הרב יאיר ארלנגר
יכלו הדיו והמילים, לתאר את גדולתו של ה"אביר יעקב" הלא הוא הרב הקדוש והטהור רבי יעקב אבוחצירא.
כגודל קדושתו ונפלאותיו, כך גם גדולתו בתורה ובכל מכמניה, רבי יעקב שעמל ויגע כל ימיו, זכה להעביר את תורתו בספריו המרובים על כל חלקי הפרד"ס
רבי יעקב זצוק"ל נולד לאביו הצדיק רבי מסעוד, בשנת תקס"ז בכפר תבועצמת שבמחוז תפילאלת שבמרוקו. עוד מקטנותו התפרסם בפרישותו וקדושתו.
רבי יעקב היה יתום מאב, והשקיע את כל כוחותיו בעסק התורה, לאחר היותו לאיש עזב את מקום הולדתו ועבר לגור בעיירה ריסאני שבתפילאלת בתוך המלאח (הגטו היהודי),
רבי יעקב אבוחצירא התפרסם בכל העולם כמלומד בניסים ושמו הפך לשם מופת, הוא היה עובד השם נפלא, וגאון עצום בנסתר ובנגלה. מקובל אף כי זכה רבי יעקב באופן קבוע לגילוי אליהו ז"ל, והנהגותיו ופעולותיו המקודשות הנחילו לו שם עולם בתורה ובצדקות.
סדר עבודת ד' של רבי יעקב אף הוא היה לפלא הוא שהקפיד מאוד על קדושת העיניים והמחשבה התפרסם בקדושתו ויראתו, הוא נהג להמעיט בשינה ובאכילה ולהרבות בתעניות וסיגופים, שני וחמישי ולפעמים מצאת שבת ועד ערב שבת. הוא הנהיג את עדתו באהבה ומכל רחבי המדינה היו משחרים לפתחו בשאלות. כשהיה רבי יעקב עובר ברחובה של עיר היו כל הנשים נכנסות לביתן, ומראות לידיהן את הצדיק הנשגב שעה שהוא צועד ברחובה של עיר גופו בארץ וראשי בגבהי מרומים.
כאמור רבי יעקב נודע כ"פועל ישועות" ידוע ומעשי מופת רבים סופרו עליו דמות הענק נודעה בקהל כי איש אלוקים קדוש הוא.
מאות ואלפי עדויות על כוח ראיתו הגדולה למרחוק, זו הבאה מכוח התורה שבו, התפרסמו, ואז נאספו לספר "מעשה ניסים" שנפוץ ביותר בין יהודי צפון אפריקה.
כך למשל סופר כי פעם אחת בהיות הרב יעקב אבוחצירא זצ"ל בעיר מראקש ושאל שם אם יש איזה סופר מומחה וירא שמים, אמרו לו יש תלמיד חכם שהוא מומחה בספרות והוא מקובל וירא שמים בתכלית היראה והוא ראש הסופרים של העיר. ביקש האדמו"ר שיביאוהו לפניו, בא הסופר אל הרב וביקש ממנו שיכתוב לו תפילין מהודרים ובתנאי שיטבול בכל שם משמות הקודש וגם שיכוון בהם את כל כוונת האר"י ז"ל, ואמר הרב לסופר שלא יחוש על ההוצאות כי מה שירצה יתן לו.
הסופר קיבל על עצמו והתחיל לכתוב הפרשיות בדיוק רב על כל פרט ופרט, והנה קרה לו שבאחד משמות
הקודש שכח הסופר ולא כיוון בו כלום, ורק אחרי שגמר הרגיש שלא כיוון מכיוון שקשה לו היה לכתוב
מחדש לא אמר לרב, בא הסופר אצל הרב ומסר לו התפילין, ראה הרב הכתב משובח והכל יפה,
אז התחיל להגיה התפילין עבר על כל אות ואות וכשהגיע לאותו השם שהסופר שכח לכוון בו עמד בו
והסתכל עליו הרבה, אז אמר לסופר, הנכון ששכחת לכוון בשם הזה כפי שאני מרגיש? הסופר הודה וביקש מהרב שימחול לו ושהוא מקבל על עצמו לכתוב תפילין אחרות…
ה"אביר יעקב" הרבה להסתגר בבית המדרש והיה מגיע לביתו רק בערב שבת. רבי יעקב עסק בתורה יומם וליל בכל עת ובכל זמן בקיאותו וחריפותו חכמתו והבנתו המבהילים בכל חדרי התורה עולים מתוך ספריו המגלים בקיאות בכל מכמני התורה. אף שרבי יעקב לא הסכים לקבל על עצמו את משרת הרבנות בעיר הרי שרבים פנו אליו בשאלות ותשובות, ואף בעניני פסקי דין שונים.
מסופר שפעם הגיע רבנו לישיבה של הרב רפאל אלבאז זצוק"ל התלמידים ישבו בישיבה והתחבטו בשאלה קשה בתוספות במשך כמה ימים עד שנמצאה דרך ליישב השאלה. כשהגיע רבי יעקב הציגו בפניו את השאלה, והוא התייגע בשאלה עד כדי שהזיע כמו בימי הקיץ הלוהטים. שלאחר זמן מה אמר להם ה"אביר יעקב" את אותם דברים שנאמרו על ידם אחרי כמה ימי יגיעה ועמל.
מעניין לציין את שכותב רבי רפאל אלבז בהסכמתו לספרי רבי יעקב "צדיק לברכה מניא זכותיה אכוליה כרכא נהירנא כאשר בא יעקב זצ"ל כמה פעמים עמנו במקומינו מראות אלוקים ראינו יראתו ועבדתו אשר לא תשנה, יראה טבעית לא מלמדת, ותפלתו זכה מעטרת ומיועדת, וכל מזימותיו על התורה ועל העבודה, … ולא אכחד מאדוני את אשר שמעו אזני וגם ראו עיני נפלאות מתורתו ויראתו וקדושתו של הרב המחבר זיע"א"
בשנת תרל"ט החל רבי יעקב אבוחצירא את מסעו לכוון ארץ ישראל כשבאמתחתו הספרים הקדושים שכתב ובשנת תר"מ בכ' בטבת נפטר בדמנהור שבמצרים, על פי ציוויו נקבר שם. יום פטירתו נחגג ברחבי התפוצות כהילולא דצדיקיא.
רבי יעקב זכה לכתב ספרים וחיבורים רבים אולם לא כולם יצאו לאור, ידוע על מספר חיבורים שאבדו ואינם כמו חיבור בשם "שבת קדש", ידוע גם כי הוא חבר שיטה על כל הש"ס פרוש ארוך ונפלא שנעלם אף הוא, בידי בני המשפחה מקובל שרבי יעקב ז"ל, כתב חבור קדוש ונורא על ספר עץ החיים למהרח"ו וכשסיים לכתוב חיבור זה נפל הנר ושרף את החיבור… רבנו הצטער על כך מאוד עד שמהשמים גלו לו שהדור לא היה ראוי לחיבור זה ועלה כולו לגנזי מרומים בעולמות עליונים.
רבי יעקב סרב להדפיס את ספריו בהיותו בחיים וכשעלה לארץ לקח את חיבוריו אתו, בניו רבי מסעוד ורבי אהרון הפצירו בו להדפיסם אך רבי יעקב סרב באומרו שלא ידפיסם עד שיברר בבית דין של מעלה אם ראויים הם להדפסה. לאחר פטירתו הופיע בחלום לבנו בכורו רבי מסעוד זצוק"ל וגילה לו שספריו ראויים ומקובלים, וראוי וכדאי להדפיסם. גם לרבי אהרון בנו הופיע בחלום ואמר לו שהספרים רצויים לפני המקום ושידפיסם. רבי אהרון לא התמהמה ובסיוע אחיו רבי מסעוד יצא לירושלים בשנת תרמ"ז בכדי להדפיס את הספרים.
מסופר שכשהגיע לירושלים ביקש להצטייד בהסכמות רבני ארץ ישראל בכדי לעטר את הספרים הקדושים, וכן בכדי לגייס את הכספים הנדרשים לדפוס, אולם רבני ירושלים סרבו לבקשתו, רבי אהרון הלך מאוכזב לבית אחותו ללון וכשנכנס התחיל לבכות, אחותו שראתה כי הוא בוכה ומאוכזב ניסתה לנחמו, "הספרים הם של רבי יעקב, הוא כבר ידאג להדפסתם…" ואכן בלילה בא רבי יעקב בחלום לרב אלישר מרבני ירושלים ותבע את עלבון בנו תוך שהוא אומר לו שאם בשמים הסכימו על הספרים יכולים גם הם להסכים על הספרים.
בבוקר חיפשו רבני ירושלים את רבי אהרון וביקשו לראות את הספרים משנוכחו בעומקם והיקפם של הספרים, נתנו את הסכמתם בה הם מעריכים את גודלו של המחבר וחשיבותם של הספרים, כמו כן ציידו אותו בתרומה הגונה להדפסת הספרים.
רבי אהרון התעכב בארץ ישראל עד שהדפיס את כל הספרים והפיץ אותם בעזרת אחיו רבי אברהם שהתגורר בטבריה.
אחר פטירתו של רבי יעקב, הייתה נערכת מידי שנה הילולה רבתי על קברו שבדמנהור, גם בקרב הגויים נודע שמו לתהילה, ואף הם היו מגיעים אחר מותו לפקוד את קבר הצדיק.
מאז הסכם השלום עם מצרים נערכות מידי שנה נסיעות המוניות לקברו, לתפילה ותחנונים.
מעניין לציין את שסיפר יהודי שעלה לקברו בשנים האחרונות. באחת הפעמים ראה היהודי ערבי מצרי הולך עם שבעת בניו, להפתעתו ראה שהאיש קורא לכל הילדים "יעקב",
לשאלתו השיב לו הערבי שאכן כל שבעת הבנים קרויים יעקב…
הערבי סיפר שהוא היה במשך שנים חשוך ילדים, כשהגיע להתפלל על קברו של הצדיק נענה, ומאז, כך החליט יקרא את כחל שמות ילדיו על שם הצדיק…
עד היום עולים רבים מבני מרוקו לקברו שבמצרים, כאשר בריכוזי תורה רבים בארץ נערכים סעודות הילולא לזכרו הטהור והקדוש. יהודי מרוקו נושאים את שמו הטהור בסילודין.
ספרי רבי יעקב אבוחצירא זצוק"ל
מַחְשׂוֹף הַלָּבָן – על התורה בדרך חכמת הקבלה' מלא וגדוש בחכמת האמת ובדברי האר"י ז"ל, בספר זה הובאו ביאורים רבים לתפילה על דרך הסוד, וכן דברי מוסר והתעוררות.
בִּגְדֵי הַשְּׂרָד – פירוש מקיף על ההגדה, מיוסד על פי חכמת הקבלה הזוהר הקדוש וכתבי האר"י ז"ל, וכידוע כל ההגדה היא מיוסדת על דרך הסוד ועל כן טבעי הדבר שרוב פירושי הרב מיוסדים על חכמת האמת, בנוסף באר רבנו באורך רב בשני באורים עמוקים את הפיוט חד גדיא שנתייסד בקדושה וטהרה על פי הסוד.
מַעְגְּלֵי צֶדֶק – באור פסוקים מהתנ"ך על פי סדר א"ב, דברי מוסר והתעוררות בנגלה ובנסתר, ומאמר נכבד אודות אותיות מנצפ"ך על פי תורת הסוד והקבלה.
גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ – שבעים פירושים למלה בראשית, הנדרשת בפנים מרובות ראשי תיבות גימטריות ומילוי וחילוף אותיות, המקפלים בתוכם עניינים עצומים ורמים, מחולקים לשלשה נושאים תיקון התשובה, תיקון השכינה, ותיקון ברית. ובתוכם י"ג עיקרי הדת הנרמזים מהמלה בראשית.
דּוֹרֵשׁ טוֹב – דרשות חשובות למועדים שונים, שבת זכור, מתן תורה, שבת הגדול, וכן דרשות לנפטרים ופטירת צדיקים. כולם בשפה ברורה ובנעימה קדושה, מדרשי אגדה ובאור מקראות בטוב טעם ודעת.
לְבוֹנָה זַכָּה – ספר תלמודי הערוך ומסודר כסדר פרשיות התורה, עם חידושים וביאורים של סוגיות מהתלמוד ומפרשיו הרש"י והתוספות בהקשר לפרשה.
אַלֵּף בִּינָה – באורים נפלאים על פסוקי פרק קי"ט שבתהילים המסודרים על סדר אלפא ביתא, שאלות רבות ודקדוקים רבים בלשון הפסוקים וביאור סודות עמוקים עליונים, דבר דבור על אופנו בחן ובטוב טעם.
פִּתּוּחֵי חוֹתָם – פירוש נפלא על התורה, בפשט רמז דרש וסוד ביאור עמוקות וגילוי צפונות במקראי הקודש בדרכי הפשט מוסר והתעוררות.
יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב – קמ"ה שאלות בענייני ממונות קידושין וגיטין בדינים הראויים לכל הזמנים ותשובות נפלאות מלאות בקיאות וחכמה רבה.
שַׁעֲרֵי אֲרוּכָה – ביאור פסוקים מהתהילים והתנ"ך על פי סדר א"ב בענייני תשובה, אלול, ויום הכיפורים. דברי תורה ומוסר בענייני התשובה הנרמזים מהפסוקים.
שַעֲרֵי תְשׁוּבָה – עשרים ושמונה פנים למלה תשובה בנגלה ובנסתר ובהם מוסר גדול לאדם החפץ לשוב אל קונו בתשובה שלימה, התייחסות מפורטת ברמז דרש וסוד ונגלה לתורת התשובה.