתאגדו נגדו.
נפוליאון שמע את הדברים ושאל כמה פרטים. בליבו הסתפק מיד נפוליאון האם מדובר על הצעה רצינית המגיעה מתוך מקום אמיתי של רצון לסיים את המלחמה או על מלכודת מתוחכמת שנועדה לגרום לו לסגת מרוסיה ולהביס אותו לגמרי. הוא ביקש מהשליח כמה דקות להרהר בעניין בכובד ראש.
נפוליאון קם ממקומו והחל להסתובב בחדר הלוך ושוב בצעדים מהירים כשמצחו מכווץ ממאמץ חשיבתי. תוך כדי הילוכו בחדר נשמטה הכומתה המפורסמת בעלת שלש הצלעות שעיטרה את ראשו של נפוליאון ונפלה על רצפת החדר לרגליו של השליח שעמד בצד. הוא התעלם והמשיך להסתובב במעגלים ולחשב את כל האפשרויות.
כעבור דקות אחדות הודיע נפוליאון לשליח המיוחד שהוא מסרב לקבל את ההצעה כי היא אינה רצינית ושיודיע לשולחיו שהם לא יצליחו להפיל אותו למלכודת אותה הם טמנו לו…
השליח שניסה לשכנע נתקל במבט אטום. נפוליאון הסביר לו דבר פשוט. הלא אם ההצעה הייתה אמיתית ומטרתה הייתה שאני יישאר מצביא צרפת ורק ייסוג מרוסיה, לא היית מזלזל בי כך והיית מרים את הכובע שנפל למרגלותיך. אם לא התייחסת להתרחשות שקרתה 'בטעות', כנראה שתפיסתך הבסיסית היא שכבר אינני מצביא צרפת אפילו, בעיני רוחך אתה ושולחיך כבר רואים אותי כאדם מנוצח ופשוט ולא כראש מדינה.
השליח חזר על עקבותיו, נפוליאון המשיך להילחם. הסוף ידוע – הוא נוצח לחלוטין והוגלה לאי בודד שם סיים את חייו בחרפה.
רבי יהונתן אייבשיץ מבאר את טענתם של עבדי פרעה: מיד כשמשה יוצא מלפני פרעה בזלזול עם סיום השמעת ההתראה (יעויין באור החיים עה"פ 'ויפן ויצא מעם פרעה' שהיה בזה זלזול בפרעה ובמלכותו), באים עבדי פרעה וטענתם בפיהם: משה מזלזל במלכותך, זה לא התחיל היום אלא עוד כאשר היה משה ילד קט, אז הוא הוריד את כתר המלכות מעל ראשך. הוא יודע משהו שאנחנו לא יודעים… למשה ברור שבסופו של תהליך מלכות פרעה וארץ מצרים יחדלו מלהתקיים. כל עוד שהיו כאן מכות שגרמו לנו לקושי רב עוד היה ניתן להבליג, אבל מכה כזו שתהרוס את הארץ עצמה ותגרום שלא תהיה אפשרות לחיות כאן בכלל מחוסר אוכל ותבואה זה כבר דבר אחר. משה שכבר הוריד לך את הכתר ממשיך ומזלזל בך ולא מתייחס אליך כמלך בכלל, הוא כנראה יודע שמטרת הבורא שבשמו הוא מגיע היא להוריד אותך מכיסאך לגמרי. לכן צריך להיכנע ולשמוע בקולו.
אבל פרעה ממשיך להתעקש!
הוא קורא למשה חזרה ומציע לו הצעה חדשה. פרעה מוכן לתת לבני ישראל לצאת, אבל הוא רוצה להשאיר את השליטה בידיו. הוא יחליט מי יוצא ומי לא.
הוא לא מוכן בשום אופן להכיר בעליונותו של בורא כל העולמות, הוא לא מוכן להבין שיש כוח עליון יותר חזק ממנו.
גם כאן הסוף ידוע… מי שלא מכיר בכח האמיתי מפסיד הכל! מי שלא נכנע לבורא עולם לא נשאר ממנו כלום!