הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין זצוק"ל עורר, כשיהודי ספרד עברו את הגירוש הנורא והאיום על לא עוול בכפם, שהרי היהודים היו נאמני השלטון ומקדמי הממלכה, ובכל זאת התנהגו אליהם בצורה הקשה והזוועתית ביותר, היה ברור אפוא לכולם שהקב"ה לא יוותר לספרדים על מעשיהם הנוראיים.
וראה זה פלא דווקא באותה תקופה יוצאת מספרד ספינתו של קולומבוס הספרדי, עם קבוצת תושבי ספרד והם שמגלים את יבשת אמריקה – ארץ כל האפשרויות… הם התעשרו והסתדרו יפה מאוד, והכל הרימו גבה תמהה לשמים, היתכן? היתכן להעניק מתנה כה משובחת למריעים כל כך לבניו של מקום?
והנה עברו כמה מאות שנים ואז גילו כיצד מה' יצא הדבר למען החיות עם רב, פורצת מלחמת העולם, ועשרות אלפי יהודים מוצאים את מקלטם באמריקה הגדולה, ומי גרם לכל זה, הספרדים בעצמם, הם אלו שהכשירו את היבשת המשגשגת לבואם והצלחתם של יהודים רבים בעוד כוכבה של ספרד שקע ועוצמתה נאבדה כמעט כליל.
מוסיף רבי משה מרדכי אפשטיין, דוד המלך אומר בתהלים (כח ה) "כי לא יבינו אל פעולות ה' ואל מעשה ידיו יהרסם ולא יבנם" כשרואים את מעשה ה' לחוד, לא מבינים את מעשה ידיו, ואף פעמים נראה ש"יהרסם ולא יבנם" חלילה, אולם כשרואים את הכל ביחד מבינים שאלו הן פעולות ה' הישרות והמטיבות.
ידידיי ראשי מוסדות "אגודת בן תורה" המחזיקים מספר כוללים חשובים וגולת הכותרת היא 'כולל י"ב שעות' באשדוד, בהם מגדלים תלמידי חכמים מופלגים ההוגים בתורה בכולל שתים עשרה שעות ביום, יצאו גם הם לאחרונה לזכות את אחינו בני ישראל להיות שותפים במפעלם הגדול.
המצב בארה"ב לא כל כך קל, ומה עוד שרבים ממחזיקי התורה התחייבו ואף תרמו כספים גדולים ל'קרן עולם התורה' שהקימו גדולי הדור עקב הגזירות הקשות על עולם התורה, כך שהדבר היקשה על הכוללים האחרים גם אצל תורמים שיש להם כבר מסורת של שנים שתורמים למטרה הנכספת, וכעת כספי המעשר שלהם נוצלו עד תום למען קרן חדשה.
באחת מקבלות הקהל הם פוגשים יהודי דתי
לאחר מספר ימים בהם 'העסק היה יבש' לחלוטין, באחת מקבלות הקהל הם פוגשים יהודי דתי שאינו משתייך למגזר החרדי, ומנהלים שיחה עמו. מתברר שהוא אוסף כסף עבור אחד ממוסדות ההסדר בהתנחלויות, ברור שכתובות משותפים לא ימצאו זה אצל זה… ובכל זאת הם שואלים אם נתקל בכתובת חדשה לא ידועה, והוא נותן להם שם שלא שמעו עליו, הוא ממחיש להם בדיוק איפה ביתו, איך נראה הצבע והגדר מבחוץ….
הם הולכים לפי התיאור שלו, ומיד מצאו את הבית, נקשו בדלת וליד הדלת פותח אדם הנראה כאברך גמור, גם ביתו פשוט למדי ומסתיר את עשירותו המופלגת, הם נכנסים ומספרים על הכולל המיוחד, בתחילה הוא מתייחס אליהם כמו מכלול עשרות המוסדות שמגיעים והוא מוסר לידם פתק איתו הולכים לגבאי הצדקה שלו, וזה אומר 50 או 100 דולר… הם מסרבים לקבל זאת באומרם שמדובר במשהו מיוחד, הוא שומע ואומר תבואו לפגוש אותי מחר בבית הכנסת… למי שמכיר את השפה זה בערך כמו לקבוע פגישה ביום השלישי של ראש חודש!… והם יוצאים בתחושה חמוצה, זה אומר עוד דחייה.
משהגיעו באותה ערב למארחים שלהם, שאלו אם שמעו על פלוני הגביר? הם הרימו גבה, פלוני הינו חבר טוב של בנם, לבקשתם מתקשר בנם לאותו גביר ואומר לו שהני תרי צנתרי דדהבי הם מכרים שלהם ויודעים עליהם הרבה, למחרת משהגיעו, מיד אמר להם אם אתם מכרים של פלוני, דינכם כבר שונה, והוזיל מכיסו סכום מכובד מאוד, והבטיח שבפעם הבאה יכפיל את תרומתו.
כן, מסתובב הוא האדם וכולו מלא בתכניות, מבקש להכתיב להקב"ה את סדר היום ולקבוע מה טוב ומשתלם ומה לא, ויושב בשמים ישחק למו.
(מתוך מאמר נרחב בגליון 'לקראת שבת')