דרשו
  • פרשת השבוע
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח לימוד שנתי לכלל תוכניות דרשו
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • העמוד היומי
    • חוברת עיון העמוד להורדה
    • פניני העמוד היומי
    • הרב מנחם דריימן – עברית
    • הרב דוד בוק – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב דוד הופשטטר – אנגלית
    • הרב ירמיהו לעסין – אנגלית
    • הרב עמרם בינעט – אידיש
    • הרב שלמה סטרו – ספרדית
    • הרב אריאל דוד סותהון- ספרדית
    • הרב מאיר ערערא – צרפתית
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
  • הדף היומי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב מאיר שפרכר – מורחב
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – אידיש
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • 60 שניות על הדף היומי
  • דף היומי בהלכה
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מקוצרת – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מלאה – עברית
    • הרב דניאל אברהם – ספרדית
    • הרב שמואל לרדו – ספרדית
    • הרב ישראל גנס – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב שלמה פריינד – אידיש
    • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • הרב יונה פיינהנדלר – הלכות שבת
    • סיכום הלכות שבועי
  • תלמוד ירושלמי
    • להורדת חוברות קנין ירושלמי ופרטי התכנית
    • הרב אליהו אורנשטיין- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב יצחק שאול קנייבסקי- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב שמעון שפיצר- אידיש
    • שיעורי 'הדף היומי בתלמוד ירושלמי' להאזנה ולהורדה – הרב עמרם בינעט
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • הלימוד היומי ב'דרשו'
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • מפת קו התוכן
  • רישום לתוכניות הלימוד
  • חדשות ‘דרשו’
  • אוצרות האתר
    • גלרית דרשו
    • וידאו שחייבים לראות
    • יארצייט של צדיקים וגדולי ישראל
    • דרשות
    • שיעורי דרשו לשמיעה והורדה
    • קול העם
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • אנשים מספרים
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • חמישה דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי זכרון יארצייט הילולא של צדיקים וגדולי ישראל
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
דף הבית מאמרים פרשת שבוע וארא תקופה קצרה אחרי פטירתו של מרן הגרא"מ שך זצ"ל, נכנסתי לבית רבינו, והוא פנה אלי בשאלה: "ודאי ראית את הצוואה של הרב שך שכתב שהוא מבקש שילמדו משנה אחת לעילוי נשמתו, או 'מחשבה אחת של מוסר'". "אם כן, אני רוצה שתגיד מה יותר גדול ממה, משנה אחת, או מחשבה אחת של מוסר?"

תקופה קצרה אחרי פטירתו של מרן הגרא"מ שך זצ"ל, נכנסתי לבית רבינו, והוא פנה אלי בשאלה: "ודאי ראית את הצוואה של הרב שך שכתב שהוא מבקש שילמדו משנה אחת לעילוי נשמתו, או 'מחשבה אחת של מוסר'". "אם כן, אני רוצה שתגיד מה יותר גדול ממה, משנה אחת, או מחשבה אחת של מוסר?"

עד כמה צריך להתרחק מהשפעה של חברה רעה, ומה ערכה של התגברות אחת על היצר הרע | שיחה מרתקת עם ראש ישיבת 'אמרי משה' הגר"י מישקובסקי ומשגיח הישיבה הגרא"ז שוב, על מה שראו ושמעו אצל מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל
כ' טבת תשפ"ה
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

יעקב א. לוסטיגמן

וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ אֶל דְּבַר ה'   (ט כא)

בהמשך לרצף המאמרים הנפלאים שאנו מביאים בשבועות האחרונים, מאת מקורביו הגדולים של מרן רבינו הגראי"ל שטיינמן שליט"א, הלא הם ראש ישיבת 'אמרי משה' הגאון רבי יהושע מישקובסקי ומשגיח הישיבה הגאון רבי איסר זלמן שוב, אנו שמחים להגיש השבוע בפני הקוראים פרק נוסף מאותה סדרת מאמרים שזוכה להתקבל בהתלהבות עצומה בכל שדרות הציבור.

את השיחה פותח הגרא"ז שוב בהקדמה על גדלותו המופלאה של מרן זצ"ל: "אנשים רבים שואלים מה בעצם היתה גדולתו של מרן ראש הישיבה זצ"ל. במה הוא היה מיוחד במינו, הוא היה גאון עצום בתורה, מבין מופלא בחינוך, חד בדרא במידות מיוחדות, אבל אם יורשה לי הייתי אומר שהחלק הכי דומיננטי אצלו היה לעשות את רצון ה'! זה מה שעמד לנגד עיניו במשך יותר ממאה שנות חייו, ללא הפסק וללא היסח הדעת. הוא היה סמל ודוגמה ליהודי שחי בכל רגע נתון עם התחושה שהוא מחויב לעשות את רצון ה', ובודק את עצמו בכל רגע ובכל שניה אם הוא אכן מתנהג כרצון ה'. שום דבר אחר לא עניין אותו, חוץ מהשאלה האחת והיחידה: מה הקב"ה רוצה ממני עכשיו?".

עוד מספר הרב שוב: "סיפר לי הרב יעקב צבי רוזנשטיין שליט"א שליווה את מרן זצ"ל לבדיקת ראיה במרפאתו של פרופ' בלומנטל, ומרן לא הסכים בשום אופן שיקדימו את תורו לפני אחרים.

"רבינו ישב כל הזמן עם עיניים מושפלות, ולפתע הוא רואה בהלה ושומע קול המולה. הוא שאל מה קרה ואמרו לו "רעידת אדמה". באותו רגע, בלי שנתן לעצמו שבריר של שניה כדי לעכל את מה שמתחולל מסביב, הוא נעמד על רגליו ובירך ברכת "עושה מעשה בראשית", כמו שכתוב בגמרא ובהלכה שצריכים לברך כשמרגישים רעידת אדמה. שמחה גדולה נשפכה על פניו, הוא היה מאושר מאוד שזכה לברך ברכה זו. זה היה מדהים לראות שאפילו לרגע קט הוא לא איבד את ישוב הדעת שלו, גם ברגעים כאלו שאנשים בדרך כלל  שוכחים שהם בעצם צריכים לברך 'עושה מעשה בראשית'.

אני רוצה שתגיד מה יותר גדול

הגר"י מישקובסקי מבקש להמחיש את האמור מזווית שונה: "תקופה קצרה אחרי פטירתו של מרן הגרא"מ שך זצ"ל, נכנסתי במוצאי שבת לבית רבינו, והוא פנה אלי בשאלה: "ודאי ראית את הצוואה של הרב שך שכתב שהוא מבקש שילמדו משנה אחת לעילוי נשמתו, או 'מחשבה אחת של מוסר'".

"אכן, אישרתי באוזני רבינו שכמובן ראיתי את הצוואה, מי לא קרא ולא שמע על הבקשה הזאת של הרב שך…

"אם כן, שאל רבינו, "אני רוצה שתגיד מה יותר גדול ממה, משנה אחת, או מחשבה אחת של מוסר?".

"אני לא ניסיתי אפילו לחשוב. השבתי למרן בביטחון מלא שמשנה אחת בוודאי יותר גדולה, כי זה הרי חלק מהתורה, וכל אות מאותיות המשנה היא נצח נצחים וגדולתה היא עד אין מספר.

"אבל מרן זצ"ל הפתיע אותי ואמר לי שלא כדברי: "נכון, משנה אחת היא דבר גדול ועצום כמו שאתה אומר, אבל במחשבה אחת של מוסר יש יותר עילוי נשמה, כי במחשבה אחת של מוסר יכול אדם לגרום לעצמו להתייצב על דרך טוב, ולשנות את עצמו לכל החיים, כך שהוא ילמד הרבה משניות ויקיים הרבה מצוות ברמה גבוהה יותר, כל ימי חייו בזכות אותה מחשבת מוסר".

"נפעמתי מהדברים ושמרתי אותם על לוח לבי. לאחר תקופה פגשתי את דודי, ראש ישיבת באיאן הגאון רבי חיים יצחק פקשר שליט"א, וסיפרתי לו מה ששמעתי מפי רבינו. ענה הגרח"י פקשר ואמר: "כמובן שנכונים דבריו של הגראי"ל שטיינמן, אבל זה כשמדובר במחשבה אחת של מוסר כמו מחשבות המוסר שלו… אני בכלל לא בטוח שאנשים רגילים יכולים לעשות כזה שינוי נרחב על ידי מחשבה אחת של מוסר…".

"לטובת הקוראים, אני אמחיש ואחדד למה התכוון דודי שליט"א, כשהוא דיבר על 'מחשבת מוסר של הרב שטיינמן'. מעשה היה עם אברך מוכר בבני ברק שהיה מתעסק במכירת ספרים לצורך פרנסתו, והיה קרוב מאוד למרן ראש הישיבה זצ"ל. לימים נקלע אותו אברך לחובות כבדים והגיע לכדי פשיטת רגל ל"ע. נמנו חבריו ופנו לעזרת העסקנים שיסייעו לו לחלצו מן המיצר, והעמידו שלושה תלמידי חכמים שנטלו על עצמם את הטיפול בעניין להסדרת החובות וכו'. אחד מאותם שלושה תלמידי חכמים, היה מרן זצ"ל…

החובות הגיעו ליותר ממיליון דולרים!

"לאחר תקופה, כשכבר הסתיים הטיפול במקרה, אמר מרן הרגש נפלא של מוסר שהוא הוציא מהמקרה הזה: "אם הייתי שואל את אותו אברך מספר חודשים לפני שפשט רגל מה מצבו הכלכלי, מה הוא היה עונה? סביר להניח שהיה אומר שמצבו טוב יחסית, הוא הרי משקיע ומרוויח ומוכר וקונה, אמנם יש לו חובות של בין 50 ל-100 אלף דולרים, אבל ככה מנהלים עסק…

"אבל כשהתחלנו לאסוף את כל ההתחייבויות שלו ובדקנו כמה כסף הוא חייב, התברר לנו שלא היה לו מושג בכלל עד כמה גדולים הם החובות. הגיעו ליותר ממיליון דולרים!

"מה הפשט בזה? יהודי אומר לך שיש לו חובות של בין 50 ל-100 אלף דולר, וכשאתה מתחיל לברר אתה מגלה שיש לו חוב של יותר ממיליון דולרים. מה זה אומר? שהוא שקרן חלילה??? לא ולא, הוא תלמיד חכם ירא ושלם, בוודאי שלא עלה על קצה דעתו המחשבה לשקר חס ושלום.

"אז מה באמת קרה פה? התשובה היא שהוא עשה לעצמו חשבונות כאלו ואחרים, שלפיהם החובות שלו הם בעצם לא לגמרי חובות, כי הרי פלוני הבטיח להיכנס עמו לשותפות ולהשקיע 200 אלף דולר, ואלמוני כבר הזמין משלוח בשווי של כ-75 אלף דולר, ובעל העסק ויש מישהו שחייב לו 150 אלף וממילא יצא לו בסופו של דבר שכמעט לכל מיליון הדולרים שהוא חייב לאנשים יש לו כיסוי, למעט 50 או 100 אלף דולרים שנשארו בלי כיסוי ולכן הוא בחובות לא גדולים במיוחד…

"אבל כשנותנים לו את ספר החשבונות ביד, והוא רואה את שורת החובות מול שורת ההכנסות, כשמנטרלים את ההבטחות שלא עומדות להתגשם ואת החובות שהוא לא יצליח לגבות לעולם, מתברר שאין לו שום כיסוי לאותם מיליון דולר של חובות, ושהוא צריך עכשיו לארגן את כל מיליון הדולרים, במלואם, כדי כלסות את החובות שלו. זה השלב שבו הוא מגיע לפשיטת רגל לא עלינו!

"מזה אני רוצה שניקח מוסר לרוחניות", הוסיף מרן, "שואלים אדם מה מצבך הרוחני? והוא אומר שהמצב שלו פחות או יותר משביע רצון. נכון שיש לו שם כמה חטאים שהוא עדיין לא שב עליהם בתשובה שלמה, ושם יש לו כמה זדונות שלא כיפר עליהם כראוי ויש לו כמה שעות ביום שהוא לא מנצל כהלכה, וכמה מקרים שבהם הוא אמר לשון הרע או לא העביר על מידותיו כמו שהיה מצופה ממנו, אבל אלו דברים קטנים, בסך הכללי מצבו מצויין, יש לו יראת שמים והוא מתפלל שלושה תפילות ביום ואפילו לומד רוב שעות היום… באשר למה שהוא צריך להשתפר, ובכן, בתוך חודשיים או שלושה יגיע ראש השנה והוא כבר יעשה תשובה שלימה ויקבל על עצמו קבלות טובות ובשנה הבאה הוא יהיה במצב מאוזן יותר מבחינה רוחנית…

"אבל אז פתאום מגיעה העת, והאדם עולה לשמים, ומצמידים אותו לקיר. מה יש לך בחשבון הבנק שלך? תראה את שורת החובות ואת שורת הזכויות, ולא עלינו ה' ישמור ויציל, יש לו חובות של הרבה יותר ממיליון דולרים… הוא אפילו לא ידע עד כמה המצב שלו נורא ואיום… כמה צריך להיזהר ולהישמר שלא נגיע למצב כזה!!!".

"זאת היתה 'מחשבה של מוסר' של מרן הגראי"ל שטיינמן", מסכם הגר"י מישקובסקי, "לזה התכוון ראש ישיבת באיאן כשאמר שבמחשבת מוסר אחת של הרב שטיינמן אפשר באמת לגרום לעילוי נשמה גדול יותר מאשר בלימוד של משנה אחת".

אחת ההחלטות שהבאנו לפני מרן להכריע בהן היתה

עוד מוסיף הגר"י מישקובסקי, בעניין 'מחשבת מוסר' של מרן ראש הישיבה זצ"ל: "כשהקמנו את ישיבת 'אמרי משה', וקראנו את שמה על שם רבו של מרן עוד מהישיבה בבריסק, הגאון רבי משה סוקולובסקי זצ"ל, עברנו עם מרן על כל סדר היום וצורת ההתנהלות של הישיבה, כדי לקבוע בדיוק כיצד היא תיראה ואיך היא תתנהל.

"אחת ההחלטות שהבאנו לפני מרן להכריע בהן היתה האם יש לומר בישיבת את תפילת 'יום כיפור קטן' מדי ערב ראש חודש, כי המנהגים בזה חלוקים כידוע.

"השיב מרן שעל פניו לא היה באמת צורך לומר 'יום כיפור קטן' בישיבה קטנה, כי בחורים צעירים ששקועים בלימוד, אין להם הרבה עבירות וממילא זה פחות נצרך בגיל הזה ובמקום כזה, "אבל", אמר מרן, "אם יתרגלו לומר 'יום כיפור קטן' מדי ערב ראש חודש, יהיה להם מדי חודש רגע אחד שבו הם ייזכרו שהעולם אינו הפקר, יש דין ויש דיין, יש עבירות ויש גהינום ומי שרוצה להינצל מזה צריך לחזור בתשובה שלמה ולהשתדל להישמר מכל חטא ועוון, ומי שלא ישים לבו על מעשיו ייכשל בלי שום ספק בחטאים חמורים – ובשביל המחשבה הזאת, פעם בחודש, שווה לתקן שיאמרו 'יום כיפור קטן'. רק כדי שהבחורים יזכרו שיש דין ויש דיין!

"זאת בעצם היתה ההתייחסות שלו לכל מהלך החיים בעולם הזה. הדבר הכי גרוע שאדם יכול לעשות לעצמו זה להכליל את עצמו בגדר של "אשר לא שם לבו אל דבר ה'", מי שלא חושב כל הזמן מה הוא דבר ה', מה הקב"ה רוצה ממני עכשיו! ומי שלא שם את הדבר הזה לנגד עיניו, יורד ברוחניות ירידה מתמדת ויגיע לעמקי שאול רח"ל".

 

ניגשתי למרן זצ"ל והצגתי בפניו את השאלה

"ענף נוסף ב"אשר לא שם לבו אל דבר ה'", זה להתרחק מאנשים כאלו שהשפעתם רעה", מוסיף הגר"י מישקובסקי, "ובהקשר זה אספר מעשה נורא מאוד, שמראה כיצד היה מרן מתייחס לנושא הזה בפסקנות, ובלי שום אפשרות לסטות ימין או שמאל מדרך הישר.

"אחד מתלמידי ישיבה בה כיהנתי כר"מ היה צריך לעלות לישיבה גדולה, ורצה ללכת ללמוד בישיבה מסוימת, אבל היה לנו ספק בעניין, כי בסמוך לאותה ישיבה התגורר קרוב משפחה שלו, שאינו ירא שמים גדול, בלשון המעטה.

"היו מי שטענו שאסור לשלוח את הבחור למקום כזה, כי כשהוא יפגוש בקרוב משפחתו הרי לא יכול להתעלם ממנו ויצטרך להחליף עמו כמה מילים, וממילא הוא עלול לגרום לו להשפעה רעה.

"לעומת זאת הבחור עצמו טען שאין שום חשש כזה: "אני יודע שהוא לא אדם טוב, אני יודע שהוא איש פסול, וממילא אני יודע לשמור על עצמי מפניו ולא תהיה לו שום השפעה רעה עלי", טען הבחור בתוקף.

"ניגשתי למרן זצ"ל והצגתי בפניו את השאלה כולל דברי הבחור הטוען בכל עוז שהוא יכול לומד בוודאות שלאותו קרוב משפחה לא תהיה עליו שום הפשעה לרעה, גם אם הוא ידבר עמו מדי פעם.

"מרן זצ"ל ענה לי בחדות ובסגנון שלא הלם אותו בכלל… "תגיד לבחור בשמי, שאני אמרתי שהוא טיפש", כך אמר לי מרן, "תגיד לו שאמרתי שהוא טיפש! אין דבר כזה בעולם שאין השפעה, כל אדם נתון להשפעה של הזולת, על אחת כמה וכמה כשמדובר בבחור צעיר!".

"ופעם אחרת נכנס למרן ראש ישיבה שסיפר למרן, שברוך ה' הוא רואה ברכה גדולה בעמלו, וכל תלמידי ישיבתו הם בחורים יראי שמים, למעט בחור אחד שצריך שיפור גדול בעניין, כי הוא מדבר בצורה שאינה הולמת בחור ישיבה.

"השיב לו מרן "זה לא מדויק מה שאתה אומר!".

"אותו ראש ישיבה חשב שאולי מרן לא שמע אותו היטב, וחזר על דבריו שברוך ה' כל תלמידי הישיבה הם יראי שמים ואין להם בכלל בעיות ביראת שמים, למעט בחור אחד שלמרבה הצער עדיין לא זכה להרגיל את עצמו לדבר בשפה נקייה כמו שיהודי צריך לדבר…

"מרן שוב חזר על דבריו "זה לא מדויק, מה שאתה אומר!".

"התפלא ראש הישיבה וביקש הסבר, הרי הוא מכיר את תלמידיו ומרן אומר שזה לא מדויק, הכיצד???

"השיב לו מרן ואמר לו, אם באמת כדבריך שכל הבחורים מושלמים ביראת שמים למעט אותו בחור, איך ייתכן שהוא מדבר בצורה כזאת? הרי הוא בוודאי לא יעשה דבר שיגרום לכך שכל חבריו יוקיעו אותו ויתרחקו ממנו כמטחווי קשת. אם הוא מרשה לעצמו לדבר בצורה שאינה ראויה, זה אומר שלפחות חלק מתלמידי הישיבה האחרים אינם מושלמים ביראת השמים שלהם, ולכן אותו בחור מוצא לו בקעה להתגדר בה. ולכן, אם אין לכם השפעה על הבחור הזה עצמו, תוכלו להשקיע בחיזוק יראת השמים של כל שאר הבחורים בישיבה, וממילא כבר לא יהיו לו חברים שיסכימו לשמוע אותו מדבר כך, והדבר יביא לשיפור גם אצל אותו בחור בעצמו…".

 

"שמעתי מאבי מורי מעשה פלא, עם בחור אחד שנכנס למרן והושיט לו יד, ומרן הושיט לו בחזרה. הבחור שהיה לבו מר עליו בגלל העבירות שעשה אמר למרן "אם הרב יודע כמה חטאתי ופשעתי, לא היה מושיט לי את ידו".

"מרן לא נבהל וביקש שיפרט את חטאיו, והלה אכן עשה כדברי מרן. לאחר מכן שאל אותו ראש הישיבה, "האם קרה שהתגברת על היצר הרע שבא לפתות אותך לחטוא ואתה מיאנת והתגברת עליו?".

"השיב הבחור שכמעט ולא קרה כדבר הזה. אולי פעמיים הוא הצליח להתגבר על היצר הרע, אבל בדרך כלל הוא 'חסיד של היצר הרע' וכל מה שהוא ואמר לו לעשות הוא שומע בקולו.

"נענה מרן ואמר לו, אם כך הושט לי את ידך, אני רוצה ללחוץ אותה פעם שניה! אתה יודע כמה גדול הוא מי שהצליח להתגבר על היצר הרע שלו פעמיים? יש לך מושג מה זה אומר להתגבר על היצר הרע? זה הרי דבר נפלא ועצום, התגברת רק כי הקב"ה מבקש!".

"סיפר אבי מורי, שאותו בחור היטיב מאז את דרכיו עד שהיה להפך לאברך בן עלייה של ממש.

וארא חידודים לפרשה פרשת השבוע

אולי גם יעניין אותך

הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א
"אם ניתן לכל יהודי תלמיד חכם להחזיק ביד שלו את כתב היד של הרמב"ם, הידיים שלו ירעדו מהתרגשות"
משה רבינו התמודד עם כל הכלים. מה היה לו קשה כ"כ עם המנורה?
החיילים הסתערו על הבית בחושבם כי מדובר כאן במרגל...
הראשון לציון הרב הראשי לירושלים לשגריר הראשון של מרוקו בישראל: "ברוכים הבאים לנציג של המלך"
"הפקדתי ונושעתי"

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לקבלת המייל היומי שלנו – מדהים ומרגש – אחד ביום
החדשים באתר
מכתלי בית הדין

מכתלי בית הדין | שופטים תשפ"ו

לקראת שבת מלכתא

גיליון לקראת שבת - פרשת שופטים תשפ"ו

32 עמודים עם סיפורים מרתקים מגדולי ישראל

אוגדן עלוני השבת

אוגדן עלוני השבת | פרשת שופטים תשפ"ו

‫כל הסיפורים, חידושי התורה, הווארטים ומיטב העלונים לשבת בחוברת אחת

נר לשולחן שבת

נר לשולחן שבת | שופטים תשפ"ו

מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תכניות הלימוד של דרשו
    • קנין תורה
    • דף היומי בהלכה
    • העמוד היומי
    • קנין ירושלמי
    • קנין משניות
    • דף הכולל
    • חבורת ש"ס
    • קנין הלכה
    • קנין ש"ס
    • בני הישיבות
    • קנין חכמה
  • מידע לנבחני דרשו
    • רישום ל'דרשו'
    • לוח לימוד
    • לוח המבחנים
    • המבחנים הקרובים
    • מוקדי מבחן
    • ציונים ומלגות
    • מפת קו התוכן
    • סניפי דרשו גלובל
    • דיוור במייל
  • תוכן ומדיה
    • גלריה דרשו
    • שירי דרשו
    • חדשות דרשו
    • גיליון לקראת שבת
    • חוברת עיון העמוד
    • עלון אהלי העמוד
  • אודות דרשו
    • כתובת: הקבלן ,45 ירושלים
    • כתובת למשלוח דואר: ת.ד. 39061 ירושלים
    • אימייל: [email protected]
    • מוקד דרשו: 02-560900
    • פקס: 02-6540269
    • קו השיעורים והמידע:
    • 077-2222666 או 4992*
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.

הנהלת אתר דרשו מודיעה בזאת על כוונתה לעשות שימוש ביצירות יתומות לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים.
יצירות יתומות הן יצירות המופצות ברשתות החברתיות וברשת המקוונת ואשר בעל זכויות היוצרים בהן לא ידוע או לא אותר.
אנו עושים מאמצים מרובים על מנת לאתר את בעלי הזכויות, ולתת קרדיט הולם עבור השימוש ביצירות.
אם עשינו שימוש ביצירה שבבעלותכם בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק, אתם רשאים לפנות בהודעה אלינו על מנת שנחדול מהשימוש בצילום
וזאת בכתובת הדוא''ל: [email protected]
Created by JewTech
מפת תוכן
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיותניגודיות
  • רקע בהיררקע בהיר
  • קו תחתי לקישוריםקו תחתי לקישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
  • מפת אתרמפת אתר