מאת: הרב צבי גטקר
מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי (מז ט)
בשכונה בה אני מתגורר, כבר כמה שנים עמלים העסקנים לבנות בניין לבית הכנסת המרכזי, בית הכנסת ששוקק חיים, אלפי מתפללים ולומדים כל יום, והכל בקראון נמוך ועצוב, בצפיפות וכולי.
כמובן שנערכו מגביות, ונאסף ממון הרבה לבניית בית הכנסת, והתחילו..
מה זה אומר להתחיל לבנות בית הכנסת, ראשית כל, חודשים ארוכים של תכנון, אדריכלי, הנדסי, הכולל בדיקה עם מהנדסי בניה מהנדסי חשמל ומים, אדריכלי בנין, ואדריכלי נוף עיר, וכן פרופסורים מיוחדים לענייני טיב הקרקע והסלע, וכו' וכו'.
לאחר כל התוכניות הארוכות הללו ואישורם ע"י הרשויות, מגיעים מכונות חציבה ענקיות, והופכות את המקום המיועד לבור ענק, במשך שבועות נעקרים סלעים ממקומם, וטרקטורי שופל גדולים מעמיסים אותם אל משאיות שמפנות אותם לאתר השפיכה, ולאחר כ"ז ב"ה יש בור ענק ענק, שאליו נכנסים מכונות חציבה מסוג חדש.. שחופרות את עשרות היסודות, יחד עם צוות פועלים המכין ברזל ומלט הנשפכים אל החורים העמוקים.
שוין, ב"ה כבר חלפה כמעט שנה, נו, בטח כבר תיכף השלד יתנוסס, ונראה כבר בעיניים את התממשות החלום, אבל אז.. אז מגיעים עשרות פועלים, נמצאים בשטח מבוקר ועד ערב כפשוטו, ובמחילה, מהתבוננות שלי מהצד, אני פשוט לא מבין מה הם עשו שם כל היום, בבוקר אחרי שחרית הצצתי לראות מה קורה, ובערב לפני השקיעה הצצתי שוב, המקום נראה אותו הדבר.. פחות או יותר הזיזו כמה ברזלים מפה לשם, וקדחו פה ושם בסלע.. זהו!.
הרגשתי שזה פשוט נורא, אני חייב לדבר עם הקבלן, אמנם אני לא מבין גדול בבניה, אבל בכ"ז לא חבל על הכסף שהגויים הללו גונבים לקבלן ירא השמיים?. כל בוקר הוא מביא עשר פועלים, שמקבלים כ"א הון עתק בשכרו, והם פשוט לא עושים כלום.
והנה, נקרתה בפני ההזדמנות, הקבלן הגיע ללמוד עם החברותא שלו, אצלנו בכולל, מיד עטתי על ההזדמנות, ובשעת ההתארגנות, שאלתי בעדינות, ר' בנימין, יכול להיות שהפועלים לא עושים כלום?, יכול להיות שהם פשוט גונבים אותך?, אני לא רואה שהם עושים כלום, לא חבל על כספך?.
ר' בנימין חייך
ר' בנימין חייך, ואמר לי בוא ואספר לך משהו מעניין.
לאחרונה, לצורך עסקי היזמות שלי, נסעתי אל מדינת 'דובאי', שם נכנסתי למגדלי הענק, שנקראים, "בורג' חליפה", זהו כיום המגדל הגבוה בעולם, כמעט 900 מטר גובהו!, לא יאומן.
כשיצאתי מהפגישה, בבואי לצאת מן הבניין, עברתי על יד מיצג גדול, המראה את תהליכי בניית המבנה הגבוה בעולם, ה-בורג'. אתה מבין כמובן, שכקבלן ויזם, עניין אותי מאוד המיצג הזה, ובכן התבוננתי בו, וגם אני נדהמתי.
הבניין הזה נבנה בפועל 6 שנים, ע"י צבא ענק של 12,000 פועלים, המספרים של הבטון והפלדה והזכוכית, והצורות היצירתיות של שינוע כל דבר אל המרומים תוך כדי הבניה הם מהממים ממש, אבל אני נדהמתי יותר ממשהו אחר.
לאחר שרואים את ההסבר לשנות התכנון הארוכות, והמחוכמות, שבהם חישבו ויצרו את כל הרעיונות המעניינים, כיצד לבנות כזה בנין בלי שהוא יעוף ברוח או ישקע בחול וכדומה, רואים איך החלו בבניית הבניין, שכאמור לקח לבנו אותו 6 שנים תמימות. אך כשמתבוננים בחלוקה בין שנות הבניה של המגדל הענק, לבין שנות חפירת ויציקת היסודות, זה פשוט לא יאומן.
ובכן, 163 קומותיו של הבנין נבנו בפחות מ3 שנים. כלומר כמעט 900 מטר גובה נבנו והושלמו בתוך 3 שנים. ואילו היסודות שעומקן הוא 49 מטר בלבד!!, חפירתם ובנייתם ארכה, נכון מאוד, 3 שנים תמימות.
כי ככה זה ביסודות, אמר לי ר' בנימין, זה נראה כאילו הפועלים העמלים לא עושים כלום, לא רואים כל התקדמות בעיניים רגילות, אבל בעיניים מקצועיות, ההתקדמות היא משמעותית מאוד, אני כקבלן יראה לך כל יום כמה התקדמו, ואפילו יכול לומר לך ברורות כי ההתקדמות היא בקצב משביע רצון ממש.
כשסיימנו לדבר, חשבתי על המוסר השכל: כמה אנחנו משקיעים וטורחים בבניית בניינינו הרוחני, וכמה מזלזלים אנו בבניית היסודות, בבניית האישיות, בלימוד המוסר ועבודת המידות העמוקה.
חכמינו אומרים לנו, כי הייתה על יעקב אבינו תביעה על כך שאמר מעט ורעים היו ימי שני חיי, וכך אומר המדרש, "בשעה שאמר יעקב אבינו לפרעה "מעט ורעים היו ימי שני חיי וגו", אמר לו הקב"ה, אני מילטתיך מעשיו, ומלבן, והחזרתי לך את דינה ואת יוסף, ואתה מתרעם על חייך שהיו מעט ורעים?, חייך שכמניין התיבות, שיש מן "ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך – עד בימי מגורי", כך יחסרו משנותיך שלא תחיה כחיי יצחק, והן ל"ג תבות".
הגאון רבי חיים שמואלביץ, דייק במדרש, שהמילים המחושבות הם לאו דווקא מילותיו של יעקב אבינו ע"ה, אלא מחשבים מ'ויאמר פרעה', שגם על זה הייתה עליו תביעה.
וביאר רבי חיים, ע"פ דברי הרמב"ן, שסיבת שאלת פרעה, כמה ימי שני חייך, הייתה משום שיעקב אבינו עקב הצרות שעדו עליו כל ימי חייו, למן היום הראשון שנולד ועד אז, היה נראה עקב כך זקן עד מאוד, ולכן התעניין פרעה בן כמה הוא, והוא השיב לפרעה, כי אין הוא זקן, אלא רק 'קפצה עליו זקנה'.
והייתה תביעה על יעקב אבינו, מדוע כוח בטחונו ואמונתו בבורא כל העולמים לא עמדה לו, שיקבל את מצביו ביתר שמחה, ולא יראה עליו כל סימן מהם.
תלמידו הג"ר משה ראוכברגר זצ"ל מוסיף: יעקב אבינו הצטער מכך שנטרדה עלייתו הרוחנית, חייו שהיו חיי התעלות ורוחניות, נצטמצמו מטורח כובד הצרות והנסיונות, וזה היה נראה על פניו של יעקב אבינו, הקושי והצער שהיו מנת חלקו, עשו, ולבן שניסה להחטיאו, וצרת יוסף שהפריעה את מנוחתו ונמנע ממנו רוח הקודש. וגם הצער על יוסף עצמו, היה צער של רוחניות, על רוחניותו של יוסף, ועל כל תורתו שנשתמרה אצל יוסף ופתאום נעלמה ולא תמשיך יותר.
אבל בכ"ז הייתה תביעה עליו, לפי שבתחילת פרשת ויחי מבאר האור החיים הקדוש, שאמנם מתוך ימי חיי יעקב רק ה17 שהיו בארץ מצרים הם היו לכאורה חיים רגועים מלאים וגדושים, אבל השנים הללו אומר האוה"ח, 'החיו' את כל השנים שקודם לכן. והתביעה הייתה על יעקב אבינו, מדוע הוא לא חש שמחה גדולה מכך שהוא עובר צרות רוחניות שכאלו, שסופם טוב ומתוק.
הדברים היו מוקשים לי, מה שמחה יש בכך שהסוף יהיה טוב, איזו תביעה היא זו 'לשמוח בצרות'?, אבל בס"ד נראה לי שנפתח לי פתח להבנת הדברים. והמסר הוא מעודד ומחזק לכל אחד ואחד באשר הוא.
תוך כדי המחשבות על הבניין בדובאי, נפלה בליבי ההבנה, זו הייתה התביעה על יעקב אבינו, הוא בגדלותו הנוראה והנפלאה, היה צריך להרגיש ולהבין, כי בניין כמו שבטי קה, בניין בית ישראל העצום והנצחי, יסודותיו נבנים ברוב עמל ועמידה בצרות ובניסיונות, וכמו שאומר האוה"ח, כי שנותיו האחרונות, הם הפכו את כל השנים הקודמות לשנות שובע וטובה, לשנות 'חיים'. כלומר?, זו הכוונה!, כי כשמגיעים שנותיו האחרונות של יעקב, ועמ"י כבר מתחיל להתהוות, הרי מתברר למפרע כי השנים הללו לא היו שנות צער, אלא שנות הכנה, שנות חפירת היסודות.
כ"א ואחד לפעמים נפגש בזמן מהזמנים, בו הוא חש, כי כלו כל הקיצים, זהו, כשל כוח הסבל, אין לו כוח כבר לחישובים המייגעים, לקדיחות ולעבודה הקשה.
יהודי יקר, שים לב, הסבלנות משתלמת, אלו לא זמנים קשים, זה בסך הכל עידן היסודות, אם אתה חש מצוקה וקושי, אות הוא, כי עתיד גדול מסתתר לו מאחורי ערפל האופק. עוד קצת סבלנות ואיפוק, ותראה את התוצאות המדהימות, 'כי יהיה החושך, סיבת האורה'.