כספי חסכונות – לשים בבנק או בגמ"ח?
שאלתי את מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א: אדם שיש לו קצת כסף ויש לו ב' ברירות – או לשים בבנק ויהיה לו ריבית, עם היתר עסקא של רבי ניסים, ויחתן את ילדיו ועל ידי זה לא יפול על הציבור, או להניח בקופת גמ"ח? והשיב: "אם זה עם היתר עסקא טוב וברור, יעשה איך שרוצה". ושאלתי לענין עצה טובה, והסכים רבינו שאני יכול לומר לו שיש בכך עצה טובה אם יניח בקופת גמ"ח, כי מחמת כך יש לו מצוה כל הזמן. רבינו אמר לי כי החזו"א בשעתו אמר לו, כי רוב ההיתר עסקא הם שלא כדין.
היתר עיסקא בבנק? – "בשמים לועגים על כך"…
שאלתי כנ"ל גם את מרן הגראי"ל, והיה כאוב לשמוע על הרעיון להניח בבנק, ואמר כי יש ב'תוספת מעשה רב' שפלוני בא בחלום ואמר כי יש לו דינים מחמת ריבית, ושאל אותו: הרי היה היתר עסקא? והשיב – "דארטען לאכט מען זאך אויס פון דעם" (שם לועגים על כך). ומרן התעניין בכמה כסף מדובר, ואמר שאם זה לא הרבה כסף, לא כדאי בשביל כך להיכנס לענין של היתר עסקא.
החזו"א התיר להגראי"ל שטיינמן לא לקבל ריבית מהבנק עבור הישיבה
וסיפר [-מרן הגראי"ל]: בכפר סבא היה בנק קטן שמנוהל ע"י חרדי עם היתר עסקא, והיה לישיבה 5 או 10 לירות, ומנהל הבנק רצה שזה יהיה רשום על שמי ולא על שם מנהל הישיבה, ואחוז הריבית היה כחצי לירה, ומיאנתי לקחת, אבל כיון שזה על חשבון הישיבה שלחתי את ר' עקיבא טננבוים שישאל את החזון איש, והחזו"א השיב שמותר לי לא לקחת.
האם מותר למלווה לקבל עליה שקנה לו הלווה?
לוה קנה למלווה עליה לתורה, וזה שלא כדרכו, האם זו ריבית? תשובת מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א: "אם המלווה נזכר בכך בשעת מעשה, לא יעלה לתורה". ושאלתי: אבל לא לעלות לתורה 'מקצר ימיו', כדאמרו בגמרא לגבי מי שקוראים לו ואינו עולה? והשיב: "ריבית יותר מקצרת את ימיו".
המכונית שלא זכתה להסיע את הגר"ח קניבסקי
א' חוהמ"פ תשס"ו. סיפרה לי הרבנית [-קניבסקי] ע"ה, כי הוי עובדה שרבינו הוזמן לברית, והאב בא לקחתו עם מכונית חדשה. ורבינו נכנס והנהג לא הצליח להתניע את הרכב, וכמה שניסה לא הועיל. הזמינו מונית ורבינו נסע במונית. ואז הנהג שוב ניסה להתניע והרכב נסע ללא שום בעיה. שאלו רבינו לבעל הרכב: תאמר, האם אתה מלווה בריבית, השיב האיש: לא, אבל מכונית זו קיבלתי מחתני והוא מתעסק עם ריבית.
(ע"פ 'כל משאלותיך', הגר"א מן שליט"א, הובא ב'דברי שיח' בהר תשע"ח)