לקראת ימי החנוכה הקרבים ובאים עלינו לטובה ,ברצוני לשוחח אודות יסוד חשוב, שהוא אחד הלימודים שהחג הזה בא ללמד אותנו. אך כהקדמה לנושא זה , עלינו ללמוד את סיפורו של יוסף הצדיק.
״שומרי המוסר" הבלתי מוסריים, חז"ל (מדרש רבה פח, א) מספרים לנו שבעת ההיא ,כאשר הואשם יוסף בהאשמות שווא וספג חירופים ועלבונות על כך, הוא חזר ושינן פסוק מסויים. אמנם זהו פסוק בספר תהילים, אולם חז"ל משייכים אותו ליוסף, ואומרים שבאותו זמן אמר יוסף פסוק זה: ״חרפת נבל אל תשימני" – שלא יבואני בזיונם של אנשים שפלים (תהלים לט, ט). יוסף קרא אל ה' וביקש, ״אנא ה', מתחנן אני לפניך! אל תשימני מטרה ללעג ולחרפה בידי אנשים בלתי מוסריים. מדוע צריך אני לסבול חרפה בידי אנשים שפלים שכאלה?"
אך עלינו לדעת שפסוק זה מתייחס לא רק ליוסף הצדיק, אלא לכלל ישראל במשך כל הדורות. חז״ל מלמדים אותנו כי ״כל מה שארע ליוסף ארע לציון״ – כלומר לעם ישראל, שכן ״יוסף״ בגימטריא ״ציון״ (תנחומא ויגש). חז״ל מגלים לנו כאן שהמאורעות שהתרחשו ליוסף בחייו הם אותות וסימנים למאורעות שיתרחשו לעם ישראל. ולאור מה שאירע עמו במעשה אשת פוטיפר נוכל ללמוד שבמשך הדורות, דוקא האומות הרחוקות כרחוק מזרח ממערב מלהיות נקיים , הן הן אלו שיכנו אותנו בשם ״יהודים מלוכלכים״.
פעם פסעתי באחד מרחובותיה של העיר ניו יורק .היה זה לפני כשבעים שנה, הלכתי ברחוב וראיתי גוי שיכור. האיש בקושי היה מסוגל ללכת. ריח רע נדף ממנו, וכל כולו אומר שפלות ובזיון. עם כל זאת, כאשר ראה אותי, הוא צעק לעברי, ״יהודי מלוכלך״.
…וזה מה שיוסף צפה מראש, שכל מה שאירע לו כעת ברחובותיה של מצרים עתיד לקרות גם ברחובות בבל, וכך עתיד להתרחש גם ברחובות ספרד וגרמניה, אנגליה וצרפת, והעולם המערבי כולו. היה זה סימן לכל ההיסטוריה.
״חרפת נבל״ הוא עיקרון חשוב שנמשך לאורך ההיסטוריה. כל אומות העולם האנטישמים, מעלילים ללא הרף עלילות שווא על העם היהודי. הם אינם צריכים להתאמץ יותר מדי כדי להמציא את עלילותיהם, כל מה שעליהם לעשות הוא לקחת את התנהגותם הקבועה ומעשיהם היומיומיים, ולהטיל את אשמתם על היהודים. זהו היסוד שחז״ל מלמדים אותנו כאן.
משכך, אין לנו להיות מופתעים כאשר אנו לומדים את ההיסטוריה של אומתנו. עלינו לצפות לכך שההאשמות של הגויים שמופנות כלפי עמנו, משקפים בעצם את חטאיהם ופשעיהם של המאשימים בעצמם.
זה הוא עיקרון שתמיד הוכח כנכון.
״סיני מלוכלך״ או ״פורטוריקני מלוכלך״?
וכאן עלינו לשאול: מדוע מופנית שנאה כה עזה דווקא נגד היהודים? וכי חסר את מי לשנוא? התשובה היא, שהגויים הם כלי בידי היצר הרע להילחם נגד היסוד השני בחשיבותו בתורה הקדושה, הלא הוא הערך העליון של ״מי כעמך ישראל״. מהי הסיבה שרק יהודים סופגים כינויי גנאי של ״יהודי מלוכלך״? מדוע אין מושג של ״כושי מלוכלך״, ״סיני מלוכלך״ או ״פורטוריקני מלוכלך״? משום שהיהודים הם הנקיים ביותר, המושלמים ביותר – ״כי עם קדוש אתה לה' אלקיך״. אתם אומה קדושה. ודווקא מפני שאנחנו העם הנבחר, זו הסיבה שהיצר הרע משקיע בנו את מירב המאמצים!
וכל זה מביא אותנו לסיפור נס חנוכה. מאי חנוכה? כולנו יודעים שעניינה של חנוכה היה ״יונים נקבצו עלי" – היוונים התקבצו ונאספו עלינו, וניסו בכל כוחם ״להשכיחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך״.
אולם עלינו להבין נקודה חשובה. אותה עריצות ושלטון שעל ידם ניסו היוונים להחטיא את ישראל ולהרחיקם מאביהם שבשמים ומתורתו לא הסתכמה רק ביוונים עצמם. מי היו אותם ״זדים ביד עוסקי תורתך"? מי הם ה"רשעים ביד צדיקים"? לא היו אלו רק היוונים, אלא רבים מאוד מהם היו יהודים, ואלה היו האויבים שלנו. עיקר השתלשלות הסיפור של נס חנוכה הגיע דוקא מיהודים רשעים.
באותה תקופה קם בעם ישראל סוג חדש של יהודים , יהודים שהתרשמו מהתרבות הנאורה של היוונים ובזו לעצמם וליהדותם. הם החלו מבקרים בעריהם של היוונים, והם הושפעו מהאידיאולוגיה היוונית לפיה היהודים הם עם בעייתי שצריך ״לתקן" ו"לקדם "אותו. היוונים ותרבותם נפרסו על פני כל העולם, והם עשו רושם אדיר על העמים כולם. היוונים היו אנשים מאוד משכילים. היו בהם מדענים דגולים ואדריכלים מוכשרים שבנו בניינים מרהיבים. בכל מקום ניתן היה לראות את תוצאותיה של אותה קידמה אדירה, ועל כן יהודים אלו נפלו בשבי התרבות היוונית. הם נשבו בקסמים של דרכי יוון והסתנוורו מהן.
הרשעים המתייוונים החלו לתפוס עמדות שליטה על הארץ
עידן חדש זרח, והם החלו להביא רעיונות זרים אל תוך ארץ ישראל. הרשעים המתייוונים החלו לתפוס עמדות שליטה על הארץ. הם העריצו את ההשקפות היווניות, את חינוכם ומנהגיהם. הם התרשמו מבתי התיאטראות שראו אצל היוונים, דבר שלא היה מעולם בעם ישראל. הם החלו להכיר את המושג ״בידור״, ואהבו אותו עד מאוד. עלינו לדעת כי ליהודים מתייוונים אלו היה חלק מרכזי בגזירות היוונים על עם ישראל, והם אלו שסיכנו את עתידו הרוחני של העם.
הלימוד הגדול של ימי החנוכה הוא שהאנשים שגרמו לנו לצרות הגדולות ביותר היו המתייוונים, אותם אלה שהתאהבו בתרבות היוונית, והושפעו על ידי אותה ״חרפת נבל״. הם החלו להביט בבוז כלפי חבריהם היהודים, ומצאו חסרונות בבני עמם. הם מיעטו בערכם, זלזלו בהם ומתחו עליהם ביקורת. היו אלה היהודים החלשים שנסחפו אחרי חרפת הנבל והמיטו חורבן על עם ישראל.
וכנגדם עמדו יהודים בעלי עמוד שדרה, אשר העריכו את גדולתו של עם ישראל והבינו שאין מה לחפש אצל הגויים, והם היו אלה שהביאו את הישועה. הם התייצבו כנגד כל ה״נשות פוטיפר״ שביזו והשפיעו את ״היהודי המלוכלך״, ובזכות זלזולם בחרפת הנבל של היוונים והמתייוונים, הקב״ה עמד להם בעת צרתם.
שהיו כמה יהודים שהתייצבו ואמרו, ״לא!
הנס של חנוכה אירע משום שהיו כמה יהודים שהתייצבו ואמרו, ״לא! לא נרכין ראש בפני חרפת הנבל של העולם החיצון והיהודים הפשרניים שאין להם עמוד שדרה. הגדולה והשלמות נמצאים אצלנו, בחיי התורה והמצוות, ואנחנו נוותר על הכל – כולל על חיינו – לשם כך״. זה מה שהם אכן עשו, וזו הסיבה שזכו לנצחונות מופלאים כל כך. ובסופו של דבר, לאחר שנים רבות, זכו החשמונאים להיכנס שוב לירושלים, לחנוך מחדש את בית המקדש, ולהדליק את המנורה, תוך שהם זוכים לראות בנס פך השמן האדיר.
היהודים הם ההגונים ביותר, בעלי החסד הגדולים ביותר, אשר ניחנו בכל המידות הטובות. היהודים שומרי המצוות הם היפים ביותר בכל העולם. אין אף אומה אחת שמתקרבת אפילו לקרסוליהם! ברוך ה'! כיום ב"ה רואים צניעות, רואים מסירות נפש לתורה ולמצוות. הנה לפנינו אשה חרדית ההולכת ברחוב ודוחפת עגלת תינוק, שבתוכה שני תינוקות, ולצידה מתרוצצים עוד חמישה-ששה זאטוטים. יש כאן קדושה! יש כאן שכינה! וזו לא גוזמא כלל וכלל, אלא זאת האמת לאמיתה.
הלכתי ברחוב באחד הימים. ילדה קטנה כבת שמונה ישבה על המדרגות ושוחחה עם חברותיה. כשחלפתי על פניהן, שמעתי אותה אומרת לחברותיה, ״בת ישראל לא אמורה לעשות דברים כאלה". אי אי אי! הייתי כל כך גאה בה! ילדה קטנה שאומרת ״בת ישראל לא אמורה לעשות דברים כאלה". היא לא אמרה את זה אלי, אלא לחברות שלה. זהו עם ישראל, זוהי האומה שהקב"ה אוהב.
גויים צעירים הם תמיד מסוכנים
אנחנו העם המושלם ביותר, ההגון והישר ביותר, עם ששומר-חוק יותר מכל אומה אחרת. היהודים הם העם הכי פחות אלים. הלא גם הרחוב הטוב ביותר בשכונה הגויית הטובה ביותר, כל אחד – ולא רק יהודי- יחשוב פעמיים לפני שילך שם לבדו בשעת לילה מאוחרת. גויים צעירים הם תמיד מסוכנים, אפילו בשכונה הנחשבת כהגונה ביותר. כך היה מאז ומעולם. ה״שקצים״, כך נהגנו לכנות אותם, תמיד היו סכנה, גם אלו שבאו מהמשפחות הטובות ביותר.
לעומת זאת, רחוב בשכונה יהודית הוא תמיד המקום הבטוח ביותר בעולם. אף אחד אינו חושש לעבור על יד קבוצה של בחורי ישיבה צעירים, כי הם עם קדוש. גוי שיוצא לו לעבור בשכונה יהודית בשעת לילה מאוחרת ,אף פעם אינו צריך לחשוש פן איזה בן ישיבה או רואה חשבון יהודי יגיח מעבר לפינה ויתנפל עליו. היהודים הם העם הכי פחות עבריין.
חנוכה מלמד אותנו שעלינו להחיות מחדש את התפיסה שלימד אותנו שלמה המלך בשיר השירים. עלינו לשבח יהודים שומרי תורה! עלינו לספר בשבחם, ולתאר כמה בעלי חסד הם! יהודים נותנים מעשר ,עשירית מההכנסות שלהם! דברו על כך! ספרו כיצד היהודים עוסקים בהקמת משפחות לתפארת, כמה ההורים נאמנים לילדים והילדים נאמנים להורים! חזרו שוב ושוב וספרו כמה ציבור יראי ה' הוא הגון וישר! אף אחד אינו מתקרב אלינו!
אנחנו פסגת האנושות! העולם כולו צריך לראות בנו דוגמא של מידות טובות, גמילות חסדים, צניעות ויושרה. היצר הרע נלחם בכך בכל עוז, והוא מצרף לשורותיו אפילו יהודים שומרי תורה ומצוות. משימתנו היא לספר תמיד בשבחם של ישראל. עלינו לספר זאת לעולם כולו, אך יותר מכל עלינו לספר זאת לעצמנו. עם ישראל הוא היפה ביותר מבין כל אומות העולם.
(קטעים מלוקטים מתוך 'תורת אביגדור' וישב תשפ"ג)