1. הסכנה הגדולה באכילת דגים בחלב
ידועים דברי ה"בית יוסף" שיש סכנה באכילת דגים בחלב, ורבנו בחיי מביא דעת הרופאים שדג וגבינה שנתבשלו כאחד מולידים תכונה רעה וחולי צרעת. בפתחי תשובה מוסיף גם שהוא הדין בדגים עם חלב וכן כתב בשו"ת אדני פז, אולם בעל ערוך השולחן כתב שרק בדגים וגבינה יש סכנת צרעת, אבל בדגים וחלב אין סכנה, וכבר נהגו כולם לבשל דגים בחלב ונחשב כמאכל חשוב ולכן אין חשש בדגים וחל
2. מה אמרו הרופאים?
בספר פחד יצחק מביא דעת רופאים, שמי ששותה חלב ממש ואחר כך אוכל דגים או להיפך, יש בזה סכנת מוות חלילה וחולי גדול וכבד מאד, וכך מביאים גם בשם ספר אוצר החיים למהר"י צהלון שהיה רופא מומחה לרבים וכתב שאין לאכול דגים לא עם בשר ולא עם חלב, שמולידים חולאים קשים
3. ומה עם דגים שמטוגנים בחמאה?
בשו"ת חינוך בית יהודה כתב שחקר אצל הרופאים והסיק, שבדגים המטוגנים בחמאה אין סכנה, רק המבושלים בחלב מפני שהדגים מקררים מאוד וגם החלב רע ומזיק מאד, וחמירא סכנתא מאיסורא.
4. למה באמת אסור לאכול דגים עם חלב?
בספרים האריכו להסביר איזו סכנה יש באכילת דגים עם חלב, וכתבו שכל דבר שנברא במים והוא מתערב בדבר שנברא ביבשה מוליד צרעת, ולכן חלב שיוצא מגוף הבהמה נחשב כבשר הבהמה, וכשם שבשר ודגים אסור מפני הסכנה, כך גם חלב ודגים אסורים. ויש שהוסיפו לכך על פי המובא בספרי הקבלה, שנשמות הצדיקים מתגלגלות לתיקון בדגים והרשעים בבהמות, ולכן אין לערב דגים בבשר, שאין הצדיקים והרשעים יכולים לדור במדור אחד כשם שאין קוברים אותם זה אצל זה.ת
5. האם הכל התחיל כשנפלה טעות סופר ב'בית יוסף'?
היעב"ץ כתב, שדעת רבנו בחיי אינה דעת חכמי ישראל אלא דעת הרופאים, ופוסקים רבים, בהם הרמ"א, הט"ז והש"ך, כתבו שנפלה טעות סופר ב"בית יוסף" והתחלף לו בין בשר ודגים לחלב ודגים.
יש שהסבירו שאין האקלים והטבע שווה בכל הארצות, ולכן הקילו האחרונים כי ראו אצלם שאין בו סכנה, וכן כתב הפתחי תשובה שבזמננו דשו בו רבים ואין בו חשש. אך גם בזמננו רבים מחמירים בענין
(מתוך העלון והספר שבת טיש)
יש מקורות לציטוט הנ"ל?
"ויש שהוסיפו לכך על פי המובא בספרי הקבלה, שנשמות הצדיקים מתגלגלות לתיקון בדגים"