וַיְהִי הַדָּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם (ז כא)
ידועים דברי חז"ל (סנהדרין צא ע"א), שבזמן אלכסנדר מוקדון באו המצרים ותבעו את כל הכסף שאבותינו לקחו מהם לפני יציאת מצרים, שנאמר: "וישאלו איש מאת רעהו ואישה מאת רעותה".
הקשה על כך רבי שלום שבדרון זצ"ל: הלוא המצרים העשירו את ישראל גם במכת דם, כפי שאומר המדרש, מדוע, אפוא, ויתרו המצרים על הכסף שנלקח מהם במכת דם, ומפני מה לא תבעו מישראל להשיב להם את התשלום על כדי המים שנקנו מהם בכסף מלא?
עוד קשה, נראה כי היהודים צריכים היו לעשות יד אחת ולא למכור מים למצרים, כך שימותו עד האחרון שבהם. מדוע בכל זאת הם מכרו להם מים? ואם תאמר: המצרים הכריחו אותם למכור, או אז קשה, כיצד יתכן שהמצרים שילמו על מה שיכולים היו להוציא בכוח?
על כורחך, מתרץ רבי שלום, שהתרחש כאן נס מופלא:
הבה נתאר לעצמנו את התנהלות הדברים:
נדמיין כי מכת דם הייתה קורית אצל הנאצים… קצין אס.אס. מתקרב אל יהודי באושוויץ, אשר מפרפר מפחד רק למראה פניו, ושואל: "מה יש לך ביד?"…
"מים"– משיב היהודי.
"תן לי את זה" – פוקד הנאצי ולוקח מידו את הכד. הוא מציץ בו לרגע ואומר: "זה לא מים, זה דם…".
"אני מצטער" – משיב היהודי – "חשבתי שזה מים". הוא נוטל בחזרה את הכד, והנה הוא מחזיק בידו מים…
"תן לי" – הנאצי מחזיק, והמים הופכים לדם.
– "מה קורה פה?"
"אני מצטער", אומר היהודי, "באמת הייתי רוצה לתת לך את זה, אבל כשאתה מחזיק את הכד המים הופכים לדם…".
"יש לך פתרון בשבילי?". הנאצי צמא.
"לא נעים לי", כך בן שיחו, "אבל שמעתי שמשה אמר שאם תשלם…". "כמה?", קוטע אותו הגוי.
"הייתי נותן לך בחינם… אבל אם צריך לשלם, אז תן לי משהו סמלי… חצי פראנק…".
הנאצי זורק לו חצי פראנק – והכד נשאר מלא בדם… מעלה לפראנק שלם – וזה עדיין לא הופך למים… רק כשהקב"ה החליט שאותו גוי מסוים שילם מספיק בהתאם לרשעותו – נותרו המים מים.
היהודים במצרים פחדו מן המצרים הנוגשים אותם פחד מוות, ולכן לא היה ביכולתם לדרוש מהם לתת להם כסף. לכן דאג הקב"ה שכל אחד ואחד ישלם בדיוק את המגיע לו בהשגחה פרטית מופלאה ומיוחדת במינה.
יוצא שעל כל כוס מים ועל כל מצרי הייתה השגחה פרטית ועד שהוא לא שילם כמה שהוא צריך לשלם לפי הרשעות שלו זה לא הפך להיות מים לפיכך – מסביר רבי שלום – לא היה שייך שיבוא למצרים שייח' סעודי עשיר ויקנה את כל היאור בעשרה מליארד דולר ויחלק מים חינם אין כסף… שכן כל אחד ואחד שילם סכום אחר, בדיוק בהתאם לרשעות שלו!
משום כך לא הייתה אפשרות בתקופתו של אלכסנדר מוקדון לתבוע את הכסף בחזרה, שכן לא היהודים היו אלו שקבעו את מחיר המים, אלא המצרים בעצמם… כל אחד שילם כמה שהיה חייב לשלם!
(מתוך סט הספרים – מתוק האור יציאת מצרים)