הדגים במים תמיד לחוצים, מסתובבים כל הזמן, לעולם לא תראה דג רגוע במים. ומדוע? וכי מה חסר להם? ישבנו עם החכמולוגים הגדולים שהחליטו שזה בגלל שאין להם שעון ואינם יודעים מה השעה

אספר לכם משהו מעניין שראיתי, סיפור שכמובן לעולם לא היה ולא נברא אבל המוסר השכל היה ונברא, והוא חשוב מאוד.

היה בחור בן שמונה עשרה שתמיד היה מתווכח עם אבא שלו מה הסוד לאושר בעולם. כמובן האבא אמר ככה והבן אמר משהו אחר, והם התווכחו הלוך וחזור עד שיום אחד האבא אמר לבנו: 'קראתי שיש איזו חברה שרצתה לברר מי הוא האדם הכי מאושר בעולם, והם אמרו שיש איזה הר גבוה שלוקח ארבעים יום לטפס עליו, ובפסגה שם יש ארמון, ובעל הבית של הארמון הוא האדם המאושר בעולם. הוא גביר גדול אבל גם מאושר מאוד'. האבא אמר לבן שלו 'אני לא נותן לך להישאר פה בבית עד שאתה הולך אליו ומברר למה הוא כל כך מאושר'.

הילד נפרד מאביו, מצויד עם אוכל וכדו', והוא מתחיל לטפס ארבעים יום וארבעים לילה עד שבסוף הוא מגיע לפסגה. הוא רק מגיע לפסגה והוא לא מאמין למה שהוא רואה מולו. ארמון? זו עיר שלימה, וכשהוא החל להתקרב הוא רואה רחובות ושדות וכרמים וחיות ועופות ואקווריומים…

שאלו אותו השומרים: מה אתה מחפש?. והוא אומר שהוא רוצה להיפגש עם הברון הגדול שגר פה. אמרו לו השומרים שהוא יצטרך לחכות משהו כמו ארבע שעות. בהמשך כשהגיע תורו פותחים לו שני דלתות גדולים ושם ישב אדם מבוגר רכון על ספרו. הוא מרים את עיניו ושואל אותו מה הוא רוצה. אומר לו הבחור, 'אני שמעתי שהברון הוא אחד מהאנשים המאושרים שבעולם. רציתי לדעת מה הסוד של הברון?' איך נהיים מאושרים, אמר לו הברון, 'אין לי זמן בשבילך אבל דבר אחד תגיד לי, האם כבר הסתכלת על כל האזור?'

'ראיתי קצת', אומר לו הבחור.

'לא, לא, אני רוצה שתעשה סיור ממש, זה לוקח שעתיים, יש איזה מדריך שיקח אותך. תיהנה, ותחזור לכאן לאחר שעתיים'. הבחור מתחיל לצאת והברון עוצר אותו, ומביא לו כף והוא שם קצת מים על הכף ואומר לו, 'תיזהר שלא יישפך לך, אני רוצה שתחזור עם כל המים'.

הבחור מסכים והוא יוצא ואחרי שעתיים הוא חוזר עם הכף כשהיא עדיין מלאה. הברון שואל אותו, 'נו, הסתובבת בכל הארמון?' 'כן, מה אתה אומר? ראית את החיות, הדגים? את כל הפרחים היפים?' אמר לו הבחור, 'אדוני הברון, אני לא ראיתי כלום, מרוב שהייתי טרוד שלא יישפך לי מהמים לא הסתכלתי על כלום'.

'לא, לא לזה התכוונתי', אמר לו הברון, 'אני רציתי שתהנה. בוא תשב כאן, תאכל משהו ועוד מעט תצא שוב פעם'. אחרי מעט זמן הוא מביא לו שוב פעם כף עם מים והוא אומר לו 'אבל הפעם באמת תיהנה. אבל אל תשכח: תשמור על המים'. לאחר שעתיים הבחור חוזר והברון שואל אותו: 'נו איך היה? והבחור אומר, 'ווואוווו, ראיתי את הכול, ראיתי זאבים ואריות ודגים וואווו…' שואל הברון, 'אבל מה עם המים?' והבחור מסתכל על הכף והוא אומר, 'אוי, הכול נשפך'.

אמר לו הברון, 'תשמע טוב, יצאת כבר פעמיים, בפעם הראשון היית טרוד מדי עם המים ולא ראית כלום, והפעם השניה ראית את הכל אבל לא נזהרת על המים. כשתדע לראות את הכל וגם לשמור על כל המים שלא ישפכו אז תדע שהגעת לאושר. עכשיו תחזור הביתה'.

סוד האושר הוא ליהנות אבל בלי להסיח דעת מהתכלית, לא לשכוח את המטרה, לא להידבק לחיצוניות, לא להידבק אחרי ההבל והיופי, רק להישאר ממוקד מה התכלית בעולם, למה אנחנו פה, זה הניסיון של העולם, הם רוצים לקחת לנו את הריכוז, שתהיה עסוק איך לחיות ולא להתעסק במדוע אנחנו חיים.

 

סוד הדייג

אני נוהג לספר שהיה פעם מישהו שהלך על שפת הים ורואה איזה דייג עם חליפה ועניבה והוא עומד שם ודג דגים. הוא נראה בן אדם מכובד, סוחר, והוא רואה שאותו דייג גם לובש שעון גדול. אז הוא שאל מישהו 'תענה לי מה הפשט שהדייג הזה, מצד אחד הוא דייג, מצד שני הוא לבוש ככה יותר מאיזה ג'נטלמן, ועוד עם שעון גדול? ההוא פרץ בצחוק, אני כבר שנים השקעתי בלימודים באוניברסיטה לדעת איך להסתדר עם בנאדם כזה, להבין מה הפשט בו, נראה לך שאפשר להגיד לך בכמה דקות? ההוא מתחנן, אני חייב לדעת.

אז השני אומר לו, 'אני שילמתי על כך אלפיים דולר, אבל בשבילך, בשמונה מאות דולר אני מוכן ללמד אותך'.

הוא עושה לעצמו חשבון, אם הוא שילם אלפיים אז מה זה שמונה מאות? הוא שילם לו, ומבקש, 'נו, תסביר לי מה הפשט'. 'אני אגיד לך, אני לא יודע אם שמת לב, אבל הדגים במים נראים תמיד לחוצים, מסתובבים כל הזמן, מחפשים מחפשים, אף פעם לא תראה דג רגוע במים. ולכאורה למה הם לא רגועים? הרי מה חסר להם? הרי יש להם מים לשתות יש להם מה לאכול, אז מה חסר להם?

וישבנו עם החכמולוגים הגדולים והגענו למסקנה שזה הכל בגלל שאין להם שעון, ולא יודעים מה השעה. אז הם מסתובבים כל היום טרודים מזה. נפל לנו רעיון לשים שעון גדול על הדייג ואז כולם יבואו לראות מה השעה וככה נוכל לתפוס את כולם!'

האדם חושב לעצמו, אוי איזה טיפש אני, 'וכי על זה אני שילמתי לך שמונה מאות דולר??? על השטות הזאת?'

אמר האיש לדייג, 'דייג יקר, כמה דגים כבר תפסת ככה היום?' עם הפטנט המשופשף שלך, והדייג עונה לו, 'אתה כבר השמיני…'

מה היה פה? הוא רואה אדם עם חליפה מכובדת, הוא הסתקרן, והוא הדג השמיני. אתה מבין שלא הרווחת כלום, ונתפסת, כך העולם נראה. יפה ומטופח והכל מריח טוב, והכול בשביל לתפוס אותנו, בתור דגים.

(מתוך גיליון 'אסדר לסעודתא')