נראה שבעלי הגמ"ח לא כל כך נרעשו מהרעיון שלי. ייתכן שהם נתקלים בבקשות מוזרות יותר. לבסוף הסכים הפקיד לתנאי, הודה לי, הזכיר לי שאני מקיים כאן מצווה גדולה, ובירכני שאזכה למצוות וכל טוב

בשעה טובה ומוצלחת אירסתי את בני. לאורך התקופה, חיכיתי שהמחותן יביא את התשלום שהתחייב עליו. חיכיתי. בסוף, זה היה בחודש כסלו, התקשרתי אליו ושאלתי בדרך כבוד ונימוס כדרכם של מחותנים, מה נשמע ואיך ההכנות. תיבלתי בוורט או שניים, זה לא משנה כל כך ביחס לסכום המדובר, ושאלתי כבדרך אגב לא אגבית בכלל, מתי הוא יכניס את התשלום לדירה.

הוא אמר, "בניסן צריך להיכנס לי סכום גדול. יש גם איזה גמ"ח שנרשמתי אצלו לקבל הלוואה בתנאים נוחים, אולם מפני שהתורים שם ארוכים, אקבל את הכסף רק בעוד שלושה חודשים. אל תדאג, בעזרת ה' לפני פסח אכניס לך את הכסף כמו שהתחייבתי".

הוא באמת נשמע אחראי ורציני, אבל אני לא הייתי רגוע. רציתי כבר לראות את הכסף. חשבתי לעצמי, הרי המחותן נקב בשמו של הגמ"ח. המידע בידי, ואני הולך לעשות מעשה, לזרז את העניינים. נכנסתי למשרדי הגמ"ח, וביקשתי לדבר עם האדם שהתפקיד שלו יותר בכיר מבין המזכירים. אמרתי לו ככה: "יש לי כאן כסף כדי להפקיד בגמ"ח, ואני מבקש שלגבי הסכום הזה, תיתנו דין קדימה לר' משה, דהיינו, למחותן שלי".

היה בינינו דין ודברים. הוא טען שהשיקולים של הגמ"ח אינם נתונים לאנשים פרטיים, ומי שמפקיד כסף, מאשר בעצם ההפקדה שבעלי הגמ"ח יעשו בו כטוב בעיניהם, עד שתגיע העת להחזיר את הסכום. אמרתי: "אני מפקיד את הכסף, רק בתנאי שתיתנו לר' משה דין קדימה. אבל, אל תספרו לו שהפקדתי כאן כסף בתנאי כזה. ספרו לו איזה סיפור שתרצו, אבל שאני לא אהיה שם".

נראה שבעלי הגמ"ח לא כל כך נרעשו מהרעיון שלי. ייתכן שהם נתקלים בבקשות מוזרות יותר. לבסוף הסכים הפקיד לתנאי, הודה לי, הזכיר לי שאני מקיים כאן מצווה גדולה, ובירכני שאזכה למצוות וכל טוב. יצאתי מהגמ"ח שמח וטוב לב, מרגיש כמו אחד שיש לו רעיונות מוצלחים. המחותן הרי לא חלם שאני הולך לעשות משהו עם המידע שהוא הגיש לי בלי כוונה. היום יתקשרו אליו מהגמ"ח ויודיעו שהתור שלו הוקדם, ומחר אני כבר מקבל את הכסף לדירה.

יום המחרת הגיע, וכבר הפך לאתמול. חיכיתי שהמחותן ייצור קשר ויכניס את הכסף, אך חלומות ורעיונות שווא ידברון. אין קול, ואין כסף שיענה את הכול. אני ממש לא מבין מה הולך כאן. ברור לי שהכסף הגיע לידי המחותן, אבל הוא משאיר אותו אצלו…

למזלי, אני מחובר לקו השגחה פרטית, והוא בהחלט הועיל להוריד ממני את ההרגשה שאני מנהל את העולם. הבנתי שה' הכניס לי רעיון לראש, אולם התוכניות של בורא עולם שונות מהתוכניות שלי, ועליי להרכין את ראשי בהכנעה.

יום אחד אני מחייג לקו השגחה פרטית, נכנס למדור הסיפורים, ואז מכה באוזניי קולו של ר' משה, המחותן שלי! הוא מספר בהתרגשות רבה על סייעתא דשמיא מיוחדת ממש שהייתה לו, פלא פלאים, וכה דבריו הנרגשים:

"הייתי זקוק בדחיפות לסכום כסף גדול. ידעתי שבגמ"ח מסוים אני עומד לקבל כסף לקראת פסח, אבל אני צריך את הכסף עכשיו! והנה, באותו יום מתקשרים אליי מהגמ"ח, ואומרים לי שהקדימו לי את התור, ואני יכול לקבל את ההלוואה! וכל זה בלי שעשיתי שום השתדלות מצדי. לא התקשרתי ולא ביקשתי, שום דבר לא. הם פשוט התקשרו מעצמם! טרם יקראו ואני אענה!"

נדהמתי. כעת הבנתי, שחשבתי שאני יודע מה אני עושה. חשבתי שיש קשר בין השתדלותי לבין התוצאה שאני מעוניין בה, אבל יושב בשמים ישחק. הוא זיכה אותי לעשות מעשה טוב, מעשה של חסד, אבל משהו אחר לגמרי ממה שהתכוונתי. אני שמח שזכיתי להיות השליח לעזור למחותן שלי. ובקשר לכסף של הדירה, אל תדאגו. אם אני מספר את הסיפור כאן, זה סימן שהעניין הסתדר, ברוך ה'.

(מגזין השגחה פרטית מס' 152)