יעקב א. לוסטיגמן
"כשמדברים על חינוך, ועל עניין 'המאור שבה מחזירם למוטב', חשוב לדעת שלא תמיד רואים תוצאות מיידיות. אבל אסור להתייאש.
"גם אם אנחנו רואים שההשקעה לא מניבה תוצאה מיידית, שהילד לא בדיוק רץ לבית המדרש ללמוד מהבוקר עד הלילה, אסור להתייאש.
"חייבים להמשיך ולהאמין בילד או בבחור, להמשיך לאהוב אותו, להשפיע עליו אהבה עד שהמאור שבתורה ייכנס בו ויחזירו למוטב.
"זה גם לימוד גדול שאנחנו לומדים מהנס של חנוכה. הרי בני חשמונאי טיהרו את בית המקדש ומצאו רק פח אחד קטן של שמן זית זך חתום בחותמו של כהן גדול. השמן מספיק רק ליום אחד, למה להם למהר ולהדליק את המנורה? אולי עדיף לחכות שבעה ימים ורק אז להדליק את המנורה, למחרת כבר יגיע השמן החדש וכך יישמר הרצף…
"אבל לא… יש לך שמן? תדליק. אתה תעשה את המוטל עליך והקב"ה יעשה את השאר.
"שמעתי ווארט נפלא מאוד ממורי ורבי הרה"ק רבי משה מרדכי בעל ה'ברכת משה' מלעלוב זצוק"ל. הוא אמר על מה שכתבו בלידת יעקב ועשו "וידו אוחזת בעקב עשו", יעקב אבינו החזיק בעקב של עשיו בניסיון לעקוף אותו ולהיות הבכור.
"לכאורה היו צריכים לשאול את יעקב אבינו ע"ה, הרי על פי ההלכה כשאחד מהתאומים הוציא את ראשו, הוא כבר מוגדר כבכור. כאן, עשו הוציא לא רק את הראש. כל הגוף שלו כבר בחוץ ואתה עדיין מושך לו בעקב, מנסה להשיג אותו כדי להיות הבכור? זה כבר אבוד? זה בלתי אפשרי להפוך את התוצאה!!!
"אבל יעקב אבינו מלמד אותנו כלל גדול", אומר הרבי מלעלוב זיע"א, "אני לא יודע אם זה יעזור או לא יעזור", אומר יעקב אבינו, "אבל מה אני יכול לעשות? יש לי שתי אופציות. או להתייאש, או להמשיך ולהחזיק בעקב. אני לא מתייאש, אני עושה מה שאפשר.
"בזכות זה", אומר הרבי מלעלוב, "בזכות זה שיעקב לא התייאש והמשיך לנסות גם כשכבר לא נותרו לו סיכויים, בזכות זה הוא זכה שעשו מכר לו את הבכורה בהמשך תמורת נזיד עדשים, נגד כל הסיכויים…".
"אותו הדבר בחינוך הילדים, וגם בחינוך שלנו עצמנו. אסור להתייאש. אנחנו צריכים לעשות את המוטל עלינו, ולעשות זאת בשמחה, עם סבלנות, ועם הרבה הרבה אהבה לכל ילד ובחור. אנחנו נעשה את שלנו, והקב"ה יעשה את שלו.
וכשהקב"ה עושה את שלו בטוחים אנו בתוצאה. היפלא מה' דבר?…".
(מתוך שיחה שפורסמה ב'לקראת שבת')