רוני היה בחור צעיר לימים, כשהניצוץ היהודי שבקרבו התעורר והתלהט. הוא לא חונך על ברכי התורה והמצוות, הוריו שלחו אותו ללימודים באוניברסיטה וגם עודדו אותו לעסוק בתיווך מקרקעין, אולם נפשו וליבו כספו למשהו אחר, לחזות בנועם ה' לבקר בהיכלו.
באחד הימים גילה סמינר לבעלי תשובה שנערך בניו ג'רזי שבארה"ב – מקום מגוריו, ומאז – נפשו נכספה ונסחפה לדבוק בה', והוא זנח את כל תאוות העולם הזה מאחוריו. בתנאים כלכליים קשים למדי עלה ונתעלה במעלות התורה בישיבה לבעלי תשובה, וברבות הימים הוצע לו שידוך מתאים: נערה יהודיה, גיורת, בתו של איל הון נודע בארצות הברית. אמרו על אביה שהוא מיליארדר, אולם מהרגע שבתו ביקשה להיכנס תחת כנפי השכינה – הוא סירב לקבל את השינוי שהתחולל בה, ואסר עליה ליהנות מכספו. העושר שלה – היה נחלת ההווה ותקוות העתיד. היא גילתה את ה' יתברך, עברה גיור כהלכה והפכה לחלק מהעם היהודי.
ערב אחד הועמדה החופה של הגיורת הצעירה עם רוני שהפך לאהרן, כאשר בני המשפחה משני הצדדים נעדרים מהשמחה. הם בנו את ביתם מתוך מצוקה כלכלית, אולם מתוך אמונה בוערת ודבקות מוחלטת בדרך ה'. הבית הצעיר שבנו, כגודל חוזקו באמונה – כך חולשתו הגשמית. הזוג הצעיר התקיים בתנאי דוחק כלכלי קשה, ור' אהרן הרגיש שהדבר קשה עבורו מאוד. הוא נועץ בחבריו ובידידו, ובהמלצתם קיבל על עצמו ללמוד עם רעייתו מדי יום שיעור בשער הביטחון שבספר חובות הלבבות, כדי להתחזק באמונה ובביטחון בה'.
שנים קשות חלפו עליהם, שנות דוחק כלכלי כבד. נולדו להם כמה ילדים, ומצוקת הפרנסה הלכה והחריפה, אולם הם לא נבהלו ולא נפלו ברוחם. אחת היא להם: לומדים שער הביטחון, בוטחים בה' – אבא הטוב שבשמים. למרות הלחץ הכספי מעולם לא התלוננו ומעודם לא התאוננו על מצבם, אלא חיזקו את עצמם באמונה וביטחון בבורא עולם, הזן ומפרנס. בעיצומה של התקופה, שניהם עשו ניסיונות לפנות לעזרת בני המשפחה העשירים שלהם, אשר דחו את בקשתם בבוז ובלעג. "בחרתם לכם דרך משלכם" – נאמר להם, "תתמודדו עם התוצאות!" והם אכן התמודדו, אבל לא מתוך צער וכאב, אלא מתוך גבורה יהודית ואמונה בטוחה, בוטחים בה' ומייחלים לישועתו.
באחד הימים החליט ר' אהרן שבשלה השעה לעשות השתדלות לפרנסה. הוא לא העלה על דעתו לשנות את אורח חייו, אלא להקדיש מדי יום זמן כדי להשתדל לפרנס בכבוד. הוא זכר שבנעוריו החל לעסוק בתיווך, וגמר אומר לנסות שנית לעסוק במקצוע הזה. הוא לא קיווה להצלחה חריגה, ולא חלם להתעשר. הוא רק רצה לעשות קצת השתדלות, לפתוח לעצמו את שערי השפע קמעא. הוא לא שאף ליותר ולא ציפה להצלחה מסחררת, רק חיפש משהו להתחיל לעסוק בו.
אחד מחבריו סיפר לו על מבנה ענק בלב הפועם של מנהטן, שיורשיו מבקשים למוכרו. "אינני יודע אם זה חכם להתחיל ככה, בכזה סדר גודל", אמר החבר, והוסיף: "הם רוצים עבור הנכס ארבעים מיליון דולר. ארבעים מיליון, כבר שנים הם תקועים עם הנכס, איש לא מוכן לשלם עליו סכום כזה, הם לבטח יסכימו לשלם דמי תיווך הגונים אם תמצא להם קונה". ר' אהרן הלך לשוחח עם בעלי הנכס, והם אישרו את הפרטים וגם ניאותו לשלם שכר הגון.
עד כאן אין זה מפתיע, העניין הוא שצריך למצוא מישהו שירכוש נכס כזה. ר' אהרן בטוח בה', באמונה תמימה הוא מתקשר לעיתון מקומי ומבקש להכניס מודעה על נכס למכירה, לרציניים בלבד. המזכירה בעיתון המקומי ניאותה להכניס את המודעה, למרות שגיחכה בליבה. מדובר על נכס יקר מאוד, כזה הנמכר בידי אצולת המתווכים, בין אצולת משקיעי הנדל"ן. לא משהו שיימכר במודעה קטנה בעיתון מקומי. את מחשבותיה שמרה לעצמה, הכניסה את המודעה לעיתון, ר' אהרן שילם כמה דולרים עבור הפרסום ובכך תם העניין.
המודעה פורסמה, והפלא ופלא – בשעת ערב מישהו מתקשר לר' אהרן. הוא מזדהה כבעל חברה נכבדה העוסקת בנדל"ן, ומתעניין אודות הנכס המדובר. ר' אהרן משווה לקולו ארשת חשיבות, ומסביר כי עליו לבוא לפגישה כדי שיוכל להציג את הנכס ומעלותיו. לא חלפו כמה ימים, והעסקה הגדולה נחתמה. בעל החברה רכש את הנכס שהבחין בקיומו במודעה קטנה בעיתון מקומי, וחתם את החוזה במשרדי עורך דין מוכר ויוקרתי בלב מנהטן.
עם חתימת העסקה, שילם כל צד למתווך אחוז וחצי מדמי העסקה, ור' אהרן קיבל בבת אחת לחשבונו מיליון ומאתיים אלף דולר. כשהתפרסם שהנכס היקר נמכר, הכל שאלו מיהו המתווך המוצלח שהצליח למכור נכס שכזה. ר' אהרן הפך לכתובת של משקיעי נדל"ן, אלו מוכרים ואלו קונים, והוא לוקח אחוזים בדרך. קרנו הלכה ועלתה, הוא הוסיף לעסוק בתורה ובמצוות, כשהוא מקדיש זמן מועט מדי יום להשתדלות לפרנסה, בסגירת עסקאות תיווך מוצלחות, שמניבות לו הון רב.
את הסיפור סיפר הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א מפי בעל המעשה. והחידוש הגדול שבו אינו דווקא בכך שר' אהרן האמין ובטח בה' ונושע, אלא שעד היום – מתוך עושרו וגדולתו – הוא מוסיף ללמוד שער הביטחון בקביעות, מוסיף לבטוח בה' ולהאמין רק בו, והוא אכן זוכה לעשירות מופלגת. וללמדנו בא: הנה כי כן, הרי הקדוש ברוך הוא זן ומפרנס לכל. יהודים נתונים בלחץ הפרנסה, אולם כל מה שנדרש מאתנו הוא רק להאמין בה' ולבטוח בו, ורק בו.
וככל שנבטח בה' ונאמין בישועתו, כך האמונה שלנו תשפיע ותייצר מצב, היא תפעל בשמי מעל להביא לנו שפע. וכמו בפרנסה, כך גם בביטחון מפני חרדת המלחמה. בטחו בה' עדי עד, רק האמונה והביטחון בה' הם הערובה שלנו, הם נוסחת הקסם של העם היהודי לאורך כל הדורות. אחים יקרים, הבה נתחזק באמונה וביטחון בה', הבה נאמין כי הוא יושיענו ויגאלנו גם ממצבנו זה, ונזכה באמת לראות בחסדו הטוב ובישועתו.
(הרב צבי נקר – גליון בית יוסף)